פסקי המשנה ברורה והציבור החסידי (1 צופה)

[יהודי פשוט]

אני חושב שבאופן כללי פסקי הבעל התניא תופסים הרבה יותר מקום אצל חסידים.

לחץ כדי לכווץ...

בפולין נהגו לפסוק כמג"א, כיון שמביא הרבה פעמים משעה"כ והיינו שידע פנימיות התורה וקבלה, וכיון שבשו"ע הרב גם כן פסק בדר"כ כמג"א מזה נצר רושם שבפולין נהגו כרב שו"ע אך אין זה נכון ופסקו כמג"א.
ולכן הרבה פעמים חסידים לא קיבלו את המשנ"ב שנוטה המון מהמג"א מפני שכך סובר הגר"א.

 

[אמתע חסיד]

בפולין נהגו לפסוק כמג"א, כיון שמביא הרבה פעמים משעה"כ והיינו שידע פנימיות התורה וקבלה, וכיון שבשו"ע הרב גם כן פסק בדר"כ כמג"א מזה נצר רושם שבפולין נהגו כרב שו"ע אך אין זה נכון ופסקו כמג"א.
ולכן הרבה פעמים חסידים לא קיבלו את המשנ"ב שנוטה המון מהמג"א מפני שכך סובר הגר"א.

לחץ כדי לכווץ...

הסיבה של החסידים פוסקים כשועה"ר היא מפני שהוא נכתב בהוראת המגיד!
ומפני שהוא מביא את ההלכות בטעמיהן (בהוראת המגיד)..
כמובא בהקדמת בניו לשו"ע שמוחזקת כנאמנת אצל החסידים.

 

[אש להבה]

ידועה הלצה בשם כ"ק אדמו"ר רבי יענקעלע מפשעווארסק זצוק"ל שהעיר לו מאן דהו שבמשנ"ב נפסק שאסור לדבר אחרי ברכו של מעריב וענה לו בבדיחותא "אני כבר דיברתי לפני שזה נכתב".
וקראתי בשיחה בין הגרי"מ ערלאנגר שליט"א לכ"ק אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א שבגליצי' לא אהבו את המשנה ברורה מכיוון שבמקומם פסקו כהחוות דעת או הט"ז [איני זוכר איזה מהם] ואילו המשנ"ב נוטה לפסוק כהחיי אדם.

 

[רזא דשבתי]

זמן תפילה הוא נידון בפני עצמו, ויש בכך היתרים מסוימים, לכה"פ ע"פ חלק מהראשונים, כ"ק מרן אדמו"ר מאמשינוב כתב על כך תשובה עם מקורות הלכתיים לגרי"מ מורגנשטרן, אך בכל אופן אין זה נושא האשכול, אם רוצים אפשר לפתוח אשכול חדש.

לחץ כדי לכווץ...

היתרים לחלק מהראשונים? גלה לי מהם.
יש לך אפשרות לעלות את התשובה?