שבת קודש מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה - לך והודיעם (1 צופה)

[שלמה דייטש]

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה - לך והודיעם. אנא המשך את הדיון בדף המאמר.

 

[י"ג מידות]

מדהים!!!
הכנסת מלא וארטים של ראבעס ומשפיעים לשפה כ"כ קולחת.

 

[י"ג מידות]

ע"ז אמר מי שאמר
"כל מקדש שביעי כראוי לו כל שומר שבת כדת מחללו שכרו הרבה מאד על פי פעלו"
לכו' קשה כל מקדש שביעי כראוי לו אינו מקבל שכר ומי ששומר רק מלחלל כן מקבל?
וע"ז תי', אכן אם שומר שבת רק מלחלל הוא מקבל שכר עולם הבא גן עדן וכו'
אך מי שמקדש את השבת כראוי ומתענג בו אינו צריך שכר מכיוון שהשבת היא עצם התענוג.

 

[שלמה דייטש]

כעין מה שכתב הרב @י"ג מידות שמעתי על מה שאומרים בתפילה
ישמחו במלכותך
א. שומרי שבת
ב. קוראי עונג
ג. עם מקדשי שביעי

כי יש כאלה שהם רק שומרים את השבת לא לחלל אותו, יש כאלה שמתענגים על השבת נהנים מהמנוחה וכו', ויש את עם מקדשי שביעי שכל רצונם הוא רק לקדש את יום השביעי ולהתקדש בעצמם.

וממשיך הפייטן ואומר ובשביעי - באותם מקדשי שביעי - רצית בו וקדשתו

 

[יורה ומלקוש]

ועלולים לבזבז אותה בשינה ואכילה

לחץ כדי לכווץ...

אז מהיכן המקור (אם יש בכלל מקור)
להא דאמרי אינשי: שינה בשבת תענוג?
(ר"ת שבת)

 

[שלמה דייטש]

אז מהיכן המקור (אם יש בכלל מקור)
להא דאמרי אינשי: שינה בשבת תענוג?
(ר"ת שבת)

לחץ כדי לכווץ...

מתוך הספר שיגרא דלישנא

אבל ר' יואלי'ש מסאטמאר אמר אכן שינה בשבת תענוג, אבל אוי לו למי שזה התענוג שלו בשבת.
והרה"ק מלברטוב פירש (אשתדל לחפש את המקור המדוייק, כרגע אני כותב מזכרוני) שינה מלשון שינון וחזרה שהוא תענוג בשבת.

 

[הכהן הגדול]

מתוך הספר שיגרא דלישנא

אבל ר' יואלי'ש מסאטמאר אמר אכן שינה בשבת תענוג, אבל אוי לו למי שזה התענוג שלו בשבת.
והרה"ק מלברטוב פירש (אשתדל לחפש את המקור המדוייק, כרגע אני כותב מזכרוני) שינה מלשון שינון וחזרה שהוא תענוג בשבת.

לחץ כדי לכווץ...

ועלולים לבזבז אותה בשינה ואכילה

לחץ כדי לכווץ...

???
ויש בזה גם נפק"מ אליבא דהלכתא,
המרדכי בשבת [סי' שצח'] כתב וז"ל: "על מה שנהגו העולם שכל ימי השבוע מתעוררין בבקר לבית הכנסת להתפלל או ללמוד ובשבת ישנים יותר בשחרית זהו טעמו של דבר שבכל ימי השבוע נאמר בתמיד של שחר בבקר בבקר ובתמיד של שחר דשבת לא נאמר בבקר אלא וביום השבת ולשון זה משמע איחור כדמשמע ביומא [לג:] וטעם זה שמע ר"י בר' יהודה בעיר רומא מפי רב האי גאון",

והביאו הרמ"א [רפא'] וז"ל: "ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבא לבית הכנסת מבחול משום דבתמיד של ימות החול נאמר 'בבוקר' ואצל שבת נאמר 'וביום השבת' דמשמע איחור עכ"ל, ועי' באר הגולה שתמה ע"ז שהרי גבי קרבן מוסף כתיב שזמנו כל היום, ומציין למהרי"ל שיישב זאת, ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות שבת ס"ק לז' וז"ל: "אמר מהר"י סג"ל פעם אחת בשבת נחמו סיימו הצבור תפלתם בבה"כ טרם סיים מהר"ש עם הבחורים בביתו. ויהי בבוא הצבור לקבל פני הרב אמרו הפרנסים אליו, מר מ"ש היום שכ"כ הארכת בתפלה, אמר להם מה אעשה אשר מנהג שלכם להפך, דכל שבת משכימין אתם לבה"כ יותר מבחול וביום השבת אני מאריך בשינת שחרית. ואמר שכך קבלה בידו מרבו מה"ר יצחק נורטהויזן אשר הוא הראה לו סמך לזה מעבודת הכהנים, דביום השבת לא היו משכימין להקריב תמיד השחר כבשאר הימים, כדי שלא לבטל שינת שחרית דהוא עונג שבת, וראיה דבסדר פנחס (במדבר כח, י) לא כתיב גבי שבת עולת הבקר, כמו שכתוב סמוך לו גבי פסח (שם, כג), וקאי אז על כל תמידים של שאר רגלים הנזכרים משם והלאה, והיינו משום דבשבת לא השכימו כ"כ, עכ"ל.
ועי' בחלק המאמרים מ"ש.

 

[יורה ומלקוש]

???

לחץ כדי לכווץ...

כנראה הכוונה על בזבוז מוגזם,
כי גם אם נאמר ששינה בשבת תענוג,
אבל כבר כמה אפשר וצריך?