• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

שומת נזיקין

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
202
תודות
795
נקודות
85
רק להזכיר שהוא הרב היחיד כמעט שטוען כיום ש"פפושדו" זה לכתחילה.
איני רוצה להיכנס לדיון על דבר זה, כבר הרב אלבה בירחון האוצר עשה את כל העבודה יעוי"ש, אבל גם הגר"ש עמאר בספריו כותב שזה לא פשוט מבחינה עובדתית, ואין שום רב שסומך ידו עליהם, ומה שהגרע"י התיר כידוע כי לא היה עוגיות ופחד שהחילונים יאכלו חמץ וכיום כל זה לא שייך, והחכם הנ"ל צועק בקול רעש גדול שזה לכתחילה. בזכורני גם הגר"א מלכה בספריו כתב שראה בעיניו שהמצב שם לא פשוט, אאל"ט, אבל ,,,,,,,,,, וד"ל.
 
רק להזכיר שהוא הרב היחיד כמעט שטוען כיום ש"פפושדו" זה לכתחילה.
איני רוצה להיכנס לדיון על דבר זה, כבר הרב אלבה בירחון האוצר עשה את כל העבודה יעוי"ש, אבל גם הגר"ש עמאר בספריו כותב שזה לא פשוט מבחינה עובדתית, ואין שום רב שסומך ידו עליהם, ומה שהגרע"י התיר כידוע כי לא היה עוגיות ופחד שהחילונים יאכלו חמץ וכיום כל זה לא שייך, והחכם הנ"ל צועק בקול רעש גדול שזה לכתחילה. בזכורני גם הגר"א מלכה בספריו כתב שראה בעיניו שהמצב שם לא פשוט, אאל"ט, אבל ,,,,,,,,,, וד"ל.
הרב עובדיה בעצמו אכל פפושדו ואין טעם לומר שהוא התיר בגלל היתרים שלא יהיו עוגיות וכו׳. הוא התיר חד משמעית.
בוא נאמר שמבחינה הלכתית פפשודו זה וודאי מותר לכתחילה. מבחינה מציאותית זה השאלה. הרב אברהם יוסף הולך ובודק בעצמו את הדוד של היין וכו׳, ולכן זכותו לומר שזה לכתחילה.
אתה מדבר כאילו כבר ברור לך שאסור פפשודו, ועל פניו אין שום סיבה לאסור מבחינה הלכתית. אני באופו אישי לא סומך בענייני כרת על אחרים. אבל הרב עובדיה היה בעצמו אוכל [היה אוהב לומר לשואלים ״מותר וזה גם טעים...״].
 
נערך לאחרונה:
על פניו אין שום סיבה לאסור מבחינה הלכתית.
יש כאן כמה נידונים מאוד מסועפים.
א. הנושא של מי פירות, זה באמת מותר גלאט, כמ"ש ביבי"א ובתשו' שמע שלמה, זה דעת מרן וזה מנהג הספרדים.
ב. הנידון העיקרי, אם לשים "חומרי התפחה" זה מחמיץ או לא.
שאלה חמורה מאוד, שהנושא הוא כרת!
היבי"א ותלמידיו הביאו מומחים שזה רק מתפיח ולא מחמיץ. וע"ז סמכו. זכותם.
הרבה כימאים, כ' שזה גם מחמיץ. וע"ז סמכו כמה רבנים לאסור, ובהם הראש"ל הרב בקשי דורון והרב זעפראני ועוד.
הרב אלבה בירחון האוצר, מביא כימאים שכותבים שחור ע"ג לבן שזה מחמיץ, אולי אעלה בהמשך, זה הרבה מאמרים ע"פ הרבה קבצים,
יתכן שמותר ויתכן שאסור, אבל לומר שאין שום סיבה לאסור מבחינה הלכתית זה ממש לא מדויק.
יש כאן ויכוח במציאות שמי שאינו כימאי אינו יכול לדעת בדיוק.
 
הרב אברהם יוסף הולך ובודק בעצמו את הדוד של היין וכו׳, ולכן זכותו לומר שזה לכתחילה.
מה לעשות
הרבה מתלמידי הגרע"י טוענים שיש ויכוח על העובדות.
בהם גם הרב טהרני מביתר, בנו הרב יעקב המנוח, הרב אופיר ותלמידיו.
זה לא פשוט הנושא הזה.
 
יש כאלה שהמציאו בשנים האחרונות שיש מצוה מן התורה לאכול פפשודו בפסח (והתר מכירה בשמיטה), דכתיב ''שבעת ימים חמץ שאור (לא...) ימצא בבתיכם'' לאפוקי מאותם ''מסכנים'' ''משכונזים'' (בשבילם זה הקללה הכי חמורה שיש) שלא זכו לאורו של ''מרן'' ומחמירים בזה, וכל המחמיר חמור...
שמעתי פעם מת''ח חשוב ששמע מהגר''מ אליהו זצ''ל, שעל פפוצ'דו יש לברך ''על ביעור חמץ''...
לגופו של ענין, אין לי ענין לזלזל באף אחד, ובודאי שלא בגרע''י זצ''ל, אבל לא צריך ללכת בעינים עצומות אחררי כל אחד ולאכול כל דבר שיש ספק בכשרותו ובפרט באיסור ''כרת'' רח''ל
פעם אכלתי מהעוגיות הנ''ל (לא בפסח כמובן) ולא הבנתי מה כ''כ מיוחד בזה...
גם בשנה-שנתיים אחרונות יצאו עוגיות לפסח לא רעות בכלל, בהכשר עדה חרדית ללא חשש קטניות כמובן, ואפשר להסתפק בזה, לא צריך לחזר אחרי הקולות וכו'
 
נערך לאחרונה:
שאלו את הרב אברהם יוסף: "לגבי מצה עשירה. כל שנה אנשים אומרים שאסור ומותר, אז אם הרב בבקשה יוכל להגיד, שאנשים ידעו מכלי ראשון."

הרב אברהם יוסף השיב בנחרצות: "אני לא מבין למה אסור. מי שלא ביקר ולא ראה ולא בירר לדעת את כל התהליך מתחילתו ועד סופו – איזו זכות יש לו לדבר? יהיה לו את התואר הכי גדול בעולם, אם הוא לא ראה, אז הוא שקרן. לא שהוא לא ראוי לתואר רב מורה הוראה, הוא סתם שקרן."

ואז המשיך הרב יוסף לנמק: "מי שרואה בעיניים ויש לו הערות, אני אשמח, אקבל. ברוך ה' יש בי מעט יראת שמיים. את המעט יראת שמיים הזו אף אחד לא יכול ליטול ממני. להאשים אותי שאני מכשיל את הרבים – רק פוליטיקאים קטנים שרוצים להתגדל על ידי זלזול שהם מזלזלים באחרים, הם אלו שמעפרים בעפר. חוץ מהם אין מי שיכול לדבר סרה בכל מה שרואים."

עוד הוסיף: "היה תלמיד חכם גדול שדיבר לעניין מהשימוש בביקרבונט (אבקת אפייה), שעליו דיבר הגאון הגדול הרב אליהו בקשי דורון. הוא דיבר בכבוד גדול, בדרך ארץ, הוא נשא ונתן ישירות עם אבי מורי (הרב עובדיה יוסף זצ"ל). הבאנו למקום יחד עם אבי מורי והרב בקשי דורון עליהם השלום, הבאנו טכנאי מזון שהוא יסביר מה עושה הביקרבונט, מה עושה הפעולה שלו בתוך הבצק. דעתו של הרב בקשי דורון הייתה כאילו שהנפיחות של הבצק נובעת מהביקרבונט."

"הוכחנו לו" ציין הרב: "שהנפיחות לא קיימת. אין נפיחות, לא קיימת נפיחות! השארנו בצק במשך שנה שלמה, גם בשמש, גם בכל תהליך שהוא. הבצק נשאר כצורתו – לא כהתה עינו ולא נס ליחו, נשאר אותו הדבר."

כמו שהגמרא מלמדת: "מי פירות לא מחמיצים". היין שאנחנו מקבלים הוא נקי לחלוטין, בהשגחתי האישית, נקי לחלוטין. כל יתר המוצרים נבדקים היטב. אין לנו עניין להתנצח עם אנשים, אין לנו עניין כלכלי של 'אני ארוויח או לא ארוויח' – זה לא ענייני. אני מבקר במקום, אני רואה, מטריח את עצמי הרבה, לפעמים זה עולה לי גם בבריאות, ברוך ה' ברוך ה', אבל אנחנו עושים את מלאכתנו קודש כדי לזכות את הרבים.

"מי שיש לו רצון – השבוע הזה הוא השבוע אחרון" מסכם הרב: "שעוד אפשר לראות בעיניים. מי שרוצה יכול לבוא ולראות, כיוון שהשבוע הם כבר עומדים לסיים את מלאכתם. מי שרוצה לבוא לראות ולברר את כל הפרטים – בבקשה, ברוך הבא. מי שיש לו מה להסתיר – מונע כניסה. אני מכיר בד"צים שלא נותנים לאחרים להיכנס כי הם פוחדים שיגלו את ערוותם. אנחנו ברוך ה' לא בד"ץ, אין לנו גוף כשרות, אנחנו ברוך ה' בעלי ניסיון בלבד. ואת הניסיון הזה אבי מורי הטיל עליי להמשיך את הדרך, ואני מקווה שנעשה רצון בוראנו ולא תצא תקלה מתחת ידינו". סיכם הרב במענהו למאזין.
 
שאלו את הרב אברהם יוסף: "לגבי מצה עשירה. כל שנה אנשים אומרים שאסור ומותר, אז אם הרב בבקשה יוכל להגיד, שאנשים ידעו מכלי ראשון."

הרב אברהם יוסף השיב בנחרצות: "אני לא מבין למה אסור. מי שלא ביקר ולא ראה ולא בירר לדעת את כל התהליך מתחילתו ועד סופו – איזו זכות יש לו לדבר? יהיה לו את התואר הכי גדול בעולם, אם הוא לא ראה, אז הוא שקרן. לא שהוא לא ראוי לתואר רב מורה הוראה, הוא סתם שקרן."

ואז המשיך הרב יוסף לנמק: "מי שרואה בעיניים ויש לו הערות, אני אשמח, אקבל. ברוך ה' יש בי מעט יראת שמיים. את המעט יראת שמיים הזו אף אחד לא יכול ליטול ממני. להאשים אותי שאני מכשיל את הרבים – רק פוליטיקאים קטנים שרוצים להתגדל על ידי זלזול שהם מזלזלים באחרים, הם אלו שמעפרים בעפר. חוץ מהם אין מי שיכול לדבר סרה בכל מה שרואים."

עוד הוסיף: "היה תלמיד חכם גדול שדיבר לעניין מהשימוש בביקרבונט (אבקת אפייה), שעליו דיבר הגאון הגדול הרב אליהו בקשי דורון. הוא דיבר בכבוד גדול, בדרך ארץ, הוא נשא ונתן ישירות עם אבי מורי (הרב עובדיה יוסף זצ"ל). הבאנו למקום יחד עם אבי מורי והרב בקשי דורון עליהם השלום, הבאנו טכנאי מזון שהוא יסביר מה עושה הביקרבונט, מה עושה הפעולה שלו בתוך הבצק. דעתו של הרב בקשי דורון הייתה כאילו שהנפיחות של הבצק נובעת מהביקרבונט."

"הוכחנו לו" ציין הרב: "שהנפיחות לא קיימת. אין נפיחות, לא קיימת נפיחות! השארנו בצק במשך שנה שלמה, גם בשמש, גם בכל תהליך שהוא. הבצק נשאר כצורתו – לא כהתה עינו ולא נס ליחו, נשאר אותו הדבר."

כמו שהגמרא מלמדת: "מי פירות לא מחמיצים". היין שאנחנו מקבלים הוא נקי לחלוטין, בהשגחתי האישית, נקי לחלוטין. כל יתר המוצרים נבדקים היטב. אין לנו עניין להתנצח עם אנשים, אין לנו עניין כלכלי של 'אני ארוויח או לא ארוויח' – זה לא ענייני. אני מבקר במקום, אני רואה, מטריח את עצמי הרבה, לפעמים זה עולה לי גם בבריאות, ברוך ה' ברוך ה', אבל אנחנו עושים את מלאכתנו קודש כדי לזכות את הרבים.

"מי שיש לו רצון – השבוע הזה הוא השבוע אחרון" מסכם הרב: "שעוד אפשר לראות בעיניים. מי שרוצה יכול לבוא ולראות, כיוון שהשבוע הם כבר עומדים לסיים את מלאכתם. מי שרוצה לבוא לראות ולברר את כל הפרטים – בבקשה, ברוך הבא. מי שיש לו מה להסתיר – מונע כניסה. אני מכיר בד"צים שלא נותנים לאחרים להיכנס כי הם פוחדים שיגלו את ערוותם. אנחנו ברוך ה' לא בד"ץ, אין לנו גוף כשרות, אנחנו ברוך ה' בעלי ניסיון בלבד. ואת הניסיון הזה אבי מורי הטיל עליי להמשיך את הדרך, ואני מקווה שנעשה רצון בוראנו ולא תצא תקלה מתחת ידינו". סיכם הרב במענהו למאזין.
מה פה המשחק ?
למה השואל לא אמר להרב את הטיעונים הנ''ל
פשוט שכל זמן שלא התייחס לטיעונים והשיב עליהם בבהירות אין לסמוך במאומה
האם לטענת הרב יוסף אע''פ שחומר זה מכיל מים מ''מ הוא לא מתפיח או שסובר שלא נחשב שמכיל מים ממש אלא רק רושם ?
 
פפושדו בפסח
 

קבצים מצורפים

פפושדו בפסח
 

קבצים מצורפים

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון