בפשט הפסוקים, משמע ש"בכתף ישאו" הוא בכל הכלים שנושאין בני קהת, ולאו דוקא בארון,
וכן משמע בגמרא שבת צב.
אמנם הרמב"ם שם בפהמ"ש (שבת י,ג)כתב דין זה רק בארון, וכ"כ החינוך מצוה שעט,
ובמנחת חינוך שם (אות ב) תמה על הרמב"ם והחינוך שהזכירו זאת רק בארון.
ןבחי' הגרי"ז על הרמב"ם (באגרות עמ' עז) כתב שאמנם התורה מדברת על כל הכלים,אך לדורות אין דין זה אלא דוקא בארון.
ובענין אם צריך דוקא בכתף, או שאין הקפידא אלא לישא ביד ולא בעגלות,
הרלב"ג כתב שהנשיאה בכתף היא לכבוד הארון.
ובשפתי צדיק (כח) כתב, שאין חייבים דווקא בכתף, אלא כל שנושא ביד שפיר דמי, ורבותא קמ"ל שלא חייבים לישא ביד אלא ה"ה בכתף.
וכן משמע בגמרא שבת צב.
אמנם הרמב"ם שם בפהמ"ש (שבת י,ג)כתב דין זה רק בארון, וכ"כ החינוך מצוה שעט,
ובמנחת חינוך שם (אות ב) תמה על הרמב"ם והחינוך שהזכירו זאת רק בארון.
ןבחי' הגרי"ז על הרמב"ם (באגרות עמ' עז) כתב שאמנם התורה מדברת על כל הכלים,אך לדורות אין דין זה אלא דוקא בארון.
ובענין אם צריך דוקא בכתף, או שאין הקפידא אלא לישא ביד ולא בעגלות,
הרלב"ג כתב שהנשיאה בכתף היא לכבוד הארון.
ובשפתי צדיק (כח) כתב, שאין חייבים דווקא בכתף, אלא כל שנושא ביד שפיר דמי, ורבותא קמ"ל שלא חייבים לישא ביד אלא ה"ה בכתף.