סוכות, שמח"ת ושמ"ע פרי הדר למצוה

ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,921
תודות
5,525
נקודות
355
אמרה תורה פרי עץ הדר ופ' חכמים זה אתרוג ולא רימון ולא פריש
אבל פרות ההדר כתפוז ואשכולית ולימון לא היו בא''י בזמן חז''ל כידוע
וא''כ אפשר שהם כשרים גם כן למצוה שהרי הם פרות הדר (ובזכרוני שראיתי צד כזה בחזו''א שאינם כלאים עם האתרוג)
 
ההערה נכונה
אבל מלבד העובדה שיש מסורת להשתמש דוקא באתרוג וכו' וזו דעת כל הפוסקים
השאלה היא האם חז''ל היו מכירים לימון היו מכשירים אותו, ואין סיבה להניח שכן, וא''כ הכל במקומו עומד
 
(ובזכרוני שראיתי צד כזה בחזו''א שאינם כלאים עם האתרוג)
החזון איש (שביעית סי' ז' סקט"ז) מסתפק לעניין מעשרות בתפו"ז ולימון וחברותיהן שמשקים אותם כמו אתרוג, וכ"כ בשביעית (סי' ט' סקי"ז) "וקרוב הדבר דפירות לימון ותפו"ז הן מינא דאתרוג".
ועל עצם השאלה אפשר שאמנם הוא נחשב מין אחד לגבי דברים מסויימים, אבל אינו בדיוק אותו פרי שעליו דברה התורה.
ויש לציין את מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות בהקדמה: "הפירושים המקובלים מפי משה אין מחלוקת בהם בשום פנים, שהרי מאז ועד עתה לא מצאנו מחלוקת נפלה בזמן מן הזמנים מימות משה ועד רב אשי בין החכמים.. ולא מצאנו ג"כ מחלוקת במה שאמר הכתוב "פרי עץ הדר", כדי שיאמר אחד שהוא אתרוג ויאמר אחד שהוא חבושים, או רימונים, או זולתו וכו'". ועיי"ש בהמשך דבריו שאפי' א"צ לזה ראיה שפרי עץ הדר דהתורה הוא אתרוג אלא שחקרו על הרמז הנמצא בכתוב עיי"ש
 
החזון איש (שביעית סי' ז' סקט"ז) מסתפק לעניין מעשרות בתפו"ז ולימון וחברותיהן שמשקים אותם כמו אתרוג, וכ"כ בשביעית (סי' ט' סקי"ז) "וקרוב הדבר דפירות לימון ותפו"ז הן מינא דאתרוג".
ועל עצם השאלה אפשר שאמנם הוא נחשב מין אחד לגבי דברים מסויימים, אבל אינו בדיוק אותו פרי שעליו דברה התורה.
ויש לציין את מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות בהקדמה: "הפירושים המקובלים מפי משה אין מחלוקת בהם בשום פנים, שהרי מאז ועד עתה לא מצאנו מחלוקת נפלה בזמן מן הזמנים מימות משה ועד רב אשי בין החכמים.. ולא מצאנו ג"כ מחלוקת במה שאמר הכתוב "פרי עץ הדר", כדי שיאמר אחד שהוא אתרוג ויאמר אחד שהוא חבושים, או רימונים, או זולתו וכו'". ועיי"ש בהמשך דבריו שאפי' א"צ לזה ראיה שפרי עץ הדר דהתורה הוא אתרוג אלא שחקרו על הרמז הנמצא בכתוב עיי"ש
ודברי הרמב''ם לא סותרים לדברי ודברי החזו''א מחזקים אותם.
 
ודברי הרמב''ם לא סותרים לדברי ודברי החזו''א מחזקים אותם.
נכון, לכן כתבתי רק לציין את דברי הרמב"ם, ציון בעלמא. אבל מה דעתך על עצם החילוק שאפשר שהם אותו מין לגבי דינים מסויימים כמעשרות וכדו' שהם שווים בכללי ההלכה כגון הגדל על כל מים וכו' אבל אינם ממש אותו פרי?
 
אבל אינם ממש אותו פרי?
גם מרוקואי ותימני וישראלי אינם ממש אותו פרי כידוע ואעפ''כ כולם אתרוג ולכן נראה לי שגם תפוז ולימון וחבריהם אף אם אינם אתרוג ממש מ''מ הם בכלל פרי עץ הדר לכתחילה לברכה ליו''ט ראשון
 
גם מרוקואי ותימני וישראלי אינם ממש אותו פרי כידוע ואעפ''כ כולם אתרוג ולכן נראה לי שגם תפוז ולימון וחבריהם אף אם אינם אתרוג ממש מ''מ הם בכלל פרי עץ הדר לכתחילה לברכה ליו''ט ראשון
מה הקשר? גם תימני או מרוקאי הם פרי האתרוג רק בווריאציות שונות, אבל הם אותו פרי, משא"כ תפוז הוא פרי אחר מאתרוג רק שבגדרי ההלכה לגבי מעשרות וכלאים מסתפק החזו"א שמא הם נחשבים לאותו מין אבל לא לאותו פרי.
 
מה הקשר? גם תימני או מרוקאי הם פרי האתרוג רק בווריאציות שונות, אבל הם אותו פרי, משא"כ תפוז הוא פרי אחר מאתרוג רק שבגדרי ההלכה לגבי מעשרות וכלאים מסתפק החזו"א שמא הם נחשבים לאותו מין אבל לא לאותו פרי.
אכן, ולכן דייקתי וכתבתי שהעיקר כאן הוא אותו פרי עץ הדר ולאו דוקא אותו פרי ממש
 
הערת אגב, מבדיקה קצרה במכלול, נראה שדעת החוקרים כי הלימון עצמו הוא הרכבה של אתרוג (שהוא פרי מקורי) עם פרי החושחש (סוג של תפוז מר).
בכל מקרה לא נראה נ''מ לנדון כלל כי התורה אמרה פרי עץ הדר ולא אתרוג וחכמים קבלו ופרשו את הפרי המתאים לתואר זה במדויק ואין מניעה שיהיה עוד פרות כאלה כמו תפוז למשל שדומה לאתרוג (בשל או תימני לא לאתרוג מצוי שלנו שהוא בוסר יחסית) לכאורה במראה וטעם
 
בכל מקרה לא נראה נ''מ לנדון כלל כי התורה אמרה פרי עץ הדר ולא אתרוג וחכמים קבלו ופרשו את הפרי המתאים לתואר זה במדויק ואין מניעה שיהיה עוד פרות כאלה כמו תפוז למשל שדומה לאתרוג (בשל או תימני לא לאתרוג מצוי שלנו שהוא בוסר יחסית) לכאורה במראה וטעם
לכן כתבתי הערת אגב, כי זה באמת לא קשור ישירות, (רק שאכן כן יכול להיות בזה נפק"מ מסוימת בהקשר לנושא הרחב הזה לכן הזכרתי).

לגוף הענין, ראיתי שמציינים לשו"ת מהרש"א (למהרש"א אלפנדרי) חאו"ח תשובה יג, בה הוא אכן מצדד כי מעיקר הדין פרי הלימון כלול בפרי האתרוג (היות ומתקיימים בו כל כללי חז"ל) ואכן מעיקר הדין לימון כשר לברכה, וכסברת פותח האשכול.
אמנם אין ספק כי רוב ככל הפוסקים לא נקטו כך, ובדבריו שם הוא מביא את הכפות תמרים שכתב כי הכלל של 'טעם פריו ועצו שוים' שייך רק באתרוג שבו עיקר הפרי הוא החלק הקשה, ולכן הוא דומה לעץ, אבל בלימון (וכ"ש בתפוז) עיקר הפרי הוא המיץ, ובזה אינו טעם 'פריו' ועצו שוים, והוא מציין כי החת"ס קילס דבריו. (ועיי"ש בתשובה הנ"ל מש"כ ע"ד המהרש"א אלפנדרי, ובלי קשר כדאי לעיין בדבריו בארוכה, שזו בלי קשר תשובה מענינת בעניני אתרוגים בכלל ומורכבים בפרט). ונמצא כי לפי הכפות תמרים, עיקר הענין באתרוג שייך מהותית לעובדה שעיקר פריו קשה כעץ ואינו מיץ, וזה לא רק סימן.​

מצ"ב החלק הרלוונטי בתשובה (בעיקר העמוד השני והשלישי).
 

קבצים מצורפים

טענה מענינת, ובדומה לה מצינו שדרשו מקרא וכיום לא מתאים למציאות באופן בלעדי אלא יש אופציות נוספות לעיקר המצוה דאו' ללא הדרשות, כמו לגבי ק''ש שדרשו שזמנה סמוך לזמן ציצית ובזמננו עם התפשטות החשמל אין נראה חפיפה כי זמן ציצית הוא כל זמן שיש אור דהא כתיב וראיתם אותו, ולגבי ציצית עצמה שמיעטו לילה מוראיתם וכהיום אינו מתמעט, ולי נראה שלעולם חז''ל לא נתכוונו להגדיר מחדש את המצוה ח''ו וגם אין סיבה להניח שהיתה להם קבלה על זה אלא שדרשו רמז למצוה שהיה נכון דורות רבים אבל יסוד המצוה כפי המבואר בפשט הפסוקים ובמסורת ההלכה, ולכן מצינו שנחלקים הן לגבי ק''ש הן לגבי ציצית וי''א שלילה חיב וי''א שזמן קימה מאוחר לזמן משיכיר, וע''כ שיסוד הדבר הוא רק ראיה בציצית קימה בק''ש, וא''כ ה''ה להדר באתרוג שגם בו מצינו כמה שיטות ודרשת עצו ופריו לאו נחלת כו''ע היא.
 
טענה מענינת, ובדומה לה מצינו שדרשו מקרא וכיום לא מתאים למציאות באופן בלעדי אלא יש אופציות נוספות לעיקר המצוה דאו' ללא הדרשות, כמו לגבי ק''ש שדרשו שזמנה סמוך לזמן ציצית ובזמננו עם התפשטות החשמל אין נראה חפיפה כי זמן ציצית הוא כל זמן שיש אור דהא כתיב וראיתם אותו, ולגבי ציצית עצמה שמיעטו לילה מוראיתם וכהיום אינו מתמעט, ולי נראה שלעולם חז''ל לא נתכוונו להגדיר מחדש את המצוה ח''ו וגם אין סיבה להניח שהיתה להם קבלה על זה אלא שדרשו רמז למצוה שהיה נכון דורות רבים אבל יסוד המצוה כפי המבואר בפשט הפסוקים ובמסורת ההלכה, ולכן מצינו שנחלקים הן לגבי ק''ש הן לגבי ציצית וי''א שלילה חיב וי''א שזמן קימה מאוחר לזמן משיכיר, וע''כ שיסוד הדבר הוא רק ראיה בציצית קימה בק''ש, וא''כ ה''ה להדר באתרוג שגם בו מצינו כמה שיטות ודרשת עצו ופריו לאו נחלת כו''ע היא.
טענתך היא טענה שעוקרת את הלכות רבות בתלמוד! ובהיות וכבר נתווכחנו על זה בכמה וכמה מקומות, לא אאריך בזה עכשיו, אבל רק אעורר את לב המעיין, כי בדבריך אתה בעצם עוקר את סמכות דרשות חז"ל, וכל דבר שנראה לא מתאים למציאות בזמניננו גם בגלל שינויים חיצוניים, לדעתך דבריהם בטלים ומבוטלים.
אני יודע שאני לא ישכנע אותך, כי אתה כבר מושרש עמוק ביסוד הזה (שלדעתי אין לו שום ראיה אלא נובע מתפיסת עולם בלבד, ואכמ"ל), ושום דבר לא יעזור, אבל חשוב שאנשים ישימו לב שזו נקודה שעומדת מאחורי תפיסתך את דברי חז"ל, ויקחו את זה בחשבון...
אגב, עיקר טענתך על זה שהיום חייבים בציצית בגלל אור החשמל, היא פלאית בעיניי גם לשיטתך, וכי בעבר לא היו נרות? ולא היו משתמשים בהם לרוב? וההבדל הוא ללא ספק אינו מהותי בין היום לעבר, ובשניהם אין הארה טבעית בעולם, אלא נצרכת פעולה מסוימת של האדם, וודאי כי עיקר הזמן מוגדר כחושך. אבל בהיות וכבר נתווכחנו כמדומני על טענה זאת עצמה באשכול גבי ק"ש, איני רואה טעם להמשיך לדון בזה והבוחר יבחר.​
כט"ס, ופתקא טבא.
 
מה הקשר? גם תימני או מרוקאי הם פרי האתרוג רק בווריאציות שונות, אבל הם אותו פרי, משא"כ תפוז הוא פרי אחר מאתרוג רק שבגדרי ההלכה לגבי מעשרות וכלאים מסתפק החזו"א שמא הם נחשבים לאותו מין אבל לא לאותו פרי.
לפי מה אתה קובע מה נחשב אותו פרי ומה הוא רק אותו מין?
 
וכי בעבר לא היו נרות?
היו כמובן, ודעת ספר הפרדס לתלמידי רש''י שלאור הנר חיב בציצית
ולא היו משתמשים בהם לרוב?
ודאי שלא, מחוסר כסף ונוחות, ואין שום השואה לחשמל הנפוץ כיום בצורה קלה זולה ונעימה
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓