ט"ו בשבט ספיקות בדיני ברכות (1 צופה)

[התורה]

הנה ספיקות אלו כולם לא נכתבו מקופיא [כלומר ללא כל מקור ונדנוד לספק], אלא לכל ספק מקורות חשובים השמורים עימדי.
אעלה אותם למען תרבה הדעת:

 

[התורה]

א. מה יהא הדין באכל חצי כזית מפרי מז' המינים וחצי כזית ממיני מזונות, האם מצטרף לעל המחיה, או שיברך בורא נפשות, או שלא יברך ברכה אחרונה כל עיקר,​

---

ב. האם הדין יהא זהה בחצי כזית מתמרים [דהוו מיזן] וחצי כזית ממיני מזונות,​

---

ג. אם התחיל לברך 'על העץ ועל פרי העץ' על פירות דאינם מז' המינים, ונזכר באמצע הברכה לפני החתימה, האם ימשיך ויגמור הברכה, כיון דבדיעבד יצא, כדי שלא תהיה תחילת הברכה לבטלה, או"ד משום דלא הויא עיקר הברכה אינו יכול לעשות כן ולהמשיך,​

---

ד. אם יש סלט שאין שום פרי עיקר, ויש רוב פירות שאינם מז' המינים ומיעוט מז' המינים, ואוכל מז' המינים כזית בכדי אכילת פרס, איזה ברכה אחרונה יברך,​

---

ה. הנה היכא דמסופק האם הפירות מא"י או מחו"ל, הדין שאומר 'על הפירות' ולא 'פירותיה', ויל"ע היכא דאיכא "רוב" או "ספק ספיקא" שהפירות מא"י, האם יכול לומר 'פירותיה',​

 

[התורה]

ו. היכא שאכל מז' המינים, כזית מז' המינים דא"י, וכזית משאינו מז' המינים ומחו"ל, האם יברך רק מעין ג' ונפטר מבורא נפשות, או"ד מכיון שאומר 'פירותיה' אין נפטר בזה של חו"ל,​

---

ז. האם שיריים מהאדמו"ר וכדו' חשיב כ"חביב" גבי קדימת ברכות,​

---

ח. תפוח בדבש האם דינו כ"חביב" בגלל הדבש [וכן האם עיקר יכול לההפך ל"חביב" בגלל הטפל שבו],​

---

ט. מי שעבר על דין 'קדימה' האם יכול לתקן את האיסור ע"י שימנע מלאכול את המין השני,​

---

י. האם יש עיצה בספיקות בדיני קדימה לבצוע על שניהם יחד [כדמצינו בשו"ע גבי פרוסה של חיטים ושלם של שעורים],​

 

[אברך מישיבת מיר]

ו. היכא שאכל מז' המינים, כזית מז' המינים דא"י, וכזית משאינו מז' המינים ומחו"ל, האם יברך רק מעין ג' ונפטר מבורא נפשות, או"ד מכיון שאומר 'פירותיה' אין נפטר בזה של חו"ל,​

---

ז. האם שיריים מהאדמו"ר וכדו' חשיב כ"חביב" גבי קדימת ברכות,​

לחץ כדי לכווץ...

עי' חשוקי חמד בשם הגרי"ש דחשוב חביב הובא במשנה ברורה דרשו רי"א הערה 10

 

[התורה]

יא. מה מגדיר את מעלת ה"שלם" האם היותו עתה 'שלם' או"ד צורת ברייתו [והיינו, אי 'שלם הוי חשיבות בחפצא של הפרי, או רק מעלה חיצונית בצורת הפרי בעת הברכה],​

---

יב. האם אכילה 'קודמת' לשתיה, וכן 'קדימה' למידי דמיזן,​

---

יג. האם ניתן לפטור בברכה דבר שעדיין לא בא לעולם,​

---

יד. מה קובע את דין 'חביב' האם שעת הברכה או שעת האכילה, או שמא רוב העולם הוא הקובע, או השעה אשר בה פעם הראשונה שרואה לפרי,​

---

ט"ו. בירך על כוס קפה, ונמלך להוסיף מעט סוכר האם מתחייב ברכה נוספת [היינו, האם טפל אי"צ ברכה, או שנפטר בברכת העיקר, וכן האם יש ברכה על טעם לחוד].​

 

[פנחס ע]

זה תרגם את האותיות למספרים בהעתקה מוורד, הכונה לאותיות הספקות של @התורה

1. משנה ברורה סימן רי כל האוכלין מצטרפין לכזית לברך עליהן ברכה אחרונה הראויה להן אם משבעת המינין ברכה מעין ג' אם שלא מזיי"ן מינים לענין בנ"ר. אכל חצי זית משבעת המינין וחצי זית אחר מברך אחריהן בורא נ"ר. ובשער הציון סימן רי ס"ק ב ספק שמא קיימא לן כר"י דאפילו בפחות מכזית מז' מינים לבד נמי מברך בורא נפשות רבות, ואפילו להחולקין עליו, מכל מקום כאן שאכל כזית בין הכל, שפיר מברך בורא נפשות רבות [כנסת הגדולה, עיין שם]: וא"כ לכה"פ יברך בו"נ.
2. עפ"י הטעם שהביא השעה"צ אין סיבה שיברך על המחיה אפי' שבדיעבד פוטר בתמרים.
3. בשות שבט הקהתי ח"ה מ"ה כתב שכיון שאי"ז עיקר הברכה שנתקנה שיפסיק באמצע, ויצא יד"ח כיון שלא תקנו לשאר הפירות ברכה עם חתימה. ודעת הברכת הבית (ש"ב סס"ט) שתמיד אם חתם לא יצא שבמקום שאמרו שלא לחתום וגו'. (עפ"י שערי הברכה פי"א הע' לב על הטבלה)
4. 
5. תשובות והנהגות כרך ג סימן עה ובפירות הארץ כשלא ידוע המקור אני נוהג בס"ד לעצמי לומר "על הארץ ועל פירותיה" ומפסיק קצת ואומר "ועל הפירות ספק". (וכעין זה ראיתי נוהגין ב"על המחיה" שחותמים "על הארץ ועל המחיה" ומפסיקים משהו ומוסיפין "ועל הכלכלה ספק", כדי לצאת מכל חשש, וכאן שחשש דובר שקר מהיות טוב נהגתי כהנ"ל בפירות ויין). ואף שכאן כנראה רוב משטח עולי בבל, מצוי שבארגז שבו הפירות רשום מקומו, ויש לצדד שדינו בזה כקבוע, ולא מועיל כלל רוב ונשאר ספק, וע"כ ראוי לא ליכנס לספיקות כלל אם המקור לא ידוע ולברך כמ"ש.
6. דעת הדבר יהושע (ב כט ד ט) שבדיעבד מ"מ יצא בפירות חול בנוסח על פירותיה, אולם לדעת הקצוה"ש (ס' סקה)שהסתפק בזה עיי"ש בשערי הברכה פי"ד סל"ט ובהערותיו. והוא הכריע שמברך על הפירות, ובהערה הביא דעות בזה. עיי"ש ות"נ.
7. עיי' בוזה"ב פי"ב הע' לו שהביא מה שהביאו בשם החשוקי חמד והרחיב עוד בזה.
8. מכך שאזלינן בתר מה שחביב אצלו תמיד ולא מה שחביב אצלו עכשיו, אף אם חביב מחמת דבר אחר לא ישתנה הדין לפו"ר
9. זכור לי שכשלמדתי את הסוגיות יצא לי שקדימה הוא בעיקר דין באכילה ולא בברכה, ורק מתבטא בברכה, אך איני מונח בזה כרגע (שו"ר שכן העלה בשיעורי הגרי"ש ברכות עמ' תמז). ומ"מ מדוע שלא יועיל בזה שלא יאכל?
10. לכאו' הביא ראיה גדולה וכמ"ש במשנ"ב שם (וז"ל משנה ברורה סימן קסח ס"ק ג וכתב המ"א דמ"מ אם היה השלמה מפת של שיפון [הוא שאנו קורין דגן ורוב הלחמים שלנו ממנו הוא] והפרוסה של חיטין [וכן אם היה של שעורין] אין להחמיר לבצוע על השלמה עם הפרוסה אלא יבצע על הפרוסה לבד דשיפון קיל אף משעורים משום דאין נזכרת בקרא בהדיא. וכן בשעה"צ שם כך נראה) שמסביר שבשאר מקומות לא צריך לזה, ומשמע שיועיל.