על שלוש שאלות עונים תירוץ אחד - למה? (11 צופים)

[מבקש תורה]

הרב @בדרך חדשה הכאב שלך לא כ"כ מובן,
למה מה??
למה כך יותר נח לאנשים?!
נח זה מציאות, ואין מקום לשאול,
כמו שתשאל למה זה טעים? זה טעים כי זה ערב לחיך!
אולי כוונתך לשאול כיון שיש ב' אופציות, א' תשובות מרובות, ב' תשובה אחת,
אף שיותר נח לענות תשובה אחת, אבל מנין שזו האמת ולא התשובות המרובות?
ודוגמא לדבר,
מה שהולכים אחר הרוב,
ברור שבעולם המעשה אנו הולכים לעיתים אחר הרוב,
אבל בעין תורנית להכריע ספקות, מנ"ל דאזלינן בתר רובא, דאין הכרח שכך הוא האמת,
וע"ז צריך קרא, ואף שמסברא ג"כ אנשים מתנהגים כך,
מ"מ בדאו' אנו מחפשים את האמת,
וא"כ לכאו' ודאי התכוונת להקשות מנ"ל שהאמת היא כך,
ואיזו צורת הכרעה זו שלא דרשו חז"ל, שעל ג' קו' עונים תי' אחד,
ואם לא התכוונת להקשות קו' זו, אני מתכבד להקשות.

לחץ כדי לכווץ...

וע"ז כבר עניתי לעיל

ולא, מכוח סברא זו לבד לא נמציא דין חזקה, אלא כשישש לנו דין חזקה, אנו מבארים אותו כך בצורה המתקבלת על הלב.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מחכה]

בקושיא זו ניתן לחלק לג'

א. האם כשיהיו יותר מג' קושיות, התירוץ יתחזק או לא ומדוע
ב. מה הגריעותא בב' קושיות עם תירוץ א'
ג. מה הסברא שבג'

 

[אברהם העברי]

תַערו של אוקאם הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. על פי עיקרון זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפט אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש להעדיף את הפשוט מביניהם, שבו המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים (ועל כן, מכונה כלל זה גם בשם "חוק החיסכון").

כיום מקובל להביע את הכלל המוכר כ"תערו של אוקאם" בעזרת המשפט "אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך" (בלטינית: "Entia non sunt multiplicanda praeter necessitatem"). ניסוח זה, שמקורו במאה ה-17, מציב את העיקרון כבסיס ל"אונטולוגיה פרסימונית", כלומר גישה פילוסופית הדוגלת בחיסכון במספר הישויות. ויליאם איש אוקאם עצמו נתן את הכלים למצוא את הישויות המינימליות הנדרשות:

אֵין צֹרֶךְ לְהָנִיחַ דָּבָר מִבְּלִי שֶׁנִּתְּנָה לְכָךְ סִבָּה, אֶלָּא אִם הוּא בָּרוּר מֵאֵלָיו, אוֹ יָדוּעַ מֵהַנִּסָּיוֹן, אוֹ שֶׁהוֹכָחָתוֹ נִתֶּנֶת מִכּוֹחַ סַמְכוּתָם שֶׁל סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ.

— ויליאם איש אוקאם

תערו של אוקאם הוא כלי מופשט שעוזר להיפטר מהסברים מסובכים שלא לצורך
הרעיון המובא ב"תערו של אוקאם" קשור באופן הדוק לרעיונות של "פשטות", "אלגנטיות" ו"אסתטיקה", והוא מצא את מקומו במספר ביטויים לאורך הדורות:

”כאשר ישנם שני הסברים שוי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר.” (ניסוח מודרני)
”כאשר אנו מעלים במחשבתנו שיעשו שניים נפעל אחד, אם נדמה שהאחד עשה את כולו וגם השני עשה את כולו - יהיה זה הבל, כי אם הראשון עשה את כולו לא נשאר בו לשני מאומה לעשות, ואם נדמה שהאחד עשה את מקצתו והשני עשה מקצתו, הרי כל חלק שייך לעושה אחד ואין לו בו שותף."” (רבי סעדיה גאון)[1])
”הדברים אשר יתבררו מצד הבאת הראיה עליהם ותהיה מציאתם מציאה שאי אפשר לדחותה, אין אנו צריכים להעלות על דעתנו, שהם יותר ממה שהצורך מביא אליו בהשלמת הדבר שהוא לראיה עליהם.” (רבנו בחיי)[2]
”כל היכא דאיכא לאקשויי חדא ולשנויי שינויא דמיתרצא ביה כולא מתניתין טפי עדיף מאפושי הויי ופירוקי.” (רשב"א)
(תרגום מארמית: ”כל מקום שאפשר להקשות קושיה אחת ולתרץ תירוץ אחד שיסביר את כל המשנה זה עדיף מאשר להרבות קושיות ותירוצים”)[3]
”אין צורך במציאת סיבות לתופעות הטבע מעבר לאלו שהן נכונות ומספיקות כדי להסביר את התופעות הללו.” (אייזיק ניוטון)
”כאשר תירוץ אחת מתרצת שלוש קושיות, במקום להזדקק בעבורן לשלושה תירוצים - תמצא תירוץ אחת שתענה על כל הקושיות” (הרב חיים הלוי סולובייצ'יק).
”הפשטות היא החכמה האולטימטיבית.” (לאונרדו דה וינצ'י)

תערו של אוקאם – המכלול

www.hamichlol.org.il

לחץ כדי לכווץ...

כיון שאיני רוצה להזדקק לחכמות חיצוניות
כשאני צריך להשתמש עם כלל לוגי זה, אני קורא לו "מכונת הגילוח של ר' חיים"
ולשומעים יונעם וכו'

 

[בדרך חדשה]

את זה כבר הבנתי...

כששואל דוחה כל תשובה בלמה למה כנראה יש לו הסבר משלו ללמה... אז תחסוך לנו ותכתוב את הלמה שלך...

לחץ כדי לכווץ...

אני שאלתי שוב ושוב למה כי אני מסכים לכל מה שנכתב, אבל זה עדיין לא מסביר את השורש ממש, למה הכל באמת נכון

מאוד נהנתי מהתשובה המפורטת של הרב נדיב לב ועוד אשוב ואקרא אותה.

לחץ כדי לכווץ...

כל מילה
איזה עושר תורני ועושר ניסוח...

ובכל אופן, לגבי ההודעות שנגד שאילת ה'למה', הפורום מורכב מתח''ים מופלגים שאינם מזדהים, זו הזדמנות לשאול גם מה שלא נוכל לשאול בבית המדרש שלנו, אם בגלל השטעלע ואם מסיבה אחרת, חייבים לאפשר לכל אחד ולנסות לסייע כפי כוחנו.

לחץ כדי לכווץ...

למי שלא הבין, זו אינה שאלה של אי הבנה, אלא שאלה שמנסה להבין את מה שבבסיס ההבנה

ולכן לא ניחא לח בכל התשובות האומרות כי כ"ה מובן ונכון, כי זה ברור, אבל השאלה היא על כל זה עצמו, וכש"נ

ולגוש''ע, בפשטות אפ''ל
אם הבית נעול ויש ב' שאלות
א. איך אפשר שהבית נעול והמפתח לא במקום הקבוע מבחוץ
ב. למה החלון פתוח

התשובה היא אחת, מישהו נעל ויצא עם המפתח מהחלון.
כרגע, יש שני חיזוקים לתשובה הזו, אם יהיה עוד, הרי שהתשובה הזו תתחזק יותר.

לחץ כדי לכווץ...

ואם כוונת השואל בעומק, למה לא יותר תירוצים, כבל ענה הרב נדיב לב.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מחכה]

אם כן הם הדברים, ראוי לעיין ביבמות סד, ב
המח' אי חזקה בג' או בב' פעמים, ולפי סברות המחלוקת ימצא המעיין נחת בע''ה

 

[שלוות העמל]

כן
אבל למה
ל מ ה

לחץ כדי לכווץ...

השאלה מעוררת חשיבה
ואפשר שכשיש לך שלש שאלות ותשובה אחת שמתרצת הכול ותשובה אחת לכל שאלה בנפרד
א"כ יוצא שיש לך תשובה שנאמרה ג' פעמים מול תשובה פעם אחת דהיינו שכשאתה רוצה לדון מכח השאלות מה היה המקרה
ויש לך שלש פעמים שאומרים דבר אחד מול שלש [אותן שלש שאלות] שכל אחת מספרת סיפור אחר פעם אחת, הרי שיש כאן רוב, סטטיסטיקה, הסתברות, ועוד שלל מונחים המתוארים לעיל.

 

[אחד יחיד]

@בדרך חדשה יש דברים בסיסיים בעולם, שלא שייך לשאול עליהם למה.
כמו שלא תשאל למה אנשים הם אנשים, או למה כח המשיכה מושך.
כך גם בהיגיון - יש דברים שהמח מבין, ולא שייך לשאול למה.
וזה התשובה לשאלתך.

 

[הוגה דעות בדין]

השאלה מעוררת חשיבה
ואפשר שכשיש לך שלש שאלות ותשובה אחת שמתרצת הכול ותשובה אחת לכל שאלה בנפרד
א"כ יוצא שיש לך תשובה שנאמרה ג' פעמים מול תשובה פעם אחת דהיינו שכשאתה רוצה לדון מכח השאלות מה היה המקרה
ויש לך שלש פעמים שאומרים דבר אחד מול שלש [אותן שלש שאלות] שכל אחת מספרת סיפור אחר פעם אחת, הרי שיש כאן רוב, סטטיסטיקה, הסתברות, ועוד שלל מונחים המתוארים לעיל.

לחץ כדי לכווץ...

יפה מאד!!

הרב @שלוות העמל טוען בעצם שלתשובה שעונה על כל שלושת השאלות יש יותר "הכרחים" לומר שהיא נכונה. וכמו שהולכים אחרי רוב הדיינים וכדו' כך הולכים אחרי תשובה שיש יותר "סיבות" לומר אותה.

זה מציג תפיסה מחודשת על העיקרון הזה, שרואה איזה מעליותא בתירוץ שיש לו הרבה הכרחים, ולא איזה ריעותא ביכולת לתרץ על כל שאלה תירוץ אחד.

זה נראה שזה מה שהרב @בדרך חדשה פותח הפורום לא הבין. כי הוא הבין שהשאלות מיתרצות טוב יותר על ידי תירוץ אחד שעונה על כולם. ובזה צדקה שאלתו, שהרי תירוץ שעונה על עוד שאלות יחד איתו, למה זה אומר שהוא עונה טוב יותר על השאלה הזו???
אבל עתה התחדש לן שהסיבה ליסודו של הגר"ח היא לא מפני שהשאלה מיתרצת טוב יותר, אלא מפני שככל שהתירוץ עונה על יותר קושיות כך יש לו יותר הכרחים.

 

[שלוות העמל]

אכן לזה כיוונתי
ויפה כתב וביאר הרב @הוגה דעות בדין
רק שיש להוסיף שזה לא הכרעה של רוב אלא יש בזה גם הסתברות וכו'...

 

[מחכה]

לא הכרעה

לחץ כדי לכווץ...

וודאי שלא, הרי בזה היא החקירה אם הקושיות יוצרות מציאות של תירוץ אמיתי או רק 'מגלות'מבו שהוא אמיתי, ע''ד שהוא בכל חזקה. (ע''ד הצחות כמובן).