ויקרא מעביר על מידותיו

[התורה]

וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ (ה, א).​

המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו, וזה נרמז בפסוק 'ונפש כי תחטא' מה תקנתו? – 'ושמעה קול אלה' – הוא שומע שמקללים אותו, 'והוא עד או ראה או ידע' ברור לו שהתכוונו לפגוע דווקא בו, 'אם לא יגיד' - אם לא ישיב למקללים ויבלום פיו בשעת המריבה, אזי 'ונשא עוונו' - ה' ישא את עוונו וימחל לו כל פשעיו.​

(אלף המגן, לבעל פלא יועץ זי"ע, תורה שבכתב)​