• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
לקרוא היום בהתעוררות ובתפילה שיתקיים בנו בזמן הזה כשם שנעשה לאבותינו בימים ההם
טוַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִ֠יא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מׇרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם׃ יוַיִּכְתֹּ֗ב בְּשֵׁם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹ֔שׁ וַיַּחְתֹּ֖ם בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֣ח סְפָרִ֡ים בְּיַד֩ הָרָצִ֨ים בַּסּוּסִ֜ים רֹכְבֵ֤י הָרֶ֙כֶשׁ֙ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִ֔ים בְּנֵ֖י הָֽרַמָּכִֽים׃ יאאֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃
ע''פ הערתו של @יוסף צ. הירשמן הבאתי הפסוקים המלאים לפני ואחרי
חוְ֠אַתֶּ֠ם כִּתְב֨וּ עַל־הַיְּהוּדִ֜ים כַּטּ֤וֹב בְּעֵֽינֵיכֶם֙ בְּשֵׁ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וְחִתְמ֖וּ בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־כְתָ֞ב אֲשֶׁר־נִכְתָּ֣ב בְּשֵׁם־הַמֶּ֗לֶךְ וְנַחְתּ֛וֹם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּ֖לֶךְ אֵ֥ין לְהָשִֽׁיב׃ טוַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִ֠יא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֮ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מׇרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם׃ יוַיִּכְתֹּ֗ב בְּשֵׁם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹ֔שׁ וַיַּחְתֹּ֖ם בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֣ח סְפָרִ֡ים בְּיַד֩ הָרָצִ֨ים בַּסּוּסִ֜ים רֹכְבֵ֤י הָרֶ֙כֶשׁ֙ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִ֔ים בְּנֵ֖י הָֽרַמָּכִֽים׃ יאאֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכׇל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֮ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כׇּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֛ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃ יבבְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בְּכׇל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֛ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר׃ יגפַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכׇל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכׇל־הָעַמִּ֑ים וְלִהְי֨וֹת היהודיים הַיְּהוּדִ֤ים עתודים עֲתִידִים֙ לַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְהִנָּקֵ֖ם מֵאֹיְבֵיהֶֽם׃ ידהָרָצִ֞ים רֹכְבֵ֤י הָרֶ֙כֶשׁ֙ הָֽאֲחַשְׁתְּרָנִ֔ים יָ֥צְא֛וּ מְבֹהָלִ֥ים וּדְחוּפִ֖ים בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ וְהַדָּ֥ת נִתְּנָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה׃ טווּמׇרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן וְהָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָהֲלָ֖ה וְשָׂמֵֽחָה׃ טזלַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃
 
לא נתבאר האם כל הפסוקים קרו ביום כ"ג סיון
מתי אמר המלך לכתוב את האיגרות?
מתי יצא מרדכי בלבוש מלכות?
שמעתי בשם הגר"א להק' הרי המן נתלה בט"ז ניסן
א"כ למה חיכו כל כך הרבה זמן עד האיגרות השניות
ותי' ב' תי'
א' מרדכי חיכה שקודם כל יחזרו השלוחים ששלחו את האגרות הראשונות
כדי שידעו שהאיגרות שלו הם השניות ומבטלות הראשונות ולא להיפך ח"ו
ב' הוא חיכה כדי יעשו תשובה כדבעי
 
בכל יום שישי ראוי לכל יחיד לומר הפסוק העוסק באפיית לחם הפנים, כי זה זמנו לאפות בערב שבת, ויעלה הרצון מלפני אבינו שבשמים כאילו נאפית והוכנה להניח על שולחן הפנים, הוא סימן לעושר שולחן מלכים, ומשם יושפע שפע לכל עם ישראל.

(ויקרא פרק כד פסוק ה):

וְלָקַחְתָּ֣ סֹ֔לֶת וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔הּ שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה חַלּ֑וֹת שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים יִהְיֶ֖ה הַֽחַלָּ֥ה הָאֶחָֽת׃

וביום השבת קודש עצמו ראוי לומר המשך הפרשה שם כמצויין בסידורים.


ויצויין מה שהבאתי בעבר:
כשמתחיל להכין ביום השישי צרכי שבת: וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃ (שמות טז ה).
 
נערך לאחרונה:
כמה פסוקים הראויים לאמרם בחודש מנחם-אב, ואתחיל בתאריכים שכבר עברו.

א' אב:

(במדבר פרק לג, לח-לט):

לח וַיַּ֩עַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְ-הֹוָ֖ה וַיָּ֣מׇת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃
לט וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃



וכל הענין מפורש בפרשת חוקת (במדבר פרק כ, כב-כט):
וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר: יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה: קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר: וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה: וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר: וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: ס

 
נערך לאחרונה:
בהמשך להודעה הקודמת - מקצת מהספדו של אהרן תמצא בספר מלאכי (פרק ב, ה):

תּוֹרַ֤ת אֱמֶת֙ הָיְתָ֣ה בְּפִ֔יהוּ וְעַוְלָ֖ה לֹא־נִמְצָ֣א בִשְׂפָתָ֑יו בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י וְרַבִּ֖ים הֵשִׁ֥יב מֵעָוֺֽן׃


ועיין באבות דרבי נתן (נוסחא א פרק יב) מה שדרשו בפסוק זה, להלן מקצת הדברים:

אוהב שלום כיצד מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל בין כל אחד ואחד כדרך שהיה אהרן אוהב שלום [בישראל] בין כל אחד ואחד שנאמר תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון (מלאכי ב' ו').
ר"מ אומר מה תלמוד לומר ורבים השיב מעון. כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע [לו באדם רע או] באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה.

 
נערך לאחרונה:
יש שיטה במדרש שמשה רבינו לימד את בני ישראל פרשת נסכים ופרשת חלה בתאריך ח' אב, וכשבאו המרגלים מצאו אותם עוסקים בענין זה, [ולכן נכתבו פרשיות אלו בתורה בסמוך לפרשת המרגלים], ולא הצלחתי למצוא כעת היכן נדרש כן.

החפץ לקרוא פסוקים אלו ימצאם בחומש במדבר פרשת שלח פרק ט"ו (עד פסוק כא)
 
ביום חמשה עשר באב הבעל"ט היה יום טוב לישראל בזמן בית המקדש, כמובא במסכת תענית (משנה אחרונה), ובנות ירושלים היו יוצאות וחולות בכרמים, וכל מי שאין לו אשה נפנה לשם ומוצא את זיווגו כדת ישראל.
ואפשר שמנהג זה הוא המשך המנהג שהיה נהוג אצל בנות שילה בימי השופטים, ולכן נראה לומר ביום זה הפסוקים הבאים מספר שופטים (פרק כא):

יט וַיֹּאמְר֡וּ הִנֵּה֩ חַג־יְ-הֹוָ֨ה בְּשִׁל֜וֹ מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֗ימָה אֲשֶׁ֞ר מִצְּפ֤וֹנָה לְבֵֽית־אֵל֙ מִזְרְחָ֣ה הַשֶּׁ֔מֶשׁ לִ֨מְסִלָּ֔ה הָעֹלָ֥ה מִבֵּֽית־אֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וּמִנֶּ֖גֶב לִלְבוֹנָֽה׃
כ וַיְצַוּ֕וּ אֶת־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים׃
כא וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּ֠ה אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֮ לָח֣וּל בַּמְּחֹלוֹת֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן־הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ מִבְּנ֣וֹת שִׁיל֑וֹ וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן׃

 
ובמסכת תענית (לא.) אמרינן אודות יום ט"ו באב:

רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ יוֹם שֶׁפָּסְקוּ מִלִּכְרוֹת עֵצִים לַמַּעֲרָכָה [דְּ]תַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילָךְ תָּשַׁשׁ כּוֹחָהּ שֶׁל חַמָּה וְלֹא הָיוּ כּוֹרְתִין עֵצִים לַמַּעֲרָכָה לְפִי שֶׁאֵינָן יְבֵשִׁין אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא וְקָרוּ לֵיהּ יוֹם תְּבַר מַגָּל מִכָּאן וְאֵילָךְ דְּמוֹסֵיף יוֹסֵיף וּדְלָא מוֹסֵיף יֵאָסֵף מַאי יֵאָסֵף (אמר) [תָּנֵי] רַב יוֹסֵף תִּקְבְּרֵיהּ אִימֵּיהּ


וכיוון שיום זה הוא סיום מצוות הבאת העצים, נראה לומר ביום זה הפסוק העוסק במצוה זו בספר עזרא (נחמיה פרק י):

לה וְהַגּוֹרָל֨וֹת הִפַּ֜לְנוּ עַל־קֻרְבַּ֣ן הָעֵצִ֗ים הַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּם֮ וְהָעָם֒ לְ֠הָבִ֠יא לְבֵ֨ית אֱ-לֹהֵ֧ינוּ לְבֵית־אֲבֹתֵ֛ינוּ לְעִתִּ֥ים מְזֻמָּנִ֖ים שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבַעֵ֗ר עַל־מִזְבַּח֙ יְ-הֹוָ֣ה אֱ-לֹהֵ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָֽה׃

 
עוד פסוקים לתאריך א' אב - ביום זה עלה עזרא מבבל, ככתוב בספר עזרא (פרק ז):

ח וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ׃
ט כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כְּיַד־אֱ-לֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃
י כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְרֹ֛שׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְ-הֹוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃

 
אחר חלוף תאריך תשעה באב ראוי לומר מספר זכריה (פרק ח):

וַיְהִ֛י דְּבַר־יְ-הֹוָ֥ה צְ-בָא֖וֹת אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
כֹּֽה־אָמַ֞ר יְ-הֹוָ֣ה צְ-בָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃


 
עוד פסוקים לתאריך א' אב - ביום זה עלה עזרא מבבל, ככתוב בספר עזרא (פרק ז):

ח וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ׃
ט כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כְּיַד־אֱ-לֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃
י כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְרֹ֛שׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְ-הֹוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃

עוד מצאתי כי ביום ד' אב מסרו החזירו העולים לבית המקדש את הכלים שגלו משם בחורבן בית הראשון, ככתוב שם:

לג וּבַיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י נִשְׁקַ֣ל הַכֶּ֩סֶף֩ וְהַזָּהָ֨ב וְהַכֵּלִ֜ים בְּבֵ֣ית אֱ-לֹהֵ֗ינוּ עַ֠ל יַד־מְרֵמ֤וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְעִמּ֖וֹ אֶלְעָזָ֣ר בֶּן־פִּֽינְחָ֑ס וְעִמָּהֶ֞ם יוֹזָבָ֧ד בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ וְנֽוֹעַדְיָ֥ה בֶן־בִּנּ֖וּי הַלְוִיִּֽם׃
לד בְּמִסְפָּ֥ר בְּמִשְׁקָ֖ל לַכֹּ֑ל וַיִּכָּתֵ֥ב כׇּֽל־הַמִּשְׁקָ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃


 
ביום י"ח אב כבה נר מערבי בימי אחז המלך, כדאיתא בשו"ע (סימן תק"פ סעיף ב') והוא יום תענית צדיקים.

ונראה שראוי לומר ביום זה את הפסוק העוסק בתיקון עבירה זו, מספר דברי הימים (ב' פרק כט, יט):

וְאֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִ֩יחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ בְּמַעֲל֖וֹ הֵכַ֣נּוּ וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ וְהִנָּ֕ם לִפְנֵ֖י מִזְבַּ֥ח יְ-הֹוָֽה׃

 
ביום י"ח אב כבה נר מערבי בימי אחז המלך
לכאורה הוא בי''ח שבט יען תאריך אחד שמוזכר בחודש אייר לגבי שביית הארון ופטירת ובניו מוכרח להיות בחודש חשון כי מוזכר בנביא שלאחר שבעה חדשים הארון חזר בימי קציר חיטים ועל כן מסתבר שבמקור כל הקטע הזה היה כתוב חודש הראשון השני וכו והכונה היתה למנין ימות עולם ונתפרש אח''כ למנין יציאת מצרים ונשתבש (הערה זו העירני הרב יהודה בוגרד שליט''א) ולפי זה יום פטירת רחל שגם מוזכר בספר זה הוא בי''א אייר ולא בי''א חשון ומיושב הסתירה עם דברי המדרש שנפטרה בין פסח לעצרת ודברי רש''י הידועים בפרשת ויחי על כברת ארץ שמתאים לזה גם כן כמדומה
 
לכאורה הוא בי''ח שבט יען תאריך אחד שמוזכר בחודש אייר לגבי שביית הארון ופטירת ובניו מוכרח להיות בחודש חשון כי מוזכר בנביא שלאחר שבעה חדשים הארון חזר בימי קציר חיטים ועל כן מסתבר שבמקור כל הקטע הזה היה כתוב חודש הראשון השני וכו והכונה היתה למנין ימות עולם ונתפרש אח''כ למנין יציאת מצרים ונשתבש (הערה זו העירני הרב יהודה בוגרד שליט''א) ולפי זה יום פטירת רחל שגם מוזכר בספר זה הוא בי''א אייר ולא בי''א חשון ומיושב הסתירה עם דברי המדרש שנפטרה בין פסח לעצרת ודברי רש''י הידועים בפרשת ויחי על כברת ארץ שמתאים לזה גם כן כמדומה
לא הבנתי כלל מה הקשר בין אחז המלך לבין שביית הארון בימי עלי הכהן, כמדומה שיש הפרש ביניהם של כשלוש מאות שנה.
שו"ר שברצונך לשבש כל הברייתא בגלל טעות אחת.
וכי לא ראית שם באותו משפט שבא' אב מת אהרן הכהן? והרי זה פסוק מפורש בתורה.

ואגב, יום פטירת רחל לא נזכר כלל בברייתא זו אלא [פטירת בנימין הוזכרה בתאריך זה] במקום אחר.
 
לא הבנתי כלל מה הקשר בין אחז המלך לבין שביית הארון בימי עלי הכהן, כמדומה שיש הפרש ביניהם של כשלוש מאות שנה.
שו"ר שברצונך לשבש כל הברייתא בגלל טעות אחת.
טעות מסתברת בשתי מקומות שיכולה לחזור על עצמה בעוד מקומות
וכי לא ראית שם באותו משפט שבא' אב מת אהרן הכהן? והרי זה פסוק מפורש בתורה.
זה כנראה תוקן ע''פ הפסוק בתורה שודאי מדבר למנין מצרים
ואגב, יום פטירת רחל לא נזכר כלל בברייתא זו אלא [פטירת בנימין הוזכרה בתאריך זה] במקום אחר.
היינו הך
 
ולפי זה יום פטירת רחל שגם מוזכר בספר זה הוא בי''א אייר ולא בי''א חשון ומיושב הסתירה עם דברי המדרש שנפטרה בין פסח לעצרת ודברי רש''י הידועים בפרשת ויחי על כברת ארץ שמתאים לזה גם כן כמדומה
אלא שבספר היובלים (פרק לב פס' לט-מ), שהוא המקור לתאריך פטירת רחל (ומשם הועתק למדרש תדשא וכו'), נמסר שרחל ילדה את בנימין "בעשירי לחודש השמיני".
 
א' אלול - חידוש בנין בית המקדש!

להלן מקצת מנבואת חגי הנביא (פרק א) שציווה את העם לחדש את עבודת ביהמ"ק:

בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר־יְ-הֹוָ֜ה בְּיַד־חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר׃
כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְ-הֹוָ֥ה צְ-בָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת־בֹּ֛א עֶת־בֵּ֥ית יְ-הֹוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת׃

כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְ-הֹוָ֣ה צְ-בָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם׃
עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ ואכבד וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְ-הֹוָֽה׃

וַ֠יֹּ֠אמֶר חַגַּ֞י מַלְאַ֧ךְ יְ-הֹוָ֛ה בְּמַלְאֲכ֥וּת יְ-הֹוָ֖ה לָעָ֣ם לֵאמֹ֑ר אֲנִ֥י אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְ-הֹוָֽה׃
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון