התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,733
תודות
17,213
נקודות
895
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וגו' (במדבר טו, לח) פָּרָשַׁת צִיצִית לְכָךְ נִסְמְכָה לְאֵלוּ, לְפִי שֶׁאַף הִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי' (רש"י).
חביבה וחשובה היא מצות ציצית, עד שהיא שקולה כנגד כל תרי"ג מצוות התורה, כדוגמת שמירת שבת והתרחקות מעבודה זרה. הזהירות והדקדוק במצות ציצית כדת וכהלכה, בכל פרטיה ודקדוקיה, יש בה גם סגולה נפלאה לכל הברכות ולשמירה נפלאה מכל צרה וצוקה ברוחניות ובגשמיות.

בעיר בעלזא התפשטה פעם מחלה מדבקת שהפילה חללים רבים. ציווה הרה"ק שר שלום מבעלזא זי"ע, לאחד מחשובי החסידים, הרה"צ רבי יעקב משה מהובניב זצ"ל, שיבדוק את כשרות הציצית של כל בני העיר, כי כאשר הציציות כשרות, הרי זו סגולה לשמירה וישועה. הוסיף הרה"ק מבעלזא ואמר לו: 'בוודאי תרצה לבדוק גם את הציצית שלי, ובכן הרי שלך לפניך...' הראה לו הרבי את הציציות שלו שיבדקם, ואמר: 'לי יש ציציות כשרים...'.​

להצילו מרשת שחת

שוב היה מעשה באחד מחסידיו של הרה''ק שר שלום מבעלזא זי"ע, אשר כוחות האופל של יצר הרע התגברו על נפש בנו יחידו, עד שהחליט להינשא לאשה נוכרייה רח"ל. אביו, לא ידע את נפשו מרוב צער, והשיח את כאב לבו באוזני רבו הרה"ק מבעלזא.

אמר הרבי לאב שישתדל להביא את הבן אליו כי ברצונו לשוחח עמו. הבן אכן הסכים לבוא, ואף הבטיח כי ישמע לקול הרבי בכל ענין שהוא, מלבד אם יצווהו שלא להינשא לנוכרייה. כשהגיע הבחור, אמר לו הרבי: איני מבקש ממך שלא תינשא לה, ואדרבה, אמליץ לאביך להשתתף בחתונה, אבל כיון שהבטחת לאביך שתקיים כל אשר אבקש ממך, על כן, בקשה קטנה לי אליך, שתלבש בגד ציצית תחת בגדיך בשמחת החתונה. הבחור הסכים לבקשה, ואילו האב הזדעזע לשמע הוראת הקודש שעליו להשתתף באותה חתונה איומה ואפלה.

בהגיע מועד החתונה, בא אותו בחור בחברת כל הגוים והפריצים לחגוג את נישואיו. המה כדרכם השקוהו יין לרוב, לאחר זמן מה, החל היין לבעור בקרבו של החתן, והוא הסיר מעליו את בגדיו העליונים כדי להקל על החום. כאשר גילו הגוים את חוטי הציצית שהסתתרו תחת בגדיו, החלו לשאוג עליו: רימית אותנו לומר שעזבת את הדת היהודית... הם הפליאו בו מכות גדולות ונאמנות, וגירשו אותו בחרפה ובוז, ולולי שאביו עמד שם להצילו מידם, ספק אם היה נשאר בחיים. משם חזר הבחור הפצוע לבית אביו ואל צור מחצבתו, עזב את דרכו ומחשבותיו, כאשר לב טהור נברא לו ורוח נכון התחדש בקרבו.

תורה שבכתב​
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון