ביום כ"ד אלול* באה אורה לעולם (כלשון המדרש רבה בפרשת אמור, לא י) על ידי היונה ועלה הזית, ונראה שטוב לומר אז את הפסוק הבא, ויביא אור לעולם בעת אמירתו:
בראשית פרק ח, יא:
וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
*לשיטת רבי אליעזר שבתשרי נברא העולם, וכוותיה נקטינן בתפילת ר"ה ואמרינן: זה היום תחילת מעשיך וכו'.
ולשיטתו התחיל המבול במרחשון, ובא' סיון פסק, ובא' אב נראו ראשי ההרים, ולאחר מ' יום - י' אלול שילח נח את העורב, ולאחר ז' יום - י"ז אלול שילח את היונה וחזרה, ולאחר ז' יום - כ"ד שילח אותה בשנית, ואז ידע כי קלו המים.
יצויין כי כן דעת רש"י בפירושו, שמ' יום אלו נמנים מא' אב ואילך, אמנם לפי הברייתא דסדר עולם אין מוקדם ומאוחר בתורה, ומ' יום נמנים מא' סיון, ולפי זה קלו המים ביום כ"ד בתמוז.