דיון סיפורי השגחה בש"ס ובראשונים? (1 צופה)

[ספרייה תורנית]

ישנה תופעה רווחת היום הנקראת סיפורי השגחה, בדיוק ובדיוק ובדיוק ובאורח פלא וכו' וכו'.
גדול המספרים היום הוא הרב אלימלך בידרמן, אבל לא רק הוא יש קו ועלון של 'השגחה פרטית'
הנושא גם פרנס בעבר ומפרנס גם היום מדורים רבים בעיתונות, ומאות ספרים.

הנושא הוא: למה לא מצינו סגנון סיפורים כאלו בגמרא, או שאולי מי יודע להצביע היכן כן מצינו.
כמו כן בראשונים לא ידוע.
מה הטעם?

 

[מנורה בדרום]

היכן כן מצינו.

לחץ כדי לכווץ...

רבי עקיבא שבדיוק כבה לו הנר ובדיוק אכלו לו את התרנגול ובדיוק מת לו החמור, ובאו שודדים וכו' וכו'

 

[איש אשכולות]

שני מהלכים: (הפכיים?!)

א. ב"דעת תבונות" (יח-כד, אך לא רק שם) מבאר. כידוע העולם נברא בכדי שלא ייהנו הברואים מנהמא דכיסופא. כך גם בנויה המערכת של שכר ועונש, שלפי טיב מעשי האדם יקבל שכר או להיפך ח"ו.
לימות המשיח, מבאר הרמח"ל, תהיה "מערכת השכר והעונש" רק על ידי גילוי אלוקות. ככל שייטיב האדם את מעשיו יתקרב אל בוראו יותר.
אולי, לקראת "הנה ימים באים... לא רעב ללחם ולא צמא למים..." עם ישראל כבר זוכה לגילויי קרבת אלוקים, בראיית השגחתו על ברואיו.
אולי.

ב. לא כדורות האחרונים דורות הראשונים. קדמאי היו חיים עם ה' כאספקלריא המאירה. הם ראו את ההשגחה הפרטית בכל דבר. אנו, במעמקי הגלות, חייבים תזכורות ואבני דרך, בכל עת מצוא, כדי להרגיש מציאותו יתברך.