מליצות שארפים חפי"ם והברקות מבית בריסק. (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

אגב, זה מענין, כי אם אני לא טועה ר' חיים עצמו דיבר על כך שהשאג"א זכה לכך שכל הבר מצוות יאמרו שטיקלא'ך תורה בשמו.

לחץ כדי לכווץ...

כך היה בזמנו של הגר"ח, כפי הידוע

 

[מחכה]

"חומש-שיעור" של הגרא"י, ביקורת על יתד נאמן, והעיתונים בכלל, שאותי-כצרכן קבוע של יתד- החכימני מאד...

לחץ כדי לכווץ...

ראוי לדיון בפני עצמו, מזעזע דורש בדק בית אצל כל אחד מאיתנו.

 

[עוזי ומגני]

ר' אליה ברוך פינקל שאל את ר' דוד למה לא מקבלים תלמידים לבריסק, והרי כתוב ושיננתם לבניך אלו התלמידים,
א"ל שהחיוב הוא רק לתלמיד, אבל לא למי שאינו תלמיד,
והק' לו שהרי תוס' הק' למה שמואל לא הורה בפני עלי, והרי עוד לא למד ממנו, ותי', א' שגדול הדור שאני, ב' שכיון שרצה ללמוד ממנו הוא כבר תלמיד, א"כ לתי' השני של תוס' עדין קשה,
ומיד אמר ר' וולועל בנו של ר' דוד, שגם לתי' הראשון של תוס' קשה.

 

[האיש השרוי בשמחה]

השמצה בעלמא
נוכחתי בכמה שמחות בר מצוה שערכו נכדי הרב מבריסק, ולא מיניה ולא מקצתיה.
וכמדו' שהנכון יותר בסיפור הנ"ל הוא שהרבה מדרשות בר המצוה הם מתוך הספר "חידושי רבנו חיים הלוי".

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי את זה מהגאון רי משה טוביה דינקל תלמיד בריסק

 

[חרש המדבר]

שמעתי שפעם גיחך הגרא"י על התארים ביתד נאמן, ואמר 'הגאון הגדול רבי פלוני שליט"א נסע לקבר הגאון מוילנא'.

לחץ כדי לכווץ...

הנוסח המפורסם: מניין גאונים גדולים יעלו לקברו של גאון אחד...

 

[חרש המדבר]

ידוע הוארט של ר"ח בן הגרי"ז
על הפסוק במלכים ויאמר מדוע את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום
והק' הרי תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, ולמה הקדים ר"ח לשבת שהיא תדיר יותר.
ותי' ש"לא חודש" היא יותר תדיר מ"לא שבת"

לחץ כדי לכווץ...

עוד אמר על מש"כ שם "ותשא את בנה ותצא", שצ"ב למה היתה צריכה להחזיק אותו בידיים, ומבואר שחולה שמת וקם לתחיה לא נתרפא מחוליו, ולכן היתה צריכה לשאת אותו בידיה. ואמר כן על ישיבה מסויימת שלפני השואה היתה חולה (דהיינו חלשה), ובשואה מתה, ואמנם בארץ קמה לתחיה אך נשארה חולה. [ואחר זמן מצאתי שזו גמרא מפורשת בפסחים (סח.) רבא רמי כתיב (דברים לב, לט) אני אמית ואחיה וכתיב מחצתי ואני ארפא השתא אחויי מחיי מרפא לא כל שכן אלא אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחיה כמו שמחצתי ואני ארפא ת"ר אני אמית ואחיה יכול מיתה באחד וחיים באחד כדרך שהעולם נוהג ת"ל מחצתי ואני ארפא מה מכה ורפואה באחד אף מיתה וחיים באחד מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה דבר אחר בתחלה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שמחצתי ואני ארפא: וברש"י מיתה באחד וחיים באחד - אני ממית את המתים ואני מחיה וזן את החיים: הכי גרסינן דבר אחר בתחלה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שאני מחצתי אני ארפא. שכדרך שהן מתים חגרים סומים אלמים כך הן חיין במומן ואחר כך מתרפאים כדכתיב אז ידלג כאיל פסח (ישעיהו לה):].

 

[יהודי חושב]

מספרים על ר' חיים בן הגרי"ז שבישיבה שלמד שם היה משגיח שהיה מעיר את הבחורים כל בוקר לתפילה, וזה חרה לבחורים מאוד.

יום אחד ניגש אליו חיים ושאל אותו: הרי אומרים בתפילה כול יום תצילנו היום ובכל יום מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע ומחבר רע ומפגע רע' - למה מזכירים גם 'תצילנו היום' וגם 'בכל יום'? הרי בין כך כל יום אומרים את זה!"


ענה חיים: "לפעמים הפגע רע מגיע לפני התפילה."

 

[ארצישראל]

פעם ניגש לרבינו הגראי"ס בחור בתחילת זמן חורף, ואמר לו שהוא רוצה לחזור לחו"ל, ללמוד שם חודש וחצי, אח"ז להתחיל שידוכים, אחרי חודש חודשים להתארס, חודשיים עד החתונה, חתונה, שבע ברכות, חודש חודשים ללמוד ליד הבית, ואז כבר באלול יחזור לישיבה, אמר לו הגראי"ס שעצתו שיצא לחו"ל עוד יומיים ככה הברית לא תחול בשבת...............

לחץ כדי לכווץ...

המעשה הזה מובא בספרים על ר אלה לפיאן

 

[נושם עמוק]

אבא אחד התלונן לגרא"י על שבנו מסתובב במכנסיים קצרים בימי בין הזמנים.ענה לו שזה פשוט שכל אחד מוריד מעצמו מהשיעבוד של הזמן.כל אחד עם השיעבוד שלו.כך ראיתי כתוב שסיפרו... אבל קצת קשה להבין במציאות אם היה מעשה כזה
אבל אספר שלפני יותר מ20 שנה הלכתי ברחוב רש"י בירושלים ופגשתי את ר'אברהם יהושע הולך לבדו .לא החלפנו מילה אבל הוא סקר אותי מלמעלה למטה. מכך רגל ועד ראש...ואיני מבין מה ראה ללמוד בי....

 

[נושם עמוק]

מספרים על ר' חיים בן הגרי"ז שבישיבה שלמד שם היה משגיח שהיה מעיר את הבחורים כל בוקר לתפילה, וזה חרה לבחורים מאוד.

יום אחד ניגש אליו חיים ושאל אותו: הרי אומרים בתפילה כול יום תצילנו היום ובכל יום מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע ומחבר רע ומפגע רע' - למה מזכירים גם 'תצילנו היום' וגם 'בכל יום'? הרי בין כך כל יום אומרים את זה!"


ענה חיים: "לפעמים הפגע רע מגיע לפני התפילה."

לחץ כדי לכווץ...

סיפר זאת הרמ"מ שולזינגר.זה היה בישיבת סלבודקא שם שהה ר' חיים. המשגיח היה הר' טיקוצ'ינסקי. ור' חיים אחרי שהעיר אותו המשגיח ביקש ממנו שיתעכב רגע ואז אמר לו אימרה נאה זו

 

[נאר תיירה]

ביום כיפור אשתקד ניגש בחור לרב ברוך סולוביציק ואמר לו כי הוא מאוד חלש, ופסק לו רב"ס שילך לנוח מיד על מנת שלא יחלש ויגיע למצב שיצטרך לאכול, אלא שהבחור אמר לרב"ס כי אם ילך לנוח לא יהיה בתפילות וירגיש דפוק עם עצמו ולכן רוצה לקחת סיכון, ענה לו רב"ס כי עדיף להרגיש דפוק מאשר להיות דפוק (ולאכול)

 

[אבא ביתך]

ידוע הוארט של ר"ח בן הגרי"ז
על הפסוק במלכים ויאמר מדוע את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום
והק' הרי תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, ולמה הקדים ר"ח לשבת שהיא תדיר יותר.
ותי' ש"לא חודש" היא יותר תדיר מ"לא שבת"

לחץ כדי לכווץ...

כבר איתא בא' מספרי החסידות הקדומים, אולי אמצאנו.
ועי' צל"ח מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

[דף טז עמוד ב] גמרא אמר רבי יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת מכלל דבחודש ושבת איבעי לה למיזל. ויש לדקדק הרבה דקדוקים, מנ"ל הא דחייב ברגל, ועוד למאי איצטריך הא בראש חודש, ועוד הוה ליה למימר שבת קודם ראש חודש. ויש לתרץ דאיתא בגמרא שלש רגלים נגד ג' אבות וי"ב חדשים נגד י"ב שבטים, וכשחטאו ישראל בעגל ניתן י"ב ראשי חדשים לנשים ונוטלין מן האנשים [עי' לקמן כ"ג ע"א תוד"ה משום, מגילה כ"ב ע"ב רש"י ד"ה ראשי חדשים]. וקשה למה יהיו נשים חייבין להקביל פני רבן, הא אפילו מכיבוד אב ואם פטורות, דאיתא ברש"י בפרשת קדושים [ויקרא י"ט, ג'] איש אמו ואביו תיראו אין לי וכו', א"כ פטורים מכיבוד אב ואם כל שכן שפטורים מלקבל פני רבו. אבל י"ל היינו דוקא בחול שמותרים במלאכה, אבל שבת אסור במלאכה חייבין הכל בכיבוד אב ואם ולהקביל פני רבו. לפי"ז קאמר שפיר חייב להקביל פני רבו ברגל, וקאמר נמי שפיר מכלל דבחודש ושבת שנאמר מדוע וכו', שכשם שנשים חייבות בראשי חדשים כשהוא יום טוב שלהם, כך אנשים חייבים להקביל פני [רבו ב]רגל, וקאמר שפיר מכלל דבחודש ושבת, דהיינו דוקא אם חל ראש חודש בשבת דאז אסורין במלאכה, דהאי לא שמיע ליה מפסוק מדוע, ודו"ק.​

 

[אבא ביתך]

כבר איתא בא' מספרי החסידות הקדומים, אולי אמצאנו.

לחץ כדי לכווץ...

ות"ל מצאתי, והוא מס' מאור ושמש, אבל אינו משלו אלא בשם הגאון רבי ישעי' פיק.
מאור ושמש שמות הפטרה לשבת ולר"ח

כדאיתא בשם הגאון מו"ה ישעיה פיק ז"ל על הגמרא דראש השנה (טז ב) מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת וגו' הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת (מלכים ב' ד כג), מכלל דחדש ושבת מבעיא ליה למיזל. דקשה, למה כתיב 'חדש' מקודם 'שבת', הא תדיר ושאינו תדיר וכו'; ומתרץ הוא ז"ל, דדבר שאינו שכיח - חדש, תדיר יותר משבת. ורצה לומר, שאמר לה לא חדש היום רצה לומר שלא חדש תדיר יותר משבת, כי חדש לא שכיח יותר משבת, על כן לענין שאינו שכיח - הוי ראש חדש תדיר יותר משבת, כי שבת שכיח יותר מראש חדש. כי הוא אמר לה 'מדוע את הולכת אליו היום לא חדש' שרצה לומר, כי אינו חדש היום, ולמה את הולכת אליו, ובדבר שאינו שכיח - יותר אינו שכיח ראש חדש משבת, על כן הקדים 'חדש' כאן.​

 

[טענו בחיטים והודה לו בחיטים]

ביום כיפור אשתקד ניגש בחור לרב ברוך סולוביציק ואמר לו כי הוא מאוד חלש, ופסק לו רב"ס שילך לנוח מיד על מנת שלא יחלש ויגיע למצב שיצטרך לאכול, אלא שהבחור אמר לרב"ס כי אם ילך לנוח לא יהיה בתפילות וירגיש דפוק עם עצמו ולכן רוצה לקחת סיכון, ענה לו רב"ס כי עדיף להרגיש דפוק מאשר להיות דפוק (ולאכול)

לחץ כדי לכווץ...

לא כ"כ הבנתי מה ההברקה.

 

[מאירי]

שמעתי את זה מהגאון רי משה טוביה דינקל תלמיד בריסק

לחץ כדי לכווץ...

הבן של הרב אלכסנדר ז"ל? לא ידוע לי שלמד בבריסק.

 

[נאר תיירה]

מעשה נוסף בר' ברוך סולובייציק שלאחר שעבר לבית שמש מירושלים, פנה אליו אברך שגם גר בעבר בירושלים וקבל בפניו על הרבה בעיות שקיימות בשכונה בבית שמש שאילולי היו הבעיות קיימות בירושלים היו יוצאים על כך במחאה גדולה וכך מנה בפניו רשימה ארוכה של בעיות, בתגובה ענה לו רב"ס " כי אם הייתי רוצה לעשות את מה שעושים בירושלים הייתי נשאר שם"
בנוסף ר' חיים בן הגרי"ז היה אוכל לפעמים אצל רב"ס, באחד הפעמים שהיה אמור לאכול סעודת שבת אצל רב"ס לא הגיע, במהלך השבוע שלאחר מכן שאלו רב"ס למה לא הגיע לסעודה, וענה לו כי יצא מחדרו (שהיה בישיבת קמניץ) לכיוון הבית שלו ולפתע ראה אופנוע נוסע ואמר לעצמו כי 'מי שיכול לחלל שבת יכול גם להיות רוצח' ומיד שב על עקביו לחדרו .

 

[נאר תיירה]

לא כ"כ הבנתי מה ההברקה.

לחץ כדי לכווץ...

פשוט! כי הבחור רוצה להתפלל למרות שיש בזה סיכון שיצטרך לאכול על מנת לא להרגיש דפוק ורב"ס אומר לו כי אם חלילה יצטרך לאכול הוא יהיה באמת דפוק

 

[אהרן הלוי]

פשוט! כי הבחור רוצה להתפלל למרות שיש בזה סיכון שיצטרך לאכול על מנת לא להרגיש דפוק ורב"ס אומר לו כי אם חלילה יצטרך לאכול הוא יהיה באמת דפוק

לחץ כדי לכווץ...

הוא הבין. הוא פשוט ניסה לרמוז שכל אחד היה עונה את זה לאותו בחור...

כנ"ל לגבי זה:

מעשה נוסף בר' ברוך סולובייציק שלאחר שעבר לבית שמש מירושלים, פנה אליו אברך שגם גר בעבר בירושלים וקבל בפניו על הרבה בעיות שקיימות בשכונה בבית שמש שאילולי היו הבעיות קיימות בירושלים היו יוצאים על כך במחאה גדולה וכך מנה בפניו רשימה ארוכה של בעיות, בתגובה ענה לו רב"ס " כי אם הייתי רוצה לעשות את מה שעושים בירושלים הייתי נשאר שם"

לחץ כדי לכווץ...

אבל בכ"א ישר כח על הטרחה בהבאת הדברים.

 

[הכל לאדון הכל]

שמעתי שפעם ראו את חיים סולובייציק (בן הגרי"ז) בער"ש שופך את כל סיר הטשולנ"ט לשירותים, וכששאלוהו מאי האי, אמר להם שעבודא ד' נתן...

 

[יראת ה' היא חכמה]

שמעתי שפעם ראו את חיים סולובייציק (בן הגרי"ז) בער"ש שופך את כל סיר הטשולנ"ט לשירותים, וכששאלוהו מאי האי, אמר להם שעבודא ד' נתן...

לחץ כדי לכווץ...

וכן ידוע - שפעם ראוהו הולך ברחוב עם עגלת תינוק ובתוכה מונח אחד מגדולי האחרונים,
ושאלוהו - מאי האי?
והשיבם - מה אעשה שהוא מדבר כתינוק...