ראה מסית לעבוד עבודה זרה על מנת לבזותה (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי בקש להדיחך מעל ה' (יג יא)

יש להסתפק דהנה אמרינן בסנהדרין סד. "הפוער עצמו לבעל פעור הרי זה עבודתו אע"ג דמיכוין לביזוי, הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו אע"ג דמיכוין למירגמיה". ומעתה יש לדון איך הדין אם אחד הסית לחבירו לזרוק אבן למרקוליס על מנת לבזותו, האם נהרג על כך מדין מסית, דבפשוטו כיון שחייבים על כך א"כ הוי עבודה זרה לכל דבר ולכל דיניו, והמסית לזה הו"ל מסית גמור. אמנם יש לדון קצת בזה, דלא הוי בכלל "בקש להדיחך" וגו', דאמנם המעשה עצמו אסור, אבל הרי לא הסיתו לקבל על עצמו עבודה זרה באלוה, וצ"ע.

ומצינו בקונטרס הראיות להריא"ז סנהדרין פח: שביאר דברי הגמ' שם דזקן ממרא שהורה ועשה חייב, גם במסית, והעמיד שם כגון שהזקן ממרא הורה שהפוער לפעור ומכוין לבזוייה שפיר דמי, היינו דממילא ג"כ מותר להסית לזה, [ודלא כרש"י שהעמיד כגון שהורה שאין בלשון הזה לשון הסתה], ועכ"פ מבואר דאליבא דאמת שפיר חשיב מסית, אע"פ שהסית לבזוייה. ומוכח דמסית לעבוד עבודה זרה בכוונת בזיון הוי מסית. והביאור הוא ד"בקש להדיחך" היינו עצם האיסור עבודה זרה, ואף בלא קבלת אלהות, האיסור של עבודה זרה עצמו חשיב "להדיחך", וק"ל.​

 

[גרינפלד]

ומצינו בקונטרס הראיות להריא"ז סנהדרין פח: שביאר דברי הגמ' שם דזקן ממרא שהורה ועשה חייב, גם במסית, והעמיד שם כגון שהזקן ממרא הורה שהפוער לפעור ומכוין לבזוייה שפיר דמי, היינו דממילא ג"כ מותר להסית לזה, [ודלא כרש"י שהעמיד כגון שהורה שאין בלשון הזה לשון הסתה], ועכ"פ מבואר דאליבא דאמת שפיר חשיב מסית, אע"פ שהסית לבזוייה.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ועוד משמע מזה, דגם המסית לעבוד עבודה זרה בשוגג, חשיב מסית, כגון הכא דלכאורה העובד עבודה זרה שוגג בדין וסובר שמותר לעבוד על מנת לבזוייה משום שאין בזה איסור עבודה זרה, ואעפ"כ חשוב המסית למסית, דאין חילוק בין מסית לעבוד עבודה זרה במזיד לבין מסית לעבוד בשוגג שהעובד סבור שאין בזה איסור, ויש לדחות וצ"ע.​