גם הוא אינו פרדוקס, הכשרת הסוכה מחייבת את פסולה, אך פסולה אינו מחייב את כשרותה וכנ"ל.
המילה אינה חלה למפרע ולעולם מעשה המילה נעשה בגיותו עדיין, ושמא אם ייזהר שלא למול בשבת יעבור על גוי ששבת וצ"ע.
מחיית הזכר אינה לשכוח אלא למחות את קיומו מן העולם כמו שירשו הראשונים.
מדוע ראית כאן פרדוקס, הרי עדיין חייב להשיב הלואה ונמצא העני נהנה יותר ממה שהלווה.
א. בשביל לבחור רב צריך לדעת תורה? ב. לא בוחרים רב, עושים רב. עיין במפרשים באבות שם.
אין עניין שאלה זו לפרדוקסים בכלל. השאלה היא האם אדם חייב ללמוד רפואה או לא, כמדומני דנו בזה בפורום.
דין קים לי נאמר בחושן משפט לטובתו של הנתבע, איך אתה רוצה לדחותה?
כנ"ל. אינו שייך לבי"ד.
אם נוי סוכה בטל לדפנות ממילא לא נתמעט הסוכה משיעורא כיון שהנוי בטל לדפנות
בני מלכים גויים
נראה לי שזה טעות מיסודו
צריך להשתתף בנר בפרוטה לא לצורך אחר.
כנראה דעת הרב ה @חפץ בחיים היא
על זה יש תוס׳ מפורש (יש חולקים) שהוא נהיה מומר רק אחרי שהיא חילל, ממילא יוצא שהמילה היתה כשרה.
מקור השאלה מהמהרש"ם ח"א ס"א שהביא להקשות כן מהאדר"ת על הדין שנפסק שנוי הסוכה פוסלים את הסוכה המצומצמת, והוא תירץ הוי כמוקצה בטעות שביו"ט יש להחמיר וממילא לעולם יהיה הנוי מוקצה והסוכה פסולה.
