איכה מעשה ירמיה ונבוכדנצר (1 צופה)

[געגועים]

ירמיהו הנביא עליו השלום היה גלגול שלמה המלך עליו השלום, והיה לו קירוב דעת עם נבוכדנצר, וציוה לנבוזרדן עליו מאד.

ומצאתי במדרש איכה כתב יד, חידוש, וז"ל:

"אמר הקב"ה לירמיה לך ענתות, שכל זמן שירמיה בעיר לא היו אויבים נכנסים לתוכה, ולכך שלחו הקב"ה לענתות, והלך, ומיד שיצא נכנסו שם האויבים והדליקו את העיר ושרפו בית המקדש, וכשחזר ירמיה לבא לירושלים, ובא עד חצי הדרך, ועלה על הר אחד קרוב לירושלים כשלשה מילין, וראה העשן וכו', מיד קרע ירמיה בגדיו ונתן אפר על ראשו, ומיהר לבא הולך ובוכה וצועק וכו'. ומיהר לבא, כי כבר עברו ימים רבים שהיה ירמיה נער, ונבוכדנצר וירמיה היו מטיילים יחד, ואותו היום לא היה נבוכדנצר מלך כי אם עני ונבזה, והיה אומר מי יתן והייתי מלך על כל העולם כלו, הייתי בא על ירושלים ושורף בית המקדש והעיר והורג הכל, והשאר אוליכם בשבי, ראה ירמיה ברוח הקדש שהשעה עומדת לו, וכל היוצא מפיו עתיד להיות, שאל ממנו תן לי ירושלים, א"ל לא אתן, שוב א"ל תן לי בית המקדש, א"ל לא אתן, שוב א"ל תן לי תנוקות של בית רבן, א"ל לא אתן, א"ל מה תתן לי, א"ל כל מה שתוכל להציל ולהוציא מעיר מחצי היום עד הערב, ולכך מיהר לבא לירושלים ולא בא עד הערב, ואינו יכול להציל איש, וזהו שנאמר (ירמיה ו, ד) אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב". עכ"ל מדרש איכה כ"י.

וטעם הקרביי"ם הללו, קירוב דעת ירמיהו עם נבוכדנצר, הם מפלאות תמים דעים, כי שלמה הע"ה גייר מלכת שבא ונשאה וילדה בת, ומן זרע הבת היה נבוכדנצר, כמו שכתבו ז"ל [1], וירמיהו הע"ה היה גלגול שלמה הע"ה, ומשום הכי נבוכדנצר אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי, והיה מכבד לירמיהו ומצוה עליו מאד, והדברים עתיקים.​

[מדבר קדמות להרב חיד"א ז"ל, מערכת י' אות מז]​

​

---

[1] ובסדר הדורות מובא בשם שלשלת הקבלה: אומר המדרש שזאת המלכה נשאה שלמה וילדה בת, וממנה נולד נבוכדנצר שחרב הבית, ושמעתי שעדיין נוהגים במלכות ההוא לקרוא שם מלכיהם דוד או שלמה, באומרם שהם באים מהזרע ההוא.​