שמיני עבר הווה ועתיד בחלוקת 'שאינם מפריסי פרסה' (7 צופים)

[הצעיר שבחבורה]

בפרשת ראה, מופיעים כלל בעלי החיים בהגדרה אחת כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ

ואילו בפרשת שמיני

גמל - כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס

שפן - כִּֽי־מַעֲלֵ֤ה גֵרָה֙ ה֔וּא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א יַפְרִ֑יס

ארנבת - כִּֽי־מַעֲלַ֤ת גֵּרָה֙ הִ֔וא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א הִפְרִ֑יסָה


מי ידע לבאר

 

[רצון]

מתוך פרוש א' הראשונים,
פי' הר"ח פלטיאל ז"ל דהא כתיב גבי גמל ופרסה איננו מפריס וגבי שפן לא יפריס משום דבהמה מיד נולדה גדולה וניכר קליטתה ודומה אינו מפריס מעולם אבל שפן נולד קטן ומתוך קטנותו עדיין לא ניכרין בו הסדיקין עד אחר כך שנקלטין הפרסות ולהכי קאמר ופרסה לא יפריס מכאן ואילך, והשתא נמי ניחא הא דאמר התם, ולהכי אומר גבי ארנבת ופרסה לא הפריס[ה], מעולם.

 

[הצעיר שבחבורה]

והשתא נמי ניחא הא דאמר התם, ולהכי אומר גבי ארנבת ופרסה לא הפריס[ה], מעולם.

את זה לא הבנתי

 

[הצעיר שבחבורה]

מלבי"ם

ועוד לאלקי מלים גם בדרך הפשט בשינוי לשון הכתוב, שבגמל אמר פרסה איננו מפריס. ובשפן אומר פרסה לא יפריס ובארנבת אמר פרסה לא הפריסה.

כי יש הבדלים שהגמל פרסותיו מופרסות. וחכמי הטבע חושבים אותו בין מפריסי פרסה. אמנם כיון שפרסתו אינה שסועה לשתים כי מחובר בסופו אינו בכלל מפריס פרסה האמור בתורה שצריך שיהי' שסוע לשתים. וע"כ תפס הלשון פרסה איננו מפריס. כי יש הבדל בין מלת לא ובין מלת איננו. שמלת לא שולל הפעולה. ומלת איננו שולל התואר מן המתואר או הקנין מן העצם. ופי' שהגם שנעשה בו פעולת ההפרסה ולא נוכל לומר בו פרסה לא הפריס. בכ"ז איננו מפריס ר"ל אין בו תואר זה שיקרא מפריס פרסה לענין סימני טהרה.

והנה במין השפן נמצא מין אחד הנקרא (וואווער) משכנו בנקרת הסלעים אשר על הר סיני והוא מעלה גרה וברגליו האחרונות י"ל שלשה פרסות רק רגליו הראשונות הם עבות אחוזות בארבע אצבעות ונוכל לחושבו למפריס פרסה מצד רגליו האחרונות, לז"א בו ופרסה לא יפריס בלשון עתיד ר"ל הגם שהתחיל להפריס בצד א' מגופו לא יפריס בעתיד שלא יגמור בו הטבע פעולה זאת ברגליו הראשונות.

אבל בארנבת שלא נמצא במינו פרסה כלל אמר לשון הפשוט ופרס הלא הפריסה. וכן במ"ת שכלל הכל כא' בקוצר אמר ופרסה לא הפריסו.​

 

[רצון]

זכרתי פירוש זה אלא שלא מצאתי מקורו.
ייש"כ.

 

[ממגד שמים]

בפרשת ראה, מופיעים כלל בעלי החיים בהגדרה אחת כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ

ואילו בפרשת שמיני

גמל - כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס

שפן - כִּֽי־מַעֲלֵ֤ה גֵרָה֙ ה֔וּא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א יַפְרִ֑יס

ארנבת - כִּֽי־מַעֲלַ֤ת גֵּרָה֙ הִ֔וא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א הִפְרִ֑יסָה


מי ידע לבאר

אולי ירמוז שבקבוצת ג' אלו- אין להם תקנה, בשונה מהחזיר- כידוע . ומרנא החת"ס דן של"ח כדשיל"מ -יען יהיו לו בעתיד סימני טהרה . ועיין.

 

[רצון]

של"ח כדשיל"מ

?

 

[ממגד שמים]

?

למה אינך מסכים עם השאלה?

 

[געגועים]

ומרנא החת"ס דן של"ח כדישל"מ -יען יהיו לו בעתיד סימני טהרה . ועיין.

וכן מובא באור החיים ובעשרה מאמרות ובבן יהוידע
עי' כאן

 

[מאמין וזורע]

שמעתי ווארט לא רע.

אצל כל אלה מסיים הפסוק טמא הוא לכם.
ללמדנו שכדי להחליט על מישהו שהוא טמא, צריך להכיר את העבר שלו, ההווה, וגם העתיד!

 

[הצעיר שבחבורה]

אולי ירמוז שבקבוצת ג' אלו- אין להם תקנה, בשונה מהחזיר- כידוע . ומרנא החת"ס דן של"ח כדשיל"מ -יען יהיו לו בעתיד סימני טהרה . ועיין.

לא כתבתי את זה עד כה, כי לא היה נוגע לגוף הדיון, אבל לשון המקרא ב'חזיר' הוא כִּֽי-מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֨סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא-יִגָּ֑ר = לשון עתיד.

 

[רצון]

?

לא הבנתי הכוונה בהודעה הקודמת.
הוא מקשה מדוע ל"ח דשיל"מ, ומתרץ משום שיותר לעת"ל?
או שדן משום שיש לו התר לעת"ל א"כ ל"ח דשיל"מ?
וא"כ היה לו לכתוב

אולי ירמוז שבקבוצת ג' אלו- אין להם תקנה, בשונה מהחזיר- כידוע . ומרנא החת"ס דן של"ח כדשיל"מ -אע"פ יהיו לו בעתיד סימני טהרה

ואיתי תלין משוגתי.
[איפה החת"ס הזה?]

 

[געגועים]

[איפה החת"ס הזה?]

י

עי' כאן

 

[הצעיר שבחבורה]

לא כתבתי את זה עד כה, כי לא היה נוגע לגוף הדיון, אבל לשון המקרא ב'חזיר' הוא כִּֽי-מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֨סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא-יִגָּ֑ר = לשון עתיד.

וראיתי במצויין לעיל

וכן כתב בס' עשרה מאמרות (מאמר חקור הדין ח"ד פי"ג) כטהרת החזיר שעתיד הקב"ה לחדש בריאתו בשני סימנים, שעכשיו אינו אלא מפריס פרסה, והוא עתיד להעלות גרה, ומה שהעיד הכתוב עליו והוא גרה לא יגר איננו עתיד כדברי הקמחי, אלא פועל עבר הוא וכו'. (ועי' עוד מאמר חקור הדין ח"ב פי"ז)