שלח מפני מה חלל זה את השבת (1 צופה)

[געגועים]

לְמַעַן תִּזְכְּרוּ

במדרש רבה מצורע: תנן הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך לעפר רימה ותולעה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ושלשתן דרש רבי עקיבא מתוך פסוק אחד "וזכר את בראך", "בארך" זו ליחה סרוחה, "בורך" זו רימה ותולעה, "בראך" זה מלך מלכי המלכים הקב"ה.

ואפשר ג' פעמים "ציצית" כנגד שלשה דברים הנ"ל, שהציצית מביא לידי וזכור את בוראך, ולכן ג' פעמים ציצית בגי' אתה עתיד לתן דין חשבון.

ובהפטורה "תקות חוט השני", אי' שזה רמז לציצית. ואפשר שע"י הציצית יש תקוה להינצל מרימה, דאי' במשנה (אבות פ"ד מ"ד) מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רימה, ותקות חוט השני מציל מתקות אנוש רימה.

והנה ציונו הבורא ית"ש מצות ציצית כדי שיהיה לנו לזיכרון בשבת קדש שאז אין מניחין תפילין, כדאי' בתנא דבי אליהו רבה (פרק כו): אמר הקב"ה למשה מפני מה חלל זה את השבת, אמר משה לפניו רבונו של עולם איני יודע, א"ל הקב"ה למשה אני אומר לך, כי בכל ששת ימי החול יש לו לישראל תפילין בראשו ובזרועו ורואה אותם וחוזר ממעשיו, אבל עכשיו ביום השבת שאין לו תפילין בראשו ובזרועו לכן חילל את השבת, באותה שעה אמר לו הקב"ה למשה: משה, צא וברר להם מצוה אחת שיהיו נוהגים בו בשבתות וביו"ט, זה מצות ציצית וגו'.

ולכן תקות בגי' שק"ו צי"ת, שם שביעי של שם מ"ב, שהוא כנגד יום השבת, שתקות השני הוא תקוה טובה ביום השבת קודש.

ואולי ג' פעמים ציצית כנגד ג' תפילות וג' סעודות שבת, ובאבות דר"נ (נוסחא ב' פרק לב, וכעי"ז נוסחא א' פרק יט) אי' יסתכל אדם בארבעה דברים ואינו בא לידי עבירה, אולי כנגד ד' סעודות לרבי חידקא (שבת קיז:).​

 

[נדיב לב]

ובהפטורה

לחץ כדי לכווץ...

:)
ובהפטרה. כתיבה לחוד הגייה לחוד.