סוכות, שמח"ת ושמ"ע מצוות אכילת בסוכה 7 ימים לדעת הגר"א (1 צופה)

[נדיב לב]

כתב המ"ב סימן תרל"ט ס"ק כד וז"ל: נסתפקתי לפי מה שידוע דעת הגר"א דמצוה לאכול מצה כל שבעת ימי פסח כפשטיה דקרא שבעת ימים תאכלו מצות אלא דמ"ע הוא רק בערב משא"כ אח"כ הוא רק מצוה בעלמא אפשר דה"ה הכא מצוה לכתחלה לאכול פת כל ז' ימים ולברך לישב בסוכה ע"כ.

וצריך ביאור.
א. פשיטא שמקיימים מצוה, שהרי תקנו לברך לישב בסוכה, ואם אין בכך קיום מצוה ברכה מנלן. ועדיף מפסח דליכא ברכה במצה.

ב. מהו שמדמה מצה לסוכה, דבשלמא מצה הרי לשון הכתוב שבעת ימים מצות תאכלו, ובהכרח שיש קיום מצוה באכילת מצה, אבל בסוכות דכתיב "בסוכות תשבו" מיהת"י דהינו ע"י אכילה, הא איכא עוד חלקים במצוה כגון שינה וטיול וכו' ומנא ליה לדמות סוכה למצה. (אמנם הרא"ש הביא בשם ר"ת דטיול ושינה נטפלים לאכילה בסוכה. אבל רוב הראשונים כתבו טעמים אחרים לענין שינה והיינו דשינה חשיבי דבר בפ"ע וי"ל).

ומדברי המ"ב לא משמע שאתי מכח גז"ש ט"ו ט"ו, כשם שחובה לאכול בליל ט"ו בסוכה כך לדעת הגר"א יש ללמוד שמצווה לאכול בסוכות בשאר ימים.
אלא נראה שבא ללמוד מפשטיה דקרא "בסוכות תשבו שבעת ימים" וכשם שלמד הגר"א בפסח שיש בזה מצווה ואין זה כמצוה שאינו חייב לקיימה (לדוגמא שחיטה) ה"ה לגבי סוכה. ואם כך מובן מדוע אין ראיה ממה שמברך בסוכה.
ובכ"מ לא מובן אם כך למה לא מברכים במצה (בשאר ימים) משא"כ בסוכה, ואם כבר להיפך. (בפסח נאמר שבעת ימים מצות תאכלו משא"כ בסוכות 'תשבו'). ובדוחק י"ל דחלוק מצה שיכול לאכול ד"א ולא מצה משא"כ בסוכה שמחוייב בה עכ"פ לענין שינה, וממילא על מצוה שהיא חובה מברכים. ויל"ד.

 

[והב בסופה]

וצריך ביאור.
א. פשיטא שמקיימים מצוה, שהרי תקנו לברך לישב בסוכה, ואם אין בכך קיום מצוה ברכה מנלן. ועדיף מפסח דליכא ברכה במצה.

לחץ כדי לכווץ...

כלומר שיש ענין לחזר אחרי הסעודות, או רק אם מזדמן לו סעודה שיאכלה בסוכה ויברך
זה לא הפשט ?

 

[נדיב לב]

כלומר שיש ענין לחזר אחרי הסעודות, או רק אם מזדמן לו סעודה שיאכלה בסוכה ויברך
זה לא הפשט ?

לחץ כדי לכווץ...

ובלי הגר"א במצה לא היית יודע שיש מצווה בסוכה בכל הימים וממילא יש ענין לחזר?

 

[והב בסופה]

ובלי הגר"א במצה לא היית יודע שיש מצווה בסוכה בכל הימים וממילא יש ענין לחזר?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' לא.

 

[נדיב לב]

וצריך ביאור.
א. פשיטא שמקיימים מצוה, שהרי תקנו לברך לישב בסוכה, ואם אין בכך קיום מצוה ברכה מנלן. ועדיף מפסח דליכא ברכה במצה.

לחץ כדי לכווץ...

יתירה מכך בשו"ת הרשב"א ח"ג סימן רפז מבואר דמצות ישיבת סוכה היא כל רגע שיושב בסוכה באופן של קביעות ומצוה זו נמשכת כל ז' ימי החג ולכן מברך כל ז' לישב בסוכה עיי"ש.

ולפי זה אף אם ננקוט בפסח דלא מקיים מצות אכילת מצה בכל ז' ימים ודלא כהגר"א אמנם בסוכה ודאי דבכל ישיבה בסוכה מקיים המצוה, ולכן מברך כל ז' לישב בסוכה. וצ"ע מש"כ המ"ב וכמו שהערתי לעיל.
שמעתי אתמול מבחור מחברון שר' דוד עמד על זה (שאלתי הראשונה) ונשאר בצריך עיון.

 

[והב בסופה]

גדר המצוה בז' ימי פסח הוא לא עצם אכילת המצה (כמו שבסוכות המצוה היא עצם הישיבה בסוכה, ולא אי-הישיבה מחוץ לסוכה) אלא אי אכילת החמץ, וזה מתקיים ע''י אכילת מצה, אך בסוכות המצוה היא לאכול בסוכה בקום ועשה, (לקבוע הסוכה כדירת קבע) ולא לא לאכול חץ לסוכה.
יש לזה ראיות רבות, אין לי פנאי כעת.

 

[האיש השרוי בשמחה]

ובלי הגר"א במצה לא היית יודע שיש מצווה בסוכה בכל הימים וממילא יש ענין לחזר?

לחץ כדי לכווץ...

זה רשות עיין שו''ע תרל''ט ומה שהמ''ב הסתפק בדברי הגר''א גם בסוכות הוא שיהא מצוה

 

[האיש השרוי בשמחה]

דברי המ''ב תמוהין ביותר הגאון לקח את זה משבעת ימים תאכלו מצות ובסוכות כתוב תשבו בסוכות אין חיוב אכילת פת אך כנראה שהמ''ב הבין שכשלומדים מפסח הכל א''כ הקושיא למה לא אוכלים מצה חוזרת לפעולה

 

[תענוג]

נראה דהמ"ב ס"ל הצד דמצוה לאכול בסוכה פת כל שבעה זה מטעם הגז"ש דחמשה עשר ולא מטעם בסוכות תשבו שבעת ימים (שהוא מצוה חיובי ולאו דוקה פת) ועל המצוה שאינה חיובי לא מברכין לא במצה ולא בסוכה
והביאור דהגז"ש ט"ו מועלת לכל הימים כי המצוה שאינה חיובי לאכול מצה כל שבעה הוא רק המשך מהמצוה החיובי דבערב תאכלו מצות וכמ"ש שמות יב יח בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָֹר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְֹרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב

 

[נדיב לב]

זה רשות עיין שו''ע תרל''ט ומה שהמ''ב הסתפק בדברי הגר''א גם בסוכות הוא שיהא מצוה

לחץ כדי לכווץ...

גם לגר"א. בכל מקרה תראה מה שדנו באשכול ומדברי הרשב"א.

דברי המ''ב תמוהין ביותר הגאון לקח את זה משבעת ימים תאכלו מצות ובסוכות כתוב תשבו בסוכות אין חיוב אכילת פת אך כנראה שהמ''ב הבין שכשלומדים מפסח הכל א''כ הקושיא למה לא אוכלים מצה חוזרת לפעולה

לחץ כדי לכווץ...

כבר הערנו בזה באות ב'.