ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,901
תודות
5,476
נקודות
355
כתב מרנא החזו''א (אבהע''ז סי ב סק''ז) ולכן בזמן הזה אי יתיהב רשותא להקריב קרבן פסח אין לבטל מפני שאין לנו כהן מיוחס וסגי בבדיקת ד' אמהות אף שאין לנו יחוס אבות עד כהן שעבד ואפשר שהעמידו חכמים דבריהם אף בכה''ג ושמעתי שדנו בזה רבותנו אחרונים ז''ל ועוד דנו משום חסרון אבנט לתכלת עכ''ל
והנה פתח לן מרן פתחא להאי מצוה רבתא שיש עמה כרת ומבואר בדבריו שאין טעם לפטור מפני חסרון מסורת או מפני איסור חדשות כמקובל בציבור אלא כל הנדון הוא רק בסוגיות לאמיתה של תורה וכן שיתיהב רשותא כמובן אבל א''צ משיח ולא נביא.
והנה כהיום הזה ידוע לעוסקים בדבר שמקום הר בית ה' נמצא בשליטת משטרת ישראל ולא בידי האומות והם מחליטים מי נכנס ומתי ולא אף אחד אחר מבלעדיהם.
והם אומרים שענין הקרבנות תלוי בדרישת הציבור ואם תהייה דרישה רחבה של הציבור החרדי הם יאפשרו את זה ובפרט בעת הזאת שאוהדי המקום בעולם מושמדים ומותקפים ואילו סעודיה וחברותיה כלל לא רואים במקום הזה כמקום מקודש כל כך.
ומבחינת תכלת ידוע הנדון וא''צ לכפלו שמבחינה הלכתית טהורה אין כ''כ פקפוק וגם הנמנעים מטעמים שונים לא יסכימו לבטל כל הקרבנות מחמת זה.
ואמנם כמובן יש לדון בהרבה מאוד סוגיות בעיון עמוק להלכה כראוי וע''פ דעת רבותינו עיני העדה שליט''א אלא שכדי שמרנן ורבנן ידונו בזה למעשה הם צריכים שהציבור יתעניין בזה כי אם לא כן יהיה הדבר בגדר 'שארפ' ו'חיקור' בעלמא ולזה אין הם מבזבזים את זמנם כמובן.
כמובן אם טעיתי בכל דברי ויש מסורת ממרנן ורבנן מאורי וחכמי הדור שליט''א שאין חיוב כעת משום מה במצוה חמורה זו הרי שהודעתי בטלה ומבוטלת לא שרירא ולא קימת.
 
החשוקי חמד בהקדמה לספרו על מס' פסחים הביא בזה כמה דברים.

וז"ל מכתבו של ההתעוררות תשובה (יום ה' ד' שבט לסדר ועבדת את העבודה הזאת התרפ"ה):
כבוד רב האי גאון האלוף נר ישראל עמוד העולם פטיש החזק שר התורה וכו' כקש"ת מו"ה יוסף חיים נ"י (זוננפלד) רב דקהל אשכנזים יצ"ו, אחרי קידה לפני כהדר"ג באתי לעוררו הנה בחסד עליון אשר נתן קצת חירות, ויט עלינו חסד בעיני המלכים, ונתן כבוד לישראל וממשלה בארצנו הקדושה להתנהג הכל עפ"י התורה והמצוה, אולי הגיע עת דודים... לתת לנו רשות לבנות מזבח להקריב עליו קרבנות... וכאשר הוא בירושלמי שתחלה יבנה המקדש... נא יעוין בתוספות יום טוב (מסכת מעשר שני פ"ה מ"ב בד"ה ותנאי), וכבר התעורר בזה אבי אם אבי הגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל וכתב בזה לאבי אבי הגאון חת"ס (כמבואר בחת"ס שו"ת יו"ד סימן רלו ובשו"ת התעוררות תשובה ח"ד סימן כט), ואם יתאספו כל חכמי ארץ ישראל... יראי ה' לבקש כן מהממשלה, בלי ספק יסכימו, ועל מוצא כסף אין לדאוג, כי בשמחה גדולה יתנו כל בני ישראל כל אחד מחצית השקל. ובענין הלכה למעשה... ובענין כהנים, הלא חכמי ארץ ישראל הגאונים והגדולים יתעסקו בהלכות אלו.

ועל זה השיב הגאון רי"ח זוננפלד זצ"ל:... לצערנו הגדול, לא נכונה הידיעה, כי ניתן כבוד לישראל מהממשלה להתנהג הכל עפ"י התורה והמצוה... ולבד זה הנה מקום מקדשנו שועלים יהלכו בו, ונמצא כולו בידי הערבים, דקיימא עלן ככיסלא לאוגיא (ברכות דף ו ע"א ובפרש"י) ושמועות בדויות על דבר רצון היהודים לקחת מידם את הר הבית, כבר גרם לשנאה גדולה ומשטמה מצד הערבים, ומכל שכן ח"ו אם באמת יגלו היהודים דעתם על זה, והיה ח"ו למשיסה יעקב, ולכן עלינו לחכות לישועת ה' ולהתפלל אליו, ע"כ מכתבו של רבנו יוסף חיים.

בשנת תרצ"ד פנה ההתעוררות תשובה אל בן אחיו, רבי אברהם ח"ד שרייבר (נשיא כולל גליציה בא"י), שיפעיל השפעתו ב"חלונות הגבוהים" ואצל ראשי השלטונות, שיואילו לתת רשיון להקרבת קרבן פסח בהר הבית, שלח לשאול את פי האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח זי"ע כדת מה לעשות, אמר לו הצדיק שיעיין בספר שו"ת "שאילת דוד" מהגאון ר' דוד קארלינער, שמברר שאלה זו, חיפש ובא שוב לאדמו"ר מבעלזא ואמר לו שאוסר להקריב קרבנות בזמן הזה. אם כן הפטיר הרבי מבלעזא, אין להקריב.

וכשעלה האדמו"ר מבעלזא לארץ ישראל בשנת תש"ד והגיע לירושלים, האיץ באנשיו לשכור עבורו דירה בת"א, ולכל הפחות לחג הפסח. ואחיו ואיש סודו הצדיק רבי מרדכי רוקח זצ"ל אב"ד בילגוריי הביע באזני מקרוביו שהאדמו"ר מבעלז חושש מהפוסקים הסוברים שיש אפשרות להקריב קרבן פסח בזמן הזה, כמבואר בחתם סופר (יו"ד רלו) ולכן לא רוצה להשתקע בירושלים, כדי לא להיכנס ביום י"ד בניסן בחיוב להקריב קרבן פסח. (כמבואר בספר רבי שמעון חסידא עמו' קפ"ד - קפ"ח).

ובהתעוררות תשובה (ח"ד סימן רפג) כתב ליישב דעת הרבנים... שדרו בעיה"ק צפת ולא עלו למעלה בקודש... והא תנן הכל מעלים לירושלים... י"ל לפי מה שפסק הרמב"ם שמקריבין בזמן הזה אף שאין בית, אם כן בהגיע חצות יום ארבעה עשר לחודש הראשון, איכא חיוב שחיטת והקרבת קרבן פסח, אם כן מוטל עליהם החוב לבנות מזבח... וכיון שאין רשיון מהמלכות לזה, אנוסים המה, ובני צפת מתחכמים שלא יהיה עליהם מעיקרא חיוב..., יעו"ש בהתעוררות תשובה.
 
כתב מרנא החזו''א (אבהע''ז סי ב סק''ז) ולכן בזמן הזה אי יתיהב רשותא להקריב קרבן פסח אין לבטל מפני שאין לנו כהן מיוחס וסגי בבדיקת ד' אמהות אף שאין לנו יחוס אבות עד כהן שעבד ואפשר שהעמידו חכמים דבריהם אף בכה''ג ושמעתי שדנו בזה רבותנו אחרונים ז''ל ועוד דנו משום חסרון אבנט לתכלת עכ''ל
והנה פתח לן מרן פתחא להאי מצוה רבתא שיש עמה כרת ומבואר בדבריו שאין טעם לפטור מפני חסרון מסורת או מפני איסור חדשות כמקובל בציבור אלא כל הנדון הוא רק בסוגיות לאמיתה של תורה וכן שיתיהב רשותא כמובן אבל א''צ משיח ולא נביא.
והנה כהיום הזה ידוע לעוסקים בדבר שמקום הר בית ה' נמצא בשליטת משטרת ישראל ולא בידי האומות והם מחליטים מי נכנס ומתי ולא אף אחד אחר מבלעדיהם.
והם אומרים שענין הקרבנות תלוי בדרישת הציבור ואם תהייה דרישה רחבה של הציבור החרדי הם יאפשרו את זה ובפרט בעת הזאת שאוהדי המקום בעולם מושמדים ומותקפים ואילו סעודיה וחברותיה כלל לא רואים במקום הזה כמקום מקודש כל כך.
ומבחינת תכלת ידוע הנדון וא''צ לכפלו שמבחינה הלכתית טהורה אין כ''כ פקפוק וגם הנמנעים מטעמים שונים לא יסכימו לבטל כל הקרבנות מחמת זה.
ואמנם כמובן יש לדון בהרבה מאוד סוגיות בעיון עמוק להלכה כראוי וע''פ דעת רבותינו עיני העדה שליט''א אלא שכדי שמרנן ורבנן ידונו בזה למעשה הם צריכים שהציבור יתעניין בזה כי אם לא כן יהיה הדבר בגדר 'שארפ' ו'חיקור' בעלמא ולזה אין הם מבזבזים את זמנם כמובן.
כמובן אם טעיתי בכל דברי ויש מסורת ממרנן ורבנן מאורי וחכמי הדור שליט''א שאין חיוב כעת משום מה במצוה חמורה זו הרי שהודעתי בטלה ומבוטלת לא שרירא ולא קימת.
בספר "ארחות רבינו" (ח"ב עמוד צ"ג אות מ"ו) כתב, שאמר מרן בעל ה"קהלות יעקב" זצ"ל, דאין לחוש לכך, משום דאף אם נסמוך בזמן הזה על חזקת כהונה, ונימא נמי דלא בעי תכלת וכדעת הסוברים דכהן הדיוט כשר בבגדי פשתן, מ"מ חיוב הקרבה ועבודה ודאי ליכא בזמן הזה, ורק אם הקריבו לא הוי זה כשחוטי חוץ והקרבתו כשרה, כמו שכתב בספרו קה"י, והרי היו דורות שהיו יכולים לקבל רשות ע"י ממון כדי להעמיד מזבח אמה על אמה ולהקריב ולא עשו כן, וכן לא הזכירו שלא מקריבין רק משום אונס, ומשמע דחיוב ליכא, ע"כ.
 
ובשעורי תורה לרופאים כתב (טיפול בגוים ואויבים - סי' רפ"ט) כתב וידוע הדבר, שלפני דורות ניתנה רשות ליהודים מאומות העולם, להקריב קרבן פסח במקום המקדש. כשהובאו הדברים לפני גדולי ישראל, דנו בשאלות ההלכתיות הקשורות בהקרבת קרבן פסח בזמן הזה, כגון מציאת מקומו המדויק של המזבח, מציאת כהן מיוחס, ובגדי כהונה, ומספרים שהגאון בעל 'בית הלוי' אמר: יכול אני למצוא פתרון לכל הבעיות הנ"ל ולהתיר את הקרבת הפסח, אולם אינני יכול למצוא היתר לדם של יהודי אחד שישפך ע"י המוסלמים עקב קרבן הפסח...!
מפסקו של הגאון הנ"ל למדים אנו שדמו של יהודי אחד, יקר לנו מכל, ואפילו ממצוה גדולה זו שכל כך משתוקקים אנו לקיימה ומתפללים עליה ג' פעמים ביום. על אחת כמה וכמה שעלינו לכבוש את רגשותינו, ולא לגרום לאיבת האומות על ישראל.
 
ישר כח להרב @אברך מישיבת מיר על ריבוי דבריו
אבל תורה לומדים מסוגיות מסודרות מרבותינו ולא מסיפורים
ובודאי אין לסמוך ע''ז לבטל מ''ע שיש עמה כרת
ואמנם אין הציבור נכרת אך לומר שאין היתר לדם יהודי אחד הוא תמוה מאוד לענ''ד
כי השארת המקום כך מחולל הוא חילול ש''ש נורא ואיום ועל חילול ה' יש למסור כמה וכמה נפשות מישראל
ובמפורש במדרש שוחר טוב סוף שמואל שכל אלה שמתו בימי דוד לא מתו אלא שלא תבעו בנין ביהמ''ק
 
ישר כח להרב @אברך מישיבת מיר על ריבוי דבריו
אבל תורה לומדים מסוגיות מסודרות מרבותינו ולא מסיפורים
ובודאי אין לסמוך ע''ז לבטל מ''ע שיש עמה כרת
ואמנם אין הציבור נכרת אך לומר שאין היתר לדם יהודי אחד הוא תמוה מאוד לענ''ד
כי השארת המקום כך מחולל הוא חילול ש''ש נורא ואיום ועל חילול ה' יש למסור כמה וכמה נפשות מישראל
ובמפורש במדרש שוחר טוב סוף שמואל שכל אלה שמתו בימי דוד לא מתו אלא שלא תבעו בנין ביהמ''ק
הנה התשובה של הגרי"ח אינה סיפור, אלא תשובה כתובה.
ומצד מה שמתו בימי דוד יש לחלק בין תביעת בנין הבית לתביעת הקרבת קרבנות. ועוד שלא כתוב שיש למסור את הנפש על זה, רק שיש לתבוע את בנין בית המקדש.
וא"כ בודאי אין דין יהרג ואל יעבור על הקרבת קרבת פסח וא"כ אפילו אם אי אפשר לפסוק מספורים מ"מ י"ל מסברא אי אפשר למסור נפש אפילו של יהודי א' ע"ז.
ומצד חילול ה' שיתכן שיש בזה דין יהרג ואל יעבור, אך אין זה שייך לדין הקרבת קרבן פסח שע"י הקרבת הקרבן לא נסיר החרפה מעל הר הבית.
ומצד ההלכה הבאתי סברת האורחות רבינו שכתב סברא שאין חיוב כזה אפילו אם אין כאן איסור שחוטי חוץ, וא"כ ודאי אין דין למסור נפש על זה.
עוד יעויין בספר שאילת דוד (קונטרס דרישת ציון וירושלים) שנסתפק אם אפשר לבנות את המזבח שלא במקומו, שהרי אין אנו יודעים מקומו המדויק וע"ש מה שעוד כתב בענין זה.
 
נערך לאחרונה:
שע"י הקרבת הקרבן לא נסיר החרפה מעל הר הבית.
טעות בידך הנובעת מחוסר הכרת המציאות איני יכול להרחיב כאן (אם תרצה בפרטי)
ומצד ההלכה הבאתי סברת האורחות רבינו שכתב סברא שאין חיוב כזה אפילו אם אין כאן איסור שחוטי חוץ, וא"כ ודאי דין למסור נפש על זה.
וע''ז השבתי שלא סומכים על סיפורים של ארחות רבנו הדברים שהבאת משמו מחודשים ותמוהים ובודאי סתמות הסוגיות שכשאפשר חיבים
נסתפק אם אפשר לבנות את המזבח שלא במקומו, שהרי אין אנו יודעים מקומו המדויק
בסוגיא בזבחים מבואר ששלמה קדש את כל העזרה לבנות עליה מזבח והמדויק אינו לעיכובא
ע"ש מה שעוד כתב בענין זה.
כבר כתבתי מקודם
ואמנם כמובן יש לדון בהרבה מאוד סוגיות בעיון עמוק להלכה כראוי
וכאן רק פתחתי הנושא וחדשתי שנוגע להלכה למעשה ממש שלא כמקובל שהוא הלכתא למשיחא
 
מצרף מאמר געגוע להקרבת קרבן פסח

ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא
ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל
הקרבנות הם יסוד מוסד בעבודת ה' מראשית הבריאה והתורה כמפורש במעשה קין והבל ובגמ' על אדם הראשון
לאחר חורבן העולם מקריב נח לה' ושם כבר מוזכר ריח ניחוח לאחר בחירת אברם הוא בונה מזבח לה' וקורא בשמו
יצחק ויעקב כל אחד מהם בונה מזבח וממשיך בדרך אביו בני ישראל יורדים למצרים ושם פוסקים הקרבנות בשעבוד
כבר בציווי ה' למשה ללכת למלך מצרים נזכר מטרת היציאה לזבוח לה' קרי החסרון מורגש ועקרוני וטעון השלמה
לפני היציאה בפועל מצווים כל עדת בני ישראל לשחוט שה תמים לכל בית אבות ולהזות מדמו כמעשה הקרבנות
ובסוף הציווי הפרטי בארץ מצרים מצטוים ישראל לעשות כן לחק להם ולבניהם עד עולם בכניסתם לארץ ישראל
דבר יחודי מצינו בקרבן זה בשונה מכל הקרבנות האחרים שהמבטלו שלא באונס תכרת נפשו מתוך קהל ה' !!!
וטעם הדבר כי קרבן זה הוא קרבן האומה ביום הוסדה אשר מתאגדת באופן נדיר בשעות בודדות תחת חבורותיה
ושופכים נפשם בשפיכת הדם כנגד פתח אוהל מועד המכוון כנגד בין הבדים מקום שכינת כבוד ה' אלהי ישראל
והנה הפליגו חז''ל בגמ' בכבודם של ישראל שהיה באלכסנדריה של מצרים בתפילתם בבית הכנסת הגדול שלהם
בסדר המופלא ובהתאגדות כל ריבוי הקהל תחת חזני הכנסת ועניית האמן ההמונית על כל ברכה בהנפת הסודרים
והלא תפילות כנגד תמידים תקנום ודברים ק''ו מה נורא ונהדר היה מראה הקרבת קרבן הפסח בהמון רבבות ישראל
בסדר המופלא של שורות שכולם כסף ושורות שכולם זהב ובאיחוד כל כלל ישראל תחת הכהנים הקדושים משרתי ה'
וכבר נודע דברי המלך הנכרי שתארו לפניו סדר הקרבת קרבן פסח והתבטא שהאומה הלזו צריכה למות מרוב צער
על אשר אבדה ארוע מיוחד כזה ואם הנכרי אמר כן אף שהשגותיו בקרבת אלהים קרובים לאפס מה נענה אנו אחריו
והיאך לא נזכור ותשתפך עלינו נפשנו בכמיהה והשתוקקות למקור החיים אור האורות השוכן בהר ציון המחולל בעוה''ר
ומה נאמר ומה נדבר שאף שהשלטון כיום במקום בידי זרע ישראל אין דרישה מיראי ה' לקדם את קרבן הפסח החמור
והאם גזירת הגיוס והמעצרים והתקציבים כל כך חמורים יותר מקרבן ה' במועדו שיש עמו כרת בביטולו ? פלא והפלא
ואם דבר הלכה הוא מעכב הלא יש להתאסף כל חכמי ישראל בדיבוק חברים לברר ההלכות כראוי כמנהגם בשאר הלכות
וברור שדעת חכמי הזמן לא שוללת ח''ו קרבנות לגמרי אלא שמצרכת בירור יסודי ורציני ועמוק של כל ההלכות הנצרכות
ויש אשר נסתפקו בכמה ספקות האם כשר הדבר בזמננו מבחינת כמה סוגיות חמורות ובודאי עפר אנו תחת כפות רגליהם
אלא שכשם שבעגונה נהגו ישראל לדורותיהם ע''פ חז''ל להתאמץ ולדון להתירה משום צערא כ''ש וכ''ש שיש להתאמץ
בצער השכינה שעגונה זה קרוב לב אלפים שנה ולהתאסף כל חכמי ישראל ותלמידיהם לדון להתירה בהכרעת הסוגיות.
דווח
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון