• מחפשים אשכולות לפי נושא? השתמשו בקידומות! לחצו על קידומת ברשימה או בקידומת שמופיע בראש האשכול ברשימת הנושאים כדי לראות את כל האשכולות המסומנים בה.
  • חידוש מיוחד בפורום אוצר התורה: מערכת מתקדמת לציטוט וטעינת קטעים ממאמרים לפרטים >>>>
מאכלי מזרח אירופה יסודם בעניות מנוולת וסופם שהפכו למסורת ועולים על שלחן מלכים (אשכנזים).
הגעפילטע, עניינו הוא שפרוסת דג דקה כמעט אין בה מה לאכול, שרובה חלל, עמדו עקרות הבית ומלאו את החלל בשיירי פת שנטחנו עם מעט דג, ומכאן שמו: געפילטע פיש = דג ממולא. (אלו האומרים קוגל ולא קיגל, צריכים ע"פ דקדוק לומר געפולטע פיש, אבל נניח לזה.)
סופו של דבר ערב המילוי לחיכם של אנשים, והחלו עושים את המילוי ללא מעטפת הדג, אבל שמו לא השתנה. [לקרא לקציצה הזו דג ממולא זה כמו פלפל ממולא רק בלי הפלפל...]
הוא הדין מאכלי הקישקע והגאלע (או יותר מזה: פיסאלאך למי שזכה להכיר), שהם דרך עניים שלא השיגה ידם לאכול בשר ממש, וכדי שלא להוציא השבת ללא בשר, לקחו חלקי בהמה ועוף שאינם נאכלים ויצרו בכשרון איזה מאכל שנקרא בשרי...
לא הסברת למה אוכלים את זה עם גזר. כי שמעתי פעם את טעם הדבר ושכחתי
 
ראיתי בקידוש בבית כנסת חסידי שאוכלים את הקוגל ביד!
מה הסיבה? כי בעיני היום שכל בן תרבות אוכל בכף ומזלג אין ענין לאכול בידיים רק בגלל שלפני מאה שנה או יותר אכלו בידיים.
יש הלצה,
מנהג אבותינו "בידינו".
 
ראיתי בקידוש בבית כנסת חסידי שאוכלים את הקוגל ביד!
מה הסיבה? כי בעיני היום שכל בן תרבות אוכל בכף ומזלג אין ענין לאכול בידיים רק בגלל שלפני מאה שנה או יותר אכלו בידיים.
נדרים דף מט:

"רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך".
 
נדרים דף מט:

"רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך".
אם זו הראיה, אז במחילת הכבוד, אני מקווה שאיש אינו משתמש באבנים מקורזלות כיון שכך נהגו בזמן האמוראים. אבל גופא דקושיא אינה גדולה כ"כ, שהכל לפי המנהג ההסכמי בכל קהל וקהל. סבי גדל במקום שבו אם במהלך הסעודה היתה נשמטת המפית שהיה הילד מחזיק לפניו תחת אצילי ידיו כדי שלא יתלכלך חלילה בסעודה, תיכף היה הילד מגורש מהסעודה ונשלח להשלים אכילתו במטבח עם המשרתות. אני מקוה שהרב @ענף עץ לא מקפיד כך עם ילדיו.
 
לא נריב על זה, אבל למיטב ידיעתי מלא בלשון יודיש הוא 'פול' (למשל הביטוי 'שנים מלאות' כביטוי לאדם שזכה לנצל את ימיו, נהגה - פולע יאהר'ן) ובהגי' חסידית נשמע כחיריק 'פיל'. אבל אשמח שתדייק אותי.
 
לא נריב על זה, אבל למיטב ידיעתי מלא בלשון יודיש הוא 'פול' (למשל הביטוי 'שנים מלאות' כביטוי לאדם שזכה לנצל את ימיו, נהגה - פולע יאהר'ן) ובהגי' חסידית נשמע כחיריק 'פיל'. אבל אשמח שתדייק אותי.
פול כן. ממולא - אנגעפילט.
 
ראיתי בקידוש בבית כנסת חסידי שאוכלים את הקוגל ביד!
מה הסיבה? כי בעיני היום שכל בן תרבות אוכל בכף ומזלג אין ענין לאכול בידיים רק בגלל שלפני מאה שנה או יותר אכלו בידיים.

 
נדרים דף מט:

"רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך".
אתה חי בעידן אלפים עשרים וחמש או בעידן חז"ל? אתה הולך להקיז דם כל חודש?
 
יהודי שביקר בעיר שטראסבורג באלזס, מקום שמתגוררים הרבה ייעק'ס
סיפר שהוא נכנס בלא מעט מהסוכות שלהם, וראה כמין מאוורר תלוי על הסכך בנוי מבצל ונוצות תקועים בבצל
כששאל את אחד מבעלי הסוכות מניין המנהג הזה?
הוא ענה לו לא פחות ולא יותר......."בצל כנפיך תסתירנו"!!!!!!!!!!!!!!
אפשר לבקר בסוכת הורי בירושלים, ושם תמצאו את הקישוט הנ"ל. זהו מנהג אלזאסי נודע, ואפי' יש לו שם מוזר: 'שויטה'.
החידוד שהוא רמז ל'בצל כנפיך' נאמר בהומור לכל אדם ששואל על טיבו של הקישוט.
אז מה הטעם האמתי למנהג האלזסי? נוי סוכה? (זה באמת נוי?)


אגב ראיתי הסבר למנהג אחר של יהודי אלזס בסוכות.


מסופר במשנה יומא (פ"ה מ"א) כי הכהן הגדול היה יוצא מבית קדשי הקדשים כדרך שהיה נכנס אליו, כלומר, כשם שכשנכנס היו פניו אל הארון, כך גם כשיצא; כי היה הולך אחורנית.
ובתלמוד שם (נג, א-ב) נאמר כי הכהנים, הלויים וישראל, כשהיו מסיימים תפקידיהם במקדש היו יוצאים בהליכה אחורנית, כשפניהם אל הקודש.
וכך גם תלמיד הנפטר מרבו, לא יצא ממנו וגבו אל הרב, אלא ילך אחורנית.
וכן אמרו שאדם המסיים את תפילתו יפסע שלוש פסיעות לאחור, ויש בהליכה זו משום נטילת רשות לפרידה.
ב.
בדומה לכך נמסר במדרש (במדבר רבה פרשה ה, ח) כי בני קהת שהיו נושאים את הארון לא היו מהלכים ופניהם כנגד הדרך אלא פניהם אל הארון, כלומר, זוג הנושאים הקדמיים היו הולכים אחורנית.
מכאן, אומר בעל "ראשית חכמה" (שער היראה פרק ט"ו) יש ללמוד שלא יצא אדם מבית הכנסת וגבו אל ההיכל בו ספר התורה, אלא ילך אחורנית ויחזיר פניו אל הארון, וכך גם יתנהג בירידתו מן התיבה עליה מונח ספר התורה.
ג.
יהודי אלזס, אזור בצפון-מזרח צרפת, נוהגים מנהג מורא וכבוד זה לגבי הסוכה.
כותב רוברט וייל בספר הצרפתי "יהודים באלזס" (טולוז, 1977, עמ' 310): בסוף החג כשיוצאים מן הסוכה הולכים (יהודי אלזס) אחורנית. נמנעים הם מלהפוך לה את הגב, כי היה בכך משום עלבון לסוכה.
 
ב"ה

הקדמת ב"ה בהודעה וירטואלית..

בס"ד

ליטאי שמדבר בלימוד במשך דקות ארוכות בלי שהמילה "חלות" יוצאת מפיו.. מדהים! (תשאלו את השרייבריסטים....)
@שרייבריסט
טיש. הלם תרבותי עבורי! (בילדותי) לאכול בידים מצלחת שעברה מיד לאצבע וחוזר חלילה... ואגב למה האדמו"ר לא מוסר חבורה..?
להקפיד לא להסיר את החליפה בבית המדרש (בעלזא וכו') וכמאמר העולם 'זימן שחורים ומצא לבנים'....
מעמד "עפל טיש" – שבו האדמו"ר מצאנז זורק תפוחים המסוגלים לשמירה ולברכה...
רחובות נקיים ומצוחצחים - הלם תרבותי (קיים רק בשכונות של אחינו הטועים..)
חרדים שלא שותים קולה, אפילו לא קריסטל... רק מים....
חרדים שמקפידים על ונשמרתם לנפשותיכם בבין הזמנים.. (מכיר כאלה..)
 

בס"ד


@שרייבריסט





הרב אוצר המפתחות, וכי חדש לך שבפורמנו הנהדר, אין שיג ושיח.. שלא דנו שקלו וטרו בו החברים... ?:)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון