הלכות ציצית ותפילין עמידה או ישיבה בהנחת תפילין

[אימתי]

האם הדין לעמוד או לשבת [ אשכנזי או ספרדי ]
הוא דווקא בהנחת של התפילין בעצמם אבל הקשירה יכולה להיות או בעמידה או בישיבה ??

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מה זה הקשירה בעיניך ?
עיקר ההידוק הוא מעיקר ההנחה כמו שכתוב וקשרתם
שאר הכריכות הוא ממנהג בעלמא ואין קפידא כלל

 

[אימתי]

כלומר ואפשר לעמוד או לשבת לפי הענין אפי' בכריכות שעל האצבעות ?

 

[התורה]

כלומר ואפשר לעמוד או לשבת לפי הענין אפי' בכריכות שעל האצבעות ?

לחץ כדי לכווץ...

עיקר הנידון הוא הז'\ח' כריכות,
אם כי מרנא שה"ת זיע"א נקט דאף הכריכות ע"ג היד,
והוא מכיון דכל שאינם כרוכים אינו מוגדר כ'הנחה' שיכול ליפול

 

[חידודא]

הנה לגבי תפילין מובא ברמ"א או"ח סי' כ"ה סי"א יש מי שכתב להניח של יד מיושב ושל ראש מעומד (אגור בשם הזוהר סי' פ"ד) ובמדינות אלו לא נהגו כן אלא שתיהן מעומד ולכאורה מלשון הרמ"א משמע שרק לגבי עצם הנחת תפילין לפי דעת הזוה"ק בישיבה אבל לגבי הברכה לא נתבאר מה צריך לעשות
היעב"ץ בס' מור וקציעה סי' ח' כתב דלהמקובלים דתפילין של יד מיושב, גם הברכה תהיה מיושב, היות והברכה נמשכת מקיום המצוה וכמו שמעשה המצוה בישיבה ה"ה גם הברכה וכעין זה כתב בשו"ת דרכי נועם או"ח סי' ג' וז"ל אין ראוי לעשות המצוה מעומד ושיברך עליה מיושב מפני כבוד הזכרת שם ומלכות דאע"ג דחיוב ברכות אינו אלא מדרבנן מ"מ כיון שהמצוה בעצמה צריך לעשותה מעומד גם הברכה תהיה מעומד א"כ רואים שהברכה מתקיימת כמו מעשה המצוה (וכ"כ בס' מצת שמורים דף ס"ג שבין הברכה בין ההנחה ובין הקשירה הכל מיושב בתפילין של יד וכל מי שעומד בשעת הברכה טעות הוא בידו וכ"כ בשו"ת בנימין זאב סי' קפ"ט)
אולם המג"א בסי' כ"ה ס"ק כ' ובשו"ע הרב סימן כ"ז כתבו שהנחה תהיה מיושב והברכה מעומד המג"א כותב דהברכה תהיה בעמידה כמש"כ הב"י בסי' ח' דכל ברכת המצוות בעמידה וכ"כ בשו"ת הרמ"ע מפאנו סי' ק"ב אולם בשו"ת מהר"י וויל סי' קצ"א והמהרש"ל סי' צ"ח כתבו שבין ההנחה ובין הברכה הכל צריך להיות מעומד,
המהרש"ל הנ"ל כותב שאין לסמוך בזה על דברי הזוהר וכל המשנה ידו על התחתונה ומסיים ומי לנו גדול מר' שמשון מקינון אחר שלמד ספרי קבלה אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו וכו' ובכ"ז הניח תפילין של יד בעמידה (ועי' בחק יעקב או"ח סי' תפ"ט שמצטט לשון המהרש"ל בלשון בוטה על הנוהגים להניח תפילין של יד בישיבה)
ולמסקנת הדברים לדעת הרמ"א נוהגים עדות אשכנז להניח ולברך בעמידה לדעת הרבה פוסקים
לדעת הזוה"ק מניחים ומברכים על תפילין של יד בישיבה
לדעת המג"א ועוד מניחים בישיבה ומברכין בעמידה
וכתב בס' ביד עובד הל' תפילין אות כ"ז שגם לדעת המקובלים יניח תפילין של יד מיושב אבל הברכה תהיה מעומד ויהדקו על הזרוע מיושב (עי' בפתח הדביר סי' כ"ה סעי' י"א מה שכתב בזה באריכות)
****והנה בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ב סי' ע"ה כתב להקשות לפי דעת המקובלים שצריך להניח תפילין של יד מיושב איך הכהנים במקדש היו יכולים להניח תפילין הלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכתב בשו"ת ראש אריה ח"א סי' ג' לתרץ דאיסור לישב בעזרה לא נאסרה אלא ישיבת קבע, אבל ישיבה ע"מ לעמוד תיכף ומיד לא נאסרה בעזרה כעין מה שנאמר במס' שבת ה' ע"ב דעומד לכתף לא הוי הנחה רק בעומד לפוש הוי הנחה וה"ה בעזרה דווקא ישיבה לפוש אסורה אבל ישיבה שהוא רק ע"מ להניח תפילין של יד ולעמוד מיד לא נאסרה (עי' תוס' יומא כ"ה ע"א ד"ה אין ישיבה בעזרה ובמל"מ הל' בית הבחירה פ"ז ה"ו) ****

 

[אימתי]

עיקר הנידון הוא הז'\ח' כריכות,
אם כי מרנא שה"ת זיע"א נקט דאף הכריכות ע"ג היד,
והוא מכיון דכל שאינם כרוכים אינו מוגדר כ'הנחה' שיכול ליפול

לחץ כדי לכווץ...

לפי דבריך יש ענין גם בכריכות לעמוד ...?

 

[אימתי]

הנה לגבי תפילין מובא ברמ"א או"ח סי' כ"ה סי"א יש מי שכתב להניח של יד מיושב ושל ראש מעומד (אגור בשם הזוהר סי' פ"ד) ובמדינות אלו לא נהגו כן אלא שתיהן מעומד ולכאורה מלשון הרמ"א משמע שרק לגבי עצם הנחת תפילין לפי דעת הזוה"ק בישיבה אבל לגבי הברכה לא נתבאר מה צריך לעשות
היעב"ץ בס' מור וקציעה סי' ח' כתב דלהמקובלים דתפילין של יד מיושב, גם הברכה תהיה מיושב, היות והברכה נמשכת מקיום המצוה וכמו שמעשה המצוה בישיבה ה"ה גם הברכה וכעין זה כתב בשו"ת דרכי נועם או"ח סי' ג' וז"ל אין ראוי לעשות המצוה מעומד ושיברך עליה מיושב מפני כבוד הזכרת שם ומלכות דאע"ג דחיוב ברכות אינו אלא מדרבנן מ"מ כיון שהמצוה בעצמה צריך לעשותה מעומד גם הברכה תהיה מעומד א"כ רואים שהברכה מתקיימת כמו מעשה המצוה (וכ"כ בס' מצת שמורים דף ס"ג שבין הברכה בין ההנחה ובין הקשירה הכל מיושב בתפילין של יד וכל מי שעומד בשעת הברכה טעות הוא בידו וכ"כ בשו"ת בנימין זאב סי' קפ"ט)
אולם המג"א בסי' כ"ה ס"ק כ' ובשו"ע הרב סימן כ"ז כתבו שהנחה תהיה מיושב והברכה מעומד המג"א כותב דהברכה תהיה בעמידה כמש"כ הב"י בסי' ח' דכל ברכת המצוות בעמידה וכ"כ בשו"ת הרמ"ע מפאנו סי' ק"ב אולם בשו"ת מהר"י וויל סי' קצ"א והמהרש"ל סי' צ"ח כתבו שבין ההנחה ובין הברכה הכל צריך להיות מעומד,
המהרש"ל הנ"ל כותב שאין לסמוך בזה על דברי הזוהר וכל המשנה ידו על התחתונה ומסיים ומי לנו גדול מר' שמשון מקינון אחר שלמד ספרי קבלה אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו וכו' ובכ"ז הניח תפילין של יד בעמידה (ועי' בחק יעקב או"ח סי' תפ"ט שמצטט לשון המהרש"ל בלשון בוטה על הנוהגים להניח תפילין של יד בישיבה)
ולמסקנת הדברים לדעת הרמ"א נוהגים עדות אשכנז להניח ולברך בעמידה לדעת הרבה פוסקים
לדעת הזוה"ק מניחים ומברכים על תפילין של יד בישיבה
לדעת המג"א ועוד מניחים בישיבה ומברכין בעמידה
וכתב בס' ביד עובד הל' תפילין אות כ"ז שגם לדעת המקובלים יניח תפילין של יד מיושב אבל הברכה תהיה מעומד ויהדקו על הזרוע מיושב (עי' בפתח הדביר סי' כ"ה סעי' י"א מה שכתב בזה באריכות)
****והנה בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ב סי' ע"ה כתב להקשות לפי דעת המקובלים שצריך להניח תפילין של יד מיושב איך הכהנים במקדש היו יכולים להניח תפילין הלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכתב בשו"ת ראש אריה ח"א סי' ג' לתרץ דאיסור לישב בעזרה לא נאסרה אלא ישיבת קבע, אבל ישיבה ע"מ לעמוד תיכף ומיד לא נאסרה בעזרה כעין מה שנאמר במס' שבת ה' ע"ב דעומד לכתף לא הוי הנחה רק בעומד לפוש הוי הנחה וה"ה בעזרה דווקא ישיבה לפוש אסורה אבל ישיבה שהוא רק ע"מ להניח תפילין של יד ולעמוד מיד לא נאסרה (עי' תוס' יומא כ"ה ע"א ד"ה אין ישיבה בעזרה ובמל"מ הל' בית הבחירה פ"ז ה"ו) ****

לחץ כדי לכווץ...

אתה יכול בבקשה להדגיש איפה ראית התייחסות לענין הכריכות ...?