הלכות ברכות נוסח ברכת הריח על הפירות הוא 'שנתן ריח טוב' בלשון עבר ולא בלשון הוה - 'הנותן'

[כמעיין המתגבר]

אני מעתיק כאן מה שכתבתי בזה בספרי אור חדש (הרחבת הבית יוסף לאורך כל הבית יוסף וניתן לקבל עותק במייל).

השו"ע בסימן רטז,ב, כתב הנותן ריח טוב בפירות, והמשנ"ב בס"ק ט, כתב שהאליה רבה כתב דמהגמרא והפוסקים משמע דצריך לומר אשר נתן, דהיינו בלשון עבר, ע"כ,
ואמנם בטור הנוסח הנותן, אבל כבר כתבו שם בהגהות והערות דבטור יש בזה חילוף בנוסחאות.

ובברכות מג:, הנוסח שנתן, וכן הוא ברי"ף בברכות פד, וברמב"ם בהל ברכות ט,א, וברא"ש שם ו,לז, ובמאירי בברכות מג: ד"ה ריח, ובריטב"א בהל' ברכות א,ט, וכן א,י, וכן ד,ד, ובשבולי הלקט בשבולת קסד, ובראב"ן בסי' קצה, ובסוכה פרק ג ד"ה ואמר רבא, ובראבי"ה סי' קכ ד"ה ונורקום, ובסי' תרפא, ובתשובת הרשב"א א,שצז, ושם א,תתכא, ובטור בסי' תרנג, בשם רבינו שמחה, ובטור והב"י בסעיף ג, בדברי כל הראשונים שהובאו שם, וברבינו מנוח בהל' לולב ז,כו,
וכעין זה דברי בה"ג בהל' ברכות בעמוד עג, שכתב אשר נתן, וכ"כ האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמר (מה:), דגרסינן אשר נתן, וכ"כ הרוקח בסי' רכ, וכ"כ המנהיג בהל' אתרוג סי' כז, וכ"כ סמ"ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח,

(ואמנם בברכות נב:, אמרינן דלשון בורא הוי כמו ברא, ולפי זה אפשר דהנותן הוי כמו שנתן, מכל מקום אפשר דהיינו דוקא בלשון בריאה דבריאה היא ודאי מתחילת בריית הדבר, אבל הנותן יכול להיות משמע שכעת נתן ריח טוב ואינו מתחילת ברייתו ועל כן אפשר דדוקא צריך לומר שנתן)

וכיון דהכי איתא בכל דוכתא הכי נקטינן.

(ועי' במה שכתבתי כיוצא בזה בסי' מו,א, גבי ברכת לשכוי בינה).