ספק ספיקא (1 צופה)

[ללמוד וללמד]

ברצוני להציע לפני הלומדים חקירה.
האם כאשר אומרים ספק ספיקא לקולא הרי אנו אומרים שהספק אינו, או שבאמת הספק קיים לעולם אלא שאנו נוקטים שלא להתנהג ע"פ?

 

[והב בסופה]

במציאות הספק קיים
יש 25% ...
אבל כבר נתבאר שס''ס זה לא אחוזים אלא 'רוב צדדי היתר'
אמנם הסוברים שס''ס הוא מדין רוב, שייך לשאול כנ''ל על 'רוב' אם המיעוט עדיין קיים וכו'

 

[שלוות העמל]

אמנם הסוברים שס''ס הוא מדין רוב, שייך לשאול כנ''ל על 'רוב' אם המיעוט עדיין קיים וכו'

לחץ כדי לכווץ...

גם ברוב יש מושג של סמוך מיעוטא.

 

[שלוות העמל]

ברצוני להציע לפני הלומדים חקירה.
האם כאשר אומרים ספק ספיקא לקולא הרי אנו אומרים שהספק אינו, או שבאמת הספק קיים לעולם אלא שאנו נוקטים שלא להתנהג ע"פ?

לחץ כדי לכווץ...

כקודמי אינני חושב שיש מקום לומר שהספק אינו קיים וגם אילו היינו אומרים שזהו מדין רוב גם שם ישנו רוב של סברא/הכרעה שאז אתה אומר היה כך וכך, לבין רוב של הנהגה, ובהנהגה לכאורה וודאי הצדדים נשארים רק שנוהגים כהרוב.
ובספק ספיקא לכאורה אין כאן איזה הסתברות חדשה אלא שצד האיסור אינו צד אלא תלוי בעוד ספק.
וכאן אוהבים לומר שהנוסח הוא שהוא אינו מצליח לדרוש את עצמו וזה וודאי ממחיש את ההסבר.

 

[מחכה]

הכרעה

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' זה הצד שכוונת הרב ללמוד וללמד לומר שלפיו לא מתחשבים בספק.

אין כאן איזה הסתברות חדשה

לחץ כדי לכווץ...

יתכן וזה רק בס''ס שאינו מתהפך

אלא שאנו נוקטים שלא להתנהג ע"פ?

לחץ כדי לכווץ...

יתכן וזה תלוי במח' אי ספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן.
ויתכן גם וזה תלוי במח' הש''ש והפר''ח בעניין זה בדעת רש''י

 

[דבר היושר]

בוודאי שה'צד' איננו נעקר, אלא הגדר הוא שהוקבע שאיננו מתחשבים בו [שאך ב'תכונות' מתחשבים וב'צד' קיים, ולא השערות בעלמא וזהו תלוי רבות בפלוגתת התורי"ד והרא"ש בחולין, וברמב"ם והרשב"א בספיקות והדברים ארוכים] אלא שנח' מה מהות ההיתר באשר יש 'ספק ספיקא', דיש מצדדים שעניינה הוא 'רוב צדדים' [ ויש שאמרו שספק אחד אסרה תורה ולא שניים [כמדומה הגרש"ש] ויש שהסבירו וזהו הנהיר והבהיר ביותר, דגבי ספק סייג פסקינן לקולא [פמ"ג ח"א אות טז' עיי"ש באורך בדיני ספק ספיקא].

 

[אוצר הידיעות]

במציאות הספק קיים
יש 25% ...
אבל כבר נתבאר שס''ס זה לא אחוזים אלא 'רוב צדדי היתר'
אמנם הסוברים שס''ס הוא מדין רוב, שייך לשאול כנ''ל על 'רוב' אם המיעוט עדיין קיים וכו'

לחץ כדי לכווץ...

מתורתם של רבותינו למדתי
שספק אינו העלאת צדדים בעלמא
אלא שני צדדים המחייבים לפעול על פיהם זה לעומת זה.
באופן של ספק ספיקא
אף אחד מן הצדדים אינו מחייב הנהגה מסוימת
מחמת היותו תלוי בספק נוסף
ואם כן אין לפניך ספק

אולי זוהי כוונת העמל:

וכאן אוהבים לומר שהנוסח הוא שהוא אינו מצליח לדרוש את עצמו וזה וודאי ממחיש את ההסבר.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מחכה]

מתורתם של רבותינו למדתי
שספק אינו העלאת צדדים בעלמא
אלא שני צדדים המחייבים לפעול על פיהם זה לעומת זה

לחץ כדי לכווץ...

באמת רבות יגעתי בחיפוש אחר המקור הראשון ל''צדדים'', הכיצד יקחו סברות בעלמא ויכניסו בהן רוח חיים משל היו אנשים ויתחשבו בדעותיהם כסנהדרין (והלא בסופו של דבר צד לאסור מצטרף לצדדים הקודמים שלמעשה הדבר אסור, ולא נתחדש על ידו מציאות)

 

[אוצר הידיעות]

באמת רבות יגעתי בחיפוש אחר המקור הראשון ל''צדדים'', הכיצד יקחו סברות בעלמא ויכניסו בהן רוח חיים משל היו אנשים ויתחשבו בדעותיהם כסנהדרין (והלא בסופו של דבר צד לאסור מצטרף לצדדים הקודמים שלמעשה הדבר אסור, ולא נתחדש על ידו מציאות)

לחץ כדי לכווץ...

אינני יודע להפנות אותך למילים כתובות
אלא אם כן שיעורי ראשי ישיבות מדורינו אנו נחשב ככזה
שאז מן הסתם אמצא כן
אבל למה לי קרא סברא היא
אין אנו קבלנים לברר מציאותית עובדות שאין בהם חפץ
מהות הירידה לספק הוא מחמת ההנהגה הנגזרת ממנו
ואם צדדי הספק אינם מחייבים הנהגה כל שהיא הרי שאין צדדים אלו לפנינו

 

[דבר היושר]

מצאתי בכתביי שהסקתי שמהות ה'ספק ספיקא' הוא 'רוב צדדים' [שו"ת הרשב"א ח"א סי' תא; ובשו"ת בנין ציון ח"א יד' הובא שכן ס"ל לרוב הפוסקים] אמנם יש שהאריכו שהוא עדיף מרוב [הרשב"א שם גבי אפוקא ממונא וראה בתרה"ד בפסקיו קכט; ש"ש א, יח;] והדברם ארוכים.

 

[מחכה]

והדברם ארוכים

לחץ כדי לכווץ...

אשמח שיאריך בזה

 

[ללמוד וללמד]

בוודאי שה'צד' איננו נעקר

לחץ כדי לכווץ...

וכן אמרו קודמיו.
אמנם אף אחד מהלומדים הגאונים לא הביא לי מקור או ציטוט מרבותינו שהספק נעקר ממקומו.
וא"כ עדיין החקירה במקומה קיימא.

 

[דבר היושר]

וכן אמרו קודמיו.
אמנם אף אחד מהלומדים הגאונים לא הביא לי מקור או ציטוט מרבותינו שהספק נעקר ממקומו.
וא"כ עדיין החקירה במקומה קיימא.

לחץ כדי לכווץ...

זוהי הפשטות, כמבואר בתוס' בכתובות [ט, ב;] שס"ס מהני להוציא ממון [וכ"ה באחרונים רבים כמשנ"ת לעיל] ואילו הספק אינו היה מתבטל, הא קיימא לן שבספיקות 'המוציא מחברו עליו הראיה' ופשוט שס"ס אינו יכול לשמש כראיה והכרעה בעלת מהות, וע"כ שתוס' ראו במצב כזה שאינו חשוב כלל כספק בעל שני צדדים.

 

[מחכה]

שהספק נעקר ממקומו.

לחץ כדי לכווץ...

לא ראיתי בשום מקום אבל לכאורה כשספיקא ה דאורייתא לקולא מן התורה כהרמבם לאחר הספק אין מציאות יותר של ספק אחר שהוכרע לקולא. רבנן הם שיצרו מציאות של ספק חדשה ואם החריעו גם הם שוב אין מציאות כלל של איסור בדבר זה

ולהדעה שספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא, אי נימא שמכריעים מצד רוב, שרוב נלמד מרוב הסנהדרין, אקשה, האם לאחר שהרוב בסנהדרין פסקו דין להציל החייב מיתה ,האם אחר שיצא מבי''ד יש עליו צד של חייב מיתה?