בחוקותי מעשר בהמה לא נאמר בלשון חיוב רק דכשיעבור תחת השבט יהיה קדוש

[אמרי פי]

באוהל משה ח"ב ס' ס"ט להגאון ראמ"ה זצ"ל, יצא הגאון ז"ל לדון בדבר חדש, וכמש"כ וז"ל... רחש לבבי דבר חדש במצוה זאת (היינו מעשר בהמה), ולפי שדבר חדש מאוד הוא גם אצלי, ע"כ לא קבעתי בו מסמרות עד אשמעה מה בפי חבירי, כי מעודי נפלאתי במצוה דמע"ב שמנוה מוני המצות ז"ל על מה הוטבעו אדניה, וכו'... אבל מהתורה מותר לעולם א"כ איפה חלה מצוה זאת, התבוננתי במקרא וארא דבאמת עיקר ענין הלזה (ויקרא כ"ז) לא נאמר בלשון חיוב רק דכשיעבור תחת השבט יהיה קדוש, וכו'... ומ"ש בת"כ שם דחייב לעשר מקרא, אסמכתא בעלמא הוא, עכ"ל,

 

[אמרי פי]

ועי' חזו"א בכורות ס' כ"ז ס"ק ג', שדייק מדברי רש"י בכורות נ"ז ב' דמשמע דמעשר בהמה הוי רשות שאם עישר קדוש אבל אין חיוב מדאוריתא לעשר, ומיהו כ' החזו"א להוכיח מהגמ' וכן מהראשונים דהוי חיוב מדאוריתא, ועיקר ראייתו מהגמ', הוא מדף נ"ו א' וברש"י שם דמבואר דהוי חובה, וכן מתמורה י"ג א' ע"ש, וכן מהא דקאמר במתני' נ"ד ב' דמעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה, וכמה היא רגל בהמה רועה ט"ז מיל, היו בין אלו לאלו ל"ב מיל אין מצטרפין, ומבואר בגמ' דמ"מ הא דמצטרפין היינו לענין שחייב לעשר אבל כדי לעשר צריך להביאן למקום אחד וכדקאמר היה באמצע מביא ומעשרן, וברש"י ד"ה ה' מכאן, כ' ומביאן לדיר אחד, ע"כ.

והשתא אי הוי רק רשות א"כ מאי נ"מ אי מצטרפין או לא הא אף בפחות מל"ב מיל הרי בעינן להביאן לדיר אחד, וא"כ מ"מ נתחייבו ואף ביותר מל"ב מיל אם יביאם לדיר אחד יתחייבו, וזה ראיה דמ"מ איכא חיוב, דאי הוי רשות א"כ מאי נ"מ.
ומיהו אי נפרש דהוי חיוב מדרבנן לכאורה יש לומר דחייבו רבנן רק אי לא הוי במרחק יותר מל"ב מיל, וזה דוחק גדול דאי רבנן תקנו חיוב מצד שראוי להתחייב א"כ מאי נ"מ דהא מדאורייתא דהוי רשות אין נ"מ במרחק כנ"ל, ודוחק לומר דרבנן לא הטריחוהו, דהנידון בסוגיא הוא לא מצד טירחא אלא מצד צירוף, ולע"כ,

ואם נפרש מדאוריתא הוי רשות וכשמקיימה נקרא מקיים מצוה מיהא, ונאמר דקיום המצוה כשקיימה הוי רק דאין במרחק יותר מל"ב מיל, משא"כ אי הוי מרחק יותר מל"ב מיל אף אי יביאן למקום אחד (כפי הדין וכנ"ל) אף שיחול קדושת מעשר דהא מ"מ הם יחד בדיר אחד, ומיהו מצוה דרשות לא יקיימנה, זה דבר שאי אפשר לומר דהא מ"מ עכשיו כשכנסן לדיר אחד מקיים מצוה אי הוי מצוה לעשר,
וזה ראיה מוכחת לכאורה, וע"י חזו"א שם שכ' דלא משמע דכל סוגיית צירוף הוי לענין איסור שחיטה בבא זמן הגורן ע"ש,

 

[נהנה מקושיא טובה]

השבוע בבנאות דשא הביא בזה הרבה מראי מקומות נפלאים אי הוי חיוב או לא
וראיתי בשת בשזה מפורש בילקוט שמעוני דזה חיוב
ועיין זית רענן שצירפתי