מפנה גורלי ברגע! | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2 מפנה גורלי ברגע! | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2

מפנה גורלי ברגע! (2 צופים)

מרן המשגיח ד'מיר ופוניבז' רבינו יחזקאל הלוי לווינשטיין זצ"ל:
בהיותו בן חמש נפטר עליו אביו, ובהגיעו לגיל בר-מצוה החל לעבוד לפרנסת הבית.
כאשר פעם נגנבה משכורתו שם אל לבו כי העולם הזה הבל, ונסע לראדין לישיבתו של החפץ חיים.
שיחותיו של רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"ל, שבאותה עת שימש שם כמשגיח, השאירו רושם עז על הבחור הצעיר.
 
הסיפור שנכתב ומוגש לפניכם, אירע לפני יותר מעשור באחת מהישיבות הגדולות.
החלטתי לכתובו ולעלותו מעל גבי האשכול, אולי יהיה בו תועלת לאחד החברים בפרט הצעירים.
א. עדין לא נבחר שם מתאים לסיפור. ובשלב הזה הוא נקרא 'סיפור ללא שם' ב. אשמח מאוד לקבל משוב על הכתיבה (קחו בחשבון שהסיפור נכתב לפני יותר משנתיים. וממילא איכות הכתיבה..), או הארות ענייניות בגוף התוכן.
אשכול בעקבות הסיפור.
 
הייתי אברך צעיר והיתה לי תחושת שביעות רצון מעצמי
"חשבתי" שאני יודע ללמוד וכו' גם לקחו אותי לשידוך טוב ושילמו עלי (תמשיכו לבד את כל הגועל הזה)
יום אחד דיברתי עם אחד מהגיסים שלי על שאלה בתערובות שהתעוררה אצלי בבית והוא אמר לי שבמקרה כזה אפ' שאמרינן חנ"ן אפשר להקל
הלכתי לברר (בשקט) מה זה חנ"ן
ואז חטפתי את שוק חיי
קלטתי שאני בור ועם הארץ ואפ' מושג בסיס כזה פשוט אני לא יודע מה הוא
אפשר להרגע אני עדיין בור ועם הארץ
אך אז התחלתי את השינוי שלי בחיים
לאסוף ידיעות במקביל ללימוד העיון שהשתנה מעט יותר לכיון אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא בסיגנון סלבודקא למי שמכיר
אך עיקר השינוי היה באיסוף ידיעות כלומר הרבה בקיאות וחזרות וסידור העניינים בראש בצורה שאזכור אותם ואוכל לדון לפיהם במקומות אחרים
אם אני מעט מוערך היום בין חברי (מקוה שהם לא מחמיאים סתם) זה בזכות השינוי ההוא שקרה די בהתפרצות של רגע
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון