על שלוש שאלות עונים תירוץ אחד - למה? (3 צופים)

[מבקש תורה]

הרב @בדרך חדשה הכאב שלך לא כ"כ מובן,
למה מה??
למה כך יותר נח לאנשים?!
נח זה מציאות, ואין מקום לשאול,
כמו שתשאל למה זה טעים? זה טעים כי זה ערב לחיך!
אולי כוונתך לשאול כיון שיש ב' אופציות, א' תשובות מרובות, ב' תשובה אחת,
אף שיותר נח לענות תשובה אחת, אבל מנין שזו האמת ולא התשובות המרובות?
ודוגמא לדבר,
מה שהולכים אחר הרוב,
ברור שבעולם המעשה אנו הולכים לעיתים אחר הרוב,
אבל בעין תורנית להכריע ספקות, מנ"ל דאזלינן בתר רובא, דאין הכרח שכך הוא האמת,
וע"ז צריך קרא, ואף שמסברא ג"כ אנשים מתנהגים כך,
מ"מ בדאו' אנו מחפשים את האמת,
וא"כ לכאו' ודאי התכוונת להקשות מנ"ל שהאמת היא כך,
ואיזו צורת הכרעה זו שלא דרשו חז"ל, שעל ג' קו' עונים תי' אחד,
ואם לא התכוונת להקשות קו' זו, אני מתכבד להקשות.

לחץ כדי לכווץ...

וע"ז כבר עניתי לעיל

ולא, מכוח סברא זו לבד לא נמציא דין חזקה, אלא כשישש לנו דין חזקה, אנו מבארים אותו כך בצורה המתקבלת על הלב.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מחכה]

בקושיא זו ניתן לחלק לג'

א. האם כשיהיו יותר מג' קושיות, התירוץ יתחזק או לא ומדוע
ב. מה הגריעותא בב' קושיות עם תירוץ א'
ג. מה הסברא שבג'

 

[אברהם העברי]

תַערו של אוקאם הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. על פי עיקרון זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפט אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש להעדיף את הפשוט מביניהם, שבו המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים (ועל כן, מכונה כלל זה גם בשם "חוק החיסכון").

כיום מקובל להביע את הכלל המוכר כ"תערו של אוקאם" בעזרת המשפט "אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך" (בלטינית: "Entia non sunt multiplicanda praeter necessitatem"). ניסוח זה, שמקורו במאה ה-17, מציב את העיקרון כבסיס ל"אונטולוגיה פרסימונית", כלומר גישה פילוסופית הדוגלת בחיסכון במספר הישויות. ויליאם איש אוקאם עצמו נתן את הכלים למצוא את הישויות המינימליות הנדרשות:

אֵין צֹרֶךְ לְהָנִיחַ דָּבָר מִבְּלִי שֶׁנִּתְּנָה לְכָךְ סִבָּה, אֶלָּא אִם הוּא בָּרוּר מֵאֵלָיו, אוֹ יָדוּעַ מֵהַנִּסָּיוֹן, אוֹ שֶׁהוֹכָחָתוֹ נִתֶּנֶת מִכּוֹחַ סַמְכוּתָם שֶׁל סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ.

— ויליאם איש אוקאם

תערו של אוקאם הוא כלי מופשט שעוזר להיפטר מהסברים מסובכים שלא לצורך
הרעיון המובא ב"תערו של אוקאם" קשור באופן הדוק לרעיונות של "פשטות", "אלגנטיות" ו"אסתטיקה", והוא מצא את מקומו במספר ביטויים לאורך הדורות:

”כאשר ישנם שני הסברים שוי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר.” (ניסוח מודרני)
”כאשר אנו מעלים במחשבתנו שיעשו שניים נפעל אחד, אם נדמה שהאחד עשה את כולו וגם השני עשה את כולו - יהיה זה הבל, כי אם הראשון עשה את כולו לא נשאר בו לשני מאומה לעשות, ואם נדמה שהאחד עשה את מקצתו והשני עשה מקצתו, הרי כל חלק שייך לעושה אחד ואין לו בו שותף."” (רבי סעדיה גאון)[1])
”הדברים אשר יתבררו מצד הבאת הראיה עליהם ותהיה מציאתם מציאה שאי אפשר לדחותה, אין אנו צריכים להעלות על דעתנו, שהם יותר ממה שהצורך מביא אליו בהשלמת הדבר שהוא לראיה עליהם.” (רבנו בחיי)[2]
”כל היכא דאיכא לאקשויי חדא ולשנויי שינויא דמיתרצא ביה כולא מתניתין טפי עדיף מאפושי הויי ופירוקי.” (רשב"א)
(תרגום מארמית: ”כל מקום שאפשר להקשות קושיה אחת ולתרץ תירוץ אחד שיסביר את כל המשנה זה עדיף מאשר להרבות קושיות ותירוצים”)[3]
”אין צורך במציאת סיבות לתופעות הטבע מעבר לאלו שהן נכונות ומספיקות כדי להסביר את התופעות הללו.” (אייזיק ניוטון)
”כאשר תירוץ אחת מתרצת שלוש קושיות, במקום להזדקק בעבורן לשלושה תירוצים - תמצא תירוץ אחת שתענה על כל הקושיות” (הרב חיים הלוי סולובייצ'יק).
”הפשטות היא החכמה האולטימטיבית.” (לאונרדו דה וינצ'י)

תערו של אוקאם – המכלול

www.hamichlol.org.il

לחץ כדי לכווץ...

כיון שאיני רוצה להזדקק לחכמות חיצוניות
כשאני צריך להשתמש עם כלל לוגי זה, אני קורא לו "מכונת הגילוח של ר' חיים"
ולשומעים יונעם וכו'

 

[בדרך חדשה]

את זה כבר הבנתי...

כששואל דוחה כל תשובה בלמה למה כנראה יש לו הסבר משלו ללמה... אז תחסוך לנו ותכתוב את הלמה שלך...

לחץ כדי לכווץ...

אני שאלתי שוב ושוב למה כי אני מסכים לכל מה שנכתב, אבל זה עדיין לא מסביר את השורש ממש, למה הכל באמת נכון

מאוד נהנתי מהתשובה המפורטת של הרב נדיב לב ועוד אשוב ואקרא אותה.

לחץ כדי לכווץ...

כל מילה
איזה עושר תורני ועושר ניסוח...

ובכל אופן, לגבי ההודעות שנגד שאילת ה'למה', הפורום מורכב מתח''ים מופלגים שאינם מזדהים, זו הזדמנות לשאול גם מה שלא נוכל לשאול בבית המדרש שלנו, אם בגלל השטעלע ואם מסיבה אחרת, חייבים לאפשר לכל אחד ולנסות לסייע כפי כוחנו.

לחץ כדי לכווץ...

למי שלא הבין, זו אינה שאלה של אי הבנה, אלא שאלה שמנסה להבין את מה שבבסיס ההבנה

ולכן לא ניחא לח בכל התשובות האומרות כי כ"ה מובן ונכון, כי זה ברור, אבל השאלה היא על כל זה עצמו, וכש"נ

ולגוש''ע, בפשטות אפ''ל
אם הבית נעול ויש ב' שאלות
א. איך אפשר שהבית נעול והמפתח לא במקום הקבוע מבחוץ
ב. למה החלון פתוח

התשובה היא אחת, מישהו נעל ויצא עם המפתח מהחלון.
כרגע, יש שני חיזוקים לתשובה הזו, אם יהיה עוד, הרי שהתשובה הזו תתחזק יותר.

לחץ כדי לכווץ...

ואם כוונת השואל בעומק, למה לא יותר תירוצים, כבל ענה הרב נדיב לב.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מחכה]

אם כן הם הדברים, ראוי לעיין ביבמות סד, ב
המח' אי חזקה בג' או בב' פעמים, ולפי סברות המחלוקת ימצא המעיין נחת בע''ה

 

[שלוות העמל]

כן
אבל למה
ל מ ה

לחץ כדי לכווץ...

השאלה מעוררת חשיבה
ואפשר שכשיש לך שלש שאלות ותשובה אחת שמתרצת הכול ותשובה אחת לכל שאלה בנפרד
א"כ יוצא שיש לך תשובה שנאמרה ג' פעמים מול תשובה פעם אחת דהיינו שכשאתה רוצה לדון מכח השאלות מה היה המקרה
ויש לך שלש פעמים שאומרים דבר אחד מול שלש [אותן שלש שאלות] שכל אחת מספרת סיפור אחר פעם אחת, הרי שיש כאן רוב, סטטיסטיקה, הסתברות, ועוד שלל מונחים המתוארים לעיל.

 

[אחד יחיד]

@בדרך חדשה יש דברים בסיסיים בעולם, שלא שייך לשאול עליהם למה.
כמו שלא תשאל למה אנשים הם אנשים, או למה כח המשיכה מושך.
כך גם בהיגיון - יש דברים שהמח מבין, ולא שייך לשאול למה.
וזה התשובה לשאלתך.

 

[הוגה דעות]

השאלה מעוררת חשיבה
ואפשר שכשיש לך שלש שאלות ותשובה אחת שמתרצת הכול ותשובה אחת לכל שאלה בנפרד
א"כ יוצא שיש לך תשובה שנאמרה ג' פעמים מול תשובה פעם אחת דהיינו שכשאתה רוצה לדון מכח השאלות מה היה המקרה
ויש לך שלש פעמים שאומרים דבר אחד מול שלש [אותן שלש שאלות] שכל אחת מספרת סיפור אחר פעם אחת, הרי שיש כאן רוב, סטטיסטיקה, הסתברות, ועוד שלל מונחים המתוארים לעיל.

לחץ כדי לכווץ...

יפה מאד!!

הרב @שלוות העמל טוען בעצם שלתשובה שעונה על כל שלושת השאלות יש יותר "הכרחים" לומר שהיא נכונה. וכמו שהולכים אחרי רוב הדיינים וכדו' כך הולכים אחרי תשובה שיש יותר "סיבות" לומר אותה.

זה מציג תפיסה מחודשת על העיקרון הזה, שרואה איזה מעליותא בתירוץ שיש לו הרבה הכרחים, ולא איזה ריעותא ביכולת לתרץ על כל שאלה תירוץ אחד.

זה נראה שזה מה שהרב @בדרך חדשה פותח הפורום לא הבין. כי הוא הבין שהשאלות מיתרצות טוב יותר על ידי תירוץ אחד שעונה על כולם. ובזה צדקה שאלתו, שהרי תירוץ שעונה על עוד שאלות יחד איתו, למה זה אומר שהוא עונה טוב יותר על השאלה הזו???
אבל עתה התחדש לן שהסיבה ליסודו של הגר"ח היא לא מפני שהשאלה מיתרצת טוב יותר, אלא מפני שככל שהתירוץ עונה על יותר קושיות כך יש לו יותר הכרחים.

 

[שלוות העמל]

אכן לזה כיוונתי
ויפה כתב וביאר הרב @הוגה דעות בדין
רק שיש להוסיף שזה לא הכרעה של רוב אלא יש בזה גם הסתברות וכו'...

 

[בדרך חדשה]

אכן לזה כיוונתי
ויפה כתב וביאר הרב @הוגה דעות בדין

רק שיש להוסיף שזה לא הכרעה של רוב אלא יש בזה גם הסתברות וכו'...​

לחץ כדי לכווץ...

למעשה אם הבנתי נכון מר טוען כי כל הענין של כלל זה הוא בעצם רוב

(אני אישית טוען כי רוב ככל מה שיש הרי הוא בסופו של דבר רוב או כדומה לו, וזה מתיישב

רוב (ובזה יש לדון איזה רוב זה, ואכ"מ, ויתכן כי זו בכלל סטטיסטיקה ושוב באנו לנידון האם רוב היינו סטטיסטיקה או שלא, ואם לא האם עכ"פ סטטיסטיקה היא עכ"פ בענין של רוב או שלא). וכל כמה שכ"ה הרי יש בהסבר דבר זה אצ כל מה שיש בהסברו של רוב, ואלו המוני דרכים ממש, ואכ"מ
או שזה לא רוב ממש כלל וכלל, אלא כרוב...​

 

[מחכה]

לא הכרעה

לחץ כדי לכווץ...

וודאי שלא, הרי בזה היא החקירה אם הקושיות יוצרות מציאות של תירוץ אמיתי או רק 'מגלות'מבו שהוא אמיתי, ע''ד שהוא בכל חזקה. (ע''ד הצחות כמובן).

 

[בדרך חדשה]

@בדרך חדשה יש דברים בסיסיים בעולם, שלא שייך לשאול עליהם למה.

לחץ כדי לכווץ...

אני חולק על זה מכל וכל
ואני אישית סבור כי יש לשאול על הכל למה וגם על הלמה עצמו למה וגם על הלמה שעל הלמה וכן עד הסוף כל סוף

אכן, יתכן כי אי שם בשלהי הלמה בין לא תהא לנו תשובה, אך עכ"פ כל כמה שיש לנו מה לדון נדון

אא"כ נימא כי כל כמה שממילא אין לנו דרך לדעת את סיבת כל הסיבות וכו', הרי מה בצע בדברנו על עטיפותיה, ומה יעזור לקלף הכל אם לפני לעולם לא נגיע
אכן, זה כבר ענין אחר, ואין מקומו לכאן
אך כל כמה שכפי שמורגל משום מה אנו כן מנסים להבין, ועכ"פ מה שביכולתנו, הרי שוב יש לדון למה​

כמו שלא תשאל למה אנשים הם אנשים, או למה כח המשיכה מושך.

לחץ כדי לכווץ...

רבנו @אחד יחיד ומיוחד, אדרבה ואדרבה

ממקום שבאת

הרי לגבי כח המשיכה דימו משהו אחד וגילו משהו אחר, וכידוע
ואם בטבע המציאותי שמול עינינו כ"ה הרי מה מאוד יהא באפשר כן במה שמאחר הטבע, והדברים פשוטים​

כך גם בהיגיון - יש דברים שהמח מבין,

לחץ כדי לכווץ...

אגב
זה לא ברור שזה המח מבין, אבל נניח לזה (כעת...)

ולא שייך לשאול למה.

לחץ כדי לכווץ...

כנ"ל
ועוד, הן הא קמן שיש לזה כל מיני הסברים (אגב, אני אישית כתבתי בזה כיותר משלושים דרכים, ואכ"מ)​

וזה התשובה לשאלתך.

לחץ כדי לכווץ...

זו לא תשובה
אלא שאין לשאול את השאלה

זולתי אי כוונת מר שכ"ה מושכל ראשון, שאזי אני מסכים (על אף ולמרות שהייתי חפץ מאוד, ואיני לגמרי מבין למה, ושמא עוד חזון לחזון בע"ה) שאין בכלל מה לדון, וכ"ה כי כ"ה

ולמעשה יש בכאן כמה ענינים לברר:
1. האם זה מושכל ראשון או שלא (ואיני יודע איך אפשר לברר את זה עצמו...)
2. (אם זה מושכל ראשון אין מה לדון, אך אם זה לא מושכל ראשון:) האם זה בכלל מוסכם או שלא
3. למה כ"ה​

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

"מכונת הגילוח של ר' חיים"

לחץ כדי לכווץ...

ומה עם החסידים?

 

[בדרך חדשה]

ומה עם החסידים?​

לחץ כדי לכווץ...

כפי שהרחיב לעיל הרב @נדיב לב, הרי הדברים כפתור ופרח, כי החסידים בלאו הכי מתרצים כמה (שיותר) תירוצים...​

 

[נדיב לב]

דברי הרב נדיב לב נפלאים כדרכו בקודש

אמנם נראה לי שבמקרה דנן אין הנידון דומה לראיה.
שאף החולקים על שיטת בריסק בדרך הלימוד, לא יחלקו על סברא זו שג' פעמים מצריכים סברא חדא,
רק אפשר לחלוק ולהתווכח האם זוהי הסברא בדין חזקה,
אבל הסברא כשלעצמה נכונה אף בעניני העולם כמו שכתב הרב @מחכה .

לחץ כדי לכווץ...

אני מסכים לחלוטין שהעיקרון של שלוש קושיות תשובה אחת, הוא הגיוני ונכון לכשעצמו, גם בעיני מי שנוטה משיטת בריסק באופן כללי.
אבל הנקודה בדבריי (שהתרחבה והתארכה...) שרציתי לנתח, זה לא בעצם הסברא, אלא בגישה הרחבה שהיא מייצגת, כלומר, עד כמה הגישה הבריסקאית מצליחה ליישם את העיקרון הזה בצורה מדויקת ונכונה בכל הסוגיות. האם הניסיון הדווקני למצוא תמיד סברא אחת שמיישבת שלוש שאלות לא גורמת לעיתים לעיוות הפשט, להתעלמות מהקשרים היסטוריים, לשוניים ותרבותיים רחבים יותר. וכפי שהארכתי, וציטטתי טענות של גדולים ממני על השיטה. האם כל סוגיא באמת בנויה כתשתית אחת כוללת, או שיש מקום גם לריבוי כיוונים ופתרונות מקומיים. בזה נחלקו השיטות שהצגתי, לא אם הסברא עצמה נכונה, אלא אם היא מייצגת את הדרך הנכונה בלימוד בכל סוגיא.

גם הדוגמא שהבאתי מר' יוסף ענגיל וה"שמונים תירוצים" שלו היא לא כדי לטעון שאין צורך בסברא אחת, אלא להדגיש שיש גישה אחרת, שרואה בתורה ריבוי פנים, ולא תמיד אפשר (או רצוי) לכפות עליה ולשרטט בדווקנות קו אחיד בכל מצב. לפעמים עדיף להודות שיש כאן כמה הסברים אפשריים, ולכל אחד מהם יש את היתרונות והחסרונות שלו.

בקיצור, אני מסכים איתך שבדרך כלל תירוץ אחד לשלושה שאלות ובלשונך "סברא חדא" הוא עדיף משלושה תירוצים. אבל אני חושב שצריך להיזהר לא להפוך אותו לגזירת הכתוב שגוזרת על כל הסוגיות מידה אחת. לפעמים, הניסיון ליישב הכל בתירוץ אחד גורם לנו לראות רק את מה שאנחנו רוצים לראות, לא את התמונה המלאה. וזה מבלי להתייחס לגוף התירוץ שלעיתים בנוי על סמך מערכת מושגים שנוצרה כמעט יש מאין. אולי ב"ה אתן דוגמא ממהלך בריסקאי מוכר שימחיש היטב עד כמה השיטה הבריסקאית בנתה מערכת משל עצמה.

 

[אחד יחיד]

אני חולק על זה מכל וכל
ואני אישית סבור כי יש לשאול על הכל למה וגם על הלמה עצמו למה וגם על הלמה שעל הלמה וכן עד הסוף כל סוף

אכן, יתכן כי אי שם בשלהי הלמה בין לא תהא לנו תשובה, אך עכ"פ כל כמה שיש לנו מה לדון נדון

אא"כ נימא כי כל כמה שממילא אין לנו דרך לדעת את סיבת כל הסיבות וכו', הרי מה בצע בדברנו על עטיפותיה, ומה יעזור לקלף הכל אם לפני לעולם לא נגיע
אכן, זה כבר ענין אחר, ואין מקומו לכאן
אך כל כמה שכפי שמורגל משום מה אנו כן מנסים להבין, ועכ"פ מה שביכולתנו, הרי שוב יש לדון למה

לחץ כדי לכווץ...

לשאול תמיד אפשר.
אבל גם להגיד שטויות תמיד אפשר.
- כלומר, אין שום ערך לשאול שאלות שאין עליהם תשובות.

רבנו @אחד יחיד ומיוחד, אדרבה ואדרבה

[]ממקום שבאת

הרי לגבי כח המשיכה דימו משהו אחד וגילו משהו אחר, וכידוע
ואם בטבע המציאותי שמול עינינו כ"ה הרי מה מאוד יהא באפשר כן במה שמאחר הטבע, והדברים פשוטים[/]

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון.
אף אחד לא יודע למה כח המשיכה מושך.
מה שדימו והשתנה - זה איך הוא פועל, אבל לא למה הוא פועל.

אגב
זה לא ברור שזה המח מבין, אבל נניח לזה (כעת...)

לחץ כדי לכווץ...

אז הלב.

זו לא תשובה
אלא שאין לשאול את השאלה

לחץ כדי לכווץ...

התשובה הכי טובה היא שאין שאלה בכלל.
זה ככה - כי ככה הקב"ה 'תכנת' את המוח לחשוב.

 

[מחכה]

אף אחד לא יודע למה כח המשיכה מושך.

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון. יש בזה דיון' בין הטבעיים כידוע.
ואולי כאן המקום שארחיב במקום שקצרתי שהבאתי מיבמות המח' רבי ורשב''ג

ביבמות סד, ב

לחץ כדי לכווץ...

דהכריעו לעניינים שהטבע, כגון מי שהוחזק שימות אנשיה, שחזקה בפעמיים.
ואילו עניינים שבסברא, כגון שור מועד, שחזקתו בג' פעמים (ועיין בדברי הראשונים ריש חזקת בהרחבה).
ונתבאר בכ''מ (ההסברה בזה בלקו''ש ח''ה, מקץ) שהכרעה זו היא בגלל שהמציאות קבועה בטבע ודי בפעמיים ע''מ שיצטרכו להזהר ממנה שוב וכאשר בסברא תליא מלתא יש צורך ביותר מכך.

בנוגע לפועל, עדיין יל''ע בסברותיהם דרבי ורשב''ג עצמם.
(והשיטה הגליציאנית כשלעצמה תצטרך להתמודד באופן א' וחיפוש המהות והנקודה המשותפת לבאר באו''א כפי שהייטיב לבטא בלשונות הזהב ידידנו הרה''ג הנדיב לב, ויוער שיטות הלימוד הוא נושא הקובע ברכה לעצמו שהרי לא רבים יודעים להסביר מיהו המתקרא ממשיך דרכו של הגר''י פולאק ומי אינו, מי שותה מימיו של הגר''י קנפנטון ומי שוחה במים רבים).

 

[אחד יחיד]

לא נכון. יש בזה דיון' בין הטבעיים כידוע.

לחץ כדי לכווץ...

לשיטת אריסטו, הדבר שואף לחזור למקום.
אבל הוא לא מסביר למה דבר שואף כך.

לשיטת איינשטיין - העצמים מעקמים את המרחב והזמן, ולכן דברים נופלים.
אבל לא מוסבר למה כשמשהו עקום - נופלים בו דברים.

אני לא פיזיקאי גדול, אבל כך זה עד כמה שהבנתי.

בכל אופן, חבל להיטפל לדוגמא שהבאתי - במקום להתייחס לתוכן.

 

[מחכה]

איני יודע אם זה המקום, אבל חשוב שגם בזה מותר לשאול.
א. כי היסוד לכל הוא אחד האמת וכל עוד השאלה לא העלתה את מציאותו שהיא האמת שבכל נברא, אפשר לשאול
ב. כי היכן ישאל אם לא כאן, והרי דווקא כאן יוכל לבאר אם זו שאלה על יסוד (שלדברי כת''ר אין לשאול עליו) או שאלה בתוכן הדבר.

ולעניין שעליו דובר, אקווה שזה לא נק' חריגה קיצונית מהנושא:
אביא קטע של דיון בקובץ שיו''ל באיזהו מקומן, והאמת שאבו הדיונים גם בזה.

עיגולו של כדור הארץ ו'כח המשיכה'
הרב אהרן בן ציון הלפרין
כפר חב"ד
בהיום יום (יד תמוז) "ז"ל הצ"צ באחד מדרושיו: רבינו ז"ל באמרותיו לבניו יום ג' פרשת בלק שנת תקס"ב אמר וזה דבריו: להבין קושית התוכנים מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלין אותם בני אדם הדרים כנגדינו מלמטה באמעריקא... ותירוצם אינו אמת... ורבינו ז"ל אמר כי התירוץ הוא, דהנה מבואר בע"ח שהתשעה גלגלים מקבלים מבחינת עיגולים, ובהעיגול אין בו מעלה ומטה, ומהאי טעמא הנה אותם בני אדם שהם כנגדנו למטה, הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשואה אחת עם הרקיע שעלינו, והארץ דשם היא מטה לגבי הרקיע שעליה".

ראשית כל יש להעיר, דאין הקושיא (לכאורה) דווקא על האנשים הדרים באמעריקא, כיון שהאנשים הדרים באמעריקא שחושבים שהם 'למעלה', ישאלו אותו קושיא על האנשים הדרים באירופא מדוע אין אנשים האלה שנמצאים כנגדינו מלמטה נופלים.

אלא שבאמת אה"נ אלא הטעם שמקשים דווקא על האנשים באמעריקא הוא מכיון שחלק כדור זה נתגלה ריבוי שנים לאחרי זה, לכן שואלים עליהם הקושיא למה אינם נופלים1.

[ועד"ז צ"ל ג"כ בנוגע למה שאמעריקא מכונה 'חצי כדור התחתון', דלכאורה מדוע זה 'תחתון' והרי האנשים הגרים באמעריקא מרגישים שהם ה'עליון' וקוראים לאירופא 'חצי כדור התחתון'.

אלא לכאורה הביאור כנ"ל, כיון שבמשך שנים רבות ידעו רק מחצי כדור, לכן כאשר נתגלה 'מלמטה' (כפי ראות עיניהם) חצי כדור, קראו זאת בשם חצי כדור התחתון כיון שכ"ה ביחס לחצי כדור השני ששם נמצאו כל יושבי העולם, אבל אין הכוונה שבאמת זהו 'תחתון'].

והנה תירוץ התוכנים (על הקושיא למה אין האנשים כנגדינו נופלים) מבואר במאמרי אדה"ז (תקס"ב ע' תעה וע' תעז) ותוכן התירוץ הוא שכיון שיש בארץ 'כח המשיכה' והארץ מושך מכל צד לכן אין האנשים נופלים.

והנה, יש כמה שרצו לומר דמהא שאדה"ז שולל תירוץ התוכנים מובן שדעת תורת החסידות היא שאין מושג כזה של 'כח המשיכה' הידוע2.

ולענ"ד נראה, דאע"פ שאפשר ללמוד כך כוונת מאמר הנ"ל, מ"מ נראה שאין זה מוכרח ללמוד כך כיון שאפשר ללמוד הכוונה באו"א וכדלקמן, ולכן כל זמן שלא מצאנו למדים כן ממקום אחר, נראה שאין להכריח על סמך מאמר זה גרידא שאין מושג של 'כח המשיכה', וכדלקמן.

ובהקדים, דלכאורה צ"ב מדוע 'תירוצם אינו אמת' דלכאורה הרי זה מיישב שפיר את הקושיא, דהרי כל המושג של 'מעלה' ו'מטה' נגזרים ונובעים מחמת כח המשיכה, דמכיון ש'נמשכים' לכיוון אחד הרי זה נחשב אצלם ל'מטה', והצד הנגדי ייחשב בדרך ממילא ל'מעלה'. ואשר לכן אם כדור הארץ מושך לכל צד הרי מובן שבאמת לכל צד יש הרגשה שהוא נמשך 'למטה' וממילא אלו העומדים בצד הנגדי נראים כעומדים הפוכים3.

[ואם הכוונה ש'תירוצם אינו אמת' שאין בכלל 'כח המשיכה', הו"ל לכאורה לבאר מדוע זה כך, ומהי ההוכחה לכך].

ואשר לכן נראה לומר שבאמת אין הכוונה כאן במאמר לשלול מושג הכללי של 'כח המשיכה', אלא הכוונה היא, שעל קושיא זו (מדוע אין האנשים כנגדינו נופלים) אין זה 'התירוץ האמיתי'4, וי"ל הכוונה שאע"פ שע"פ תירוץ התוכנים מתורץ הקושיא, מ"מ אין זה 'התירוץ האמיתי', דהתירוץ האמיתי הוא יתירה מזו.

והביאור, כיון שעפ"י תירוץ התוכנים נמצא שבאמת יש מושג של 'מעלה' ויש מושג של 'מטה', ואלה של'מטה' באמת צריכים ליפול, אלא כיון שהארץ מושך מכל צד נמצא שכל אחד נמצא 'למעלה' ולכן אינם נופלים.

משא"כ 'התירוץ האמיתי' הוא יתירה מזו, ש'קושיא מעיקרא ליתא' דכיון שהעולם נברא מבחי' 'עיגולים' שהעגול אין בו מעלה ומטה, לכן מובן שאין כאן כלל מושג של מעלה ומטה וא"כ אין כאן קושיא 'מדוע אינם נופלים' כיון שאין מעלה ואין מטה.

ולפ"ז מובן דזהו התירוץ האמיתי, דאילו לפי תירוץ התוכנים הרי הקושיא היא קושיא אלא התירוץ הוא שכ"א נמצא למעלה, אבל באמת א"צ להגיע כלל לתירוצם דהתירוץ האמיתי הוא שמלכתחילה אין קושיא שהאנשים מלמטה יפלו כיון שאין כאן כלל מעלה ואין כאן כלל מטה. ודוק.

כך י"ל בדא"פ כוונת המאמר5, וא"כ מובן שאין להוכיח מכאן שדעת החסידות הוא שאין כח המשיכה (אף שמובן שגם אין להוכיח להיפך, דאולי הכוונה באמת לשלול המושג של כח המשיכה) ודוק.

ומצאתי שהרבי מביא בפשטות את כח המשיכה כעובדה פשוטה, והוא בשיחת ש"פ תשא תשמ"ט הערה 35. עיי"ש. וכן ב'התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 289 מביא את כח המשיכה בפשטות כאחד מחוקי הטבע, עי"ש. וראה גם באג"ק ח"ב ע' קלז, שמביא דוגמא בפשטות מ'כח המושך', ולכאורה פשוט שאם אדה"ז אומר שאין מושג כזה לא היה רבינו מביא דוגמא מזה6.

וכאן המקום להעיר בכלל בתירוץ אדה"ז "שמקבלים מבחי' עיגולים ובהעיגול אין בו מעלה ומטה", דאין כוונת התירוץ שכיון שהעולם הוא 'עגול' ולא 'מרובע', לכן ב'עגול' אין בו מעלה ומטה. דז"א דהרי גם בקושיא ידענו שהעולם הוא עגול "ועגולה כתפוח" "שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלים אותן ב"א הדרים כנגדינו מלמטה"7 "וזה א"א בכדורית התפוח וכדומה שיש בו מעלה ומטה"8, ואעפ"כ הקשו למה אינם נופלים כי מובן בפשטות שגם בעיגול יש מעלה ומטה9 וכמובן מהלשון 'חצי כדור העליון' ו'חצי כדור התחתון'.

אלא הכוונה היא10 ברוחניות הענינים ש'עיגול' רומז על דרגא שאין ראש וסוף ואין בו קצוות והתחלקות, ולכן גם בעולם הגשמי כיון ששרשו מבחי' זאת של 'עיגולים' הרי מאיר ומתגלה בו גם בחי' זו ולכן אין בו חילוקי דרגות וקצוות ואין בו מושגים של מעלה ומטה, ומובן הקושיא שאין האנשים צריכים ליפול, ודוק.

[שם במאמר מוסיף, שכ"ז הוא בנוגע ל'עיגול הכדור' ששרשו מבחי' עיגולים, אבל 'גוף הכדור' שרשו מבחי' יושר ובזה שייך מעומ"ט, ולכן מובן מה שאומרים שמ"ת לא היה בחצי כדור התחתון, הגם שלכאורה הרי אין כלל מעומ"ט, אלא שמבחי' יושר שייך מעומ"ט, עיי"ש].



1) ושוב ראיתי (כמעט) מפורש כן במאמרי אדה"ז (תקסב ע' תעה) "גם בענין מעלה ומטה בכדור הארץ שאין בנ"א דמלמטה מכנגד רגלינו נופלים למטה ואצלם אנחנו למטה".

2) ויש להוסיף, שכיום בחוגי המדע הצליחו לאחד את כל כוחות הטבע שהכל נובע מכח אחד כללי (ראה גם לקו"ש חט"ו ע' 47), אבל בנוגע לכח המשיכה הרי גם לאחר כל הניסויים וכו' אי אפשר (לע"ע) לקשר זאת לשום כח שהוא והוא ככח נפרד בפ"ע, ומחמת זה יש היום כו"כ שמערערים על כל המושג כל 'כח המשיכה', ומה שרואים שחפצים נופלים למטה מסבירים באו"א, ואכ"מ.

ולכן אם נקבל שאדה"ז כאן שולל מושג של כח המשיכה, הרי לנו עוד דוגמא על ענינים שנתגלו בתורת החסידות ריבוי שנים קודם לגילויי המדע (ראה לדוגמא ספה"ש תש"ד ע' 68 בנוגע לוריד הזכרון שבראש).

3) להמחשת הענין: יצייר אדם לעצמו חדר מרווח וגבוה, שמחציו ולמעלה הכל נמשך כלפי מעלה, ומחציו ולמטה הכל נמשך כלפי מטה, הרי הן האנשים המהלכים למטה והן האנשים המהלכים "למעלה" הרי הרגשתם שווה, שכל אחד מרגיש שהמקום שאליו הוא נמשך הוא למטה, וא"כ האנשים שכנגדו נראים הפוכים. ואין כאן פלא כלל, שכ"ה האמת, כיון שכל המושג מה אנחנו קוראים 'מטה' ומה אנחנו קוראים 'מעלה' הרי הוא תוצאה מכח המשיכה שמה שנמצא בצד של 'כח המשיכה' ייקרא 'מטה' ומה שנמצא בצד השני ייקרא 'מעלה', דאילו לא היה כלל מושג של כח המשיכה בעולם (לדוגמא בחלל) והיה אפשר להתגלגל הלוך וחזור בלי משיכה לשום צד, הרי לא ידע האדם – ולא יהיה לו כלל – מושג של מהו מעלה ומהו מטה (בהגדרתה האמיתית של המושג דכמובן יכול האדם תמיד להחשיב את מה שמתחת לרגליו כמטה ומה שמעל לראשו כ'מעלה' ותמיד ישתנה לפי מצב תנוחתו, אבל כמובן אין זה הגדרה אמיתית למושגים מעלה ומטה, שהוא מושג מציאותי בעולם ולא ביחס לאופן תנוחת האדם) וא"כ כיון שמושגים מעלה ומטה נובעים מכח המשיכה הרי מובן שכאשר יש כח המשיכה בשני הצדדים הרי כ"ה אצל כ"א מהם, שכ"א מרגיש שהוא נמשך למטה ואלה שהם כנגדו נראים הפוכים, ודוק.

וא"כ כמו"כ הוא בכל כדור העולם, שכל צד מרגיש, שכיון שהוא נמשך לצד זה, הרי האנשים שמעבר השני נראים הפוכים וצריכים ליפול, ודוק.

4) לשון אדה"ז (שם ע' תעז)

5) וגם בהלשון המובא בהיום יום "ותירוצם אינם אמת" יש להעמיס פירוש זה שהכוונה שתירוץ הזה אינו אמת כי האמת שאין כאן כלל מעומ"ט, הגם שבאמת תירוצם מתרץ הקושיא אבל אין זה התירוץ האמיתי. (ויש לעיין בהלשון בסה"ש ה'תשח ע' 235 (והוא ממאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רצג) "אבל זה אינו אמת"). אבל מלשון המאמר ד"ה תולה ארץ (שם ע' תעה) שהוא נוסחא אחרת מהמאמר להבין קושית התוכנים (שם ע' תעז) שכתוב "אך באמת לא יובן ענין זה כ"א עפ"י חכמת הקבלה בענין עיגולים ויושר" משמע שאינו מובן כלל עפ"י התוכנים, ודלא כהנתבאר. אבל (נוסף ע"כ שהנוסח המועתק בהי"י אינו ממאמר זה, הנה) ראה בפתח דבר למאמרי אדה"ז שם בהערה 4 שמובא מש"כ הרבי ע"ד שיש כמה נוסחאות ממאמרי אדה"ז ולפעמים בשינוי אחד מהשני ועכצ"ל שנאמרו בזמנים שונים. עי"ש. וא"כ עכ"פ במאמר זה י"ל כהנ"ל.

6) וראה גם באג"ק חי"ח ע' שפט, שמביא דוגמא מכח המושך שאע"פ שאין לו שום הגיון שכלי, הוא מקובל היום כאמת מוחלטת. (וראה גם באג"ק חי"ב ע' שצה).

7) לשון אדה"ז (מאמרי אדה"ז שם ע' תעז).

8) שם ע' תעה.

9) וראה שם "אפילו בעיגול שטחי כשהוא למעלה בעיגול אינו למטה בעיגול...בחי' מקום עליו שכשעומד העיגול במקום א' כשעומד על עליונו לא ימצא בתחתיתו כו' וא"כ הגלגלים כולם הן בבחי' מקום ממש".

10) וכמבואר במאמרים שם בארוכה, עי"ש

 

[לב טוב]

אולי יש שלוש סיבות שונות!?

לחץ כדי לכווץ...

נכון אולי יש שלוש סיבות שונות
ואפשר להגיד גם אותם
אף אחד לא מונע מלהגיד אותם
אך כמו שכאשר יש ב' תירוצים
אפשר לומר שהתירוץ האחד יותר טוב מהשני
כן כאן תירוץ 1 על 3 יותר טוב
אך בהחלט אפשר לומר גם 3 תירוצים על 3 קושיות
ואמרינן יגדיל תורה ויאדיר