פסק תמוה ובלי שום מקור.
השל''ה מדבר שמי שמוסר את עצמו להריגה שיברך, ולא שכל אחד שעושה משהו שלא נעים לו עבור קידוש ה' יברך על זה ברכה.
נ.ב. בדרכ''ת יו''ד קנז סקכ''ב מביא שמהרם שיק פקפק בברכה זו, עיי''ש.
וכמו כן, מה שכותב שם בסוגריים שכך נהגו במסעות הצלב, כמובא בספרי דברי הימים. איננו מדויק, לא כתוב בשום מקום שהברכה שהם ברכו ברכת המקדש את שמו ברבים, הלשונות הם שברכו 'על הזבח' וכדו', אולי זה כפשוטו ואולי לא, אבל לא הוזכרה ברכת המקדש שמו כלל.