וישלח פרפראות לפרשת וישלח שחנני השי"ת (1 צופה)

[געגועים]

עִם לָבָן גַּרְתִּי

בבעל הטורים: גרתי ב' במסורה, הכא, ואידך אויה לי כי גרתי משך, בשביל שיעקב ירא מעשו וקראו אדוני, והקב''ה הבטיחו כבר ושמרתיך בכל אשר תלך, גרם לבניו שנעשו גרים בין האומות.

אפשר לרמז גרתי משך נרמז אותיות שמרתיך, שלכן גרתי משך בגלות לפי שהקב"ה הבטיחו ושמרתיך בכל אשר תלך.

[ואפי' שיעקב חשש שמא יגרום החטא כמו שאמרו בברכות (ד.), בכל זאת גרם לבניו גלות, כי לא היה צריך לקוראו "אדוני".
ואולי לא היה צריך לחשוש כלל, כי רמז לו ושמרתיך בכל אשר תלך, שגם אם תלך חלילה בדרך של חטא לא יתבטל ההבטחה].​

 

[געגועים]

לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, כאן נרמז מה שאמר במדרש (פרשה ע"ח סי' י"ב): כל אותן הדרונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבוא, דכתיב מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו. וזהו "לעבדך ליעקב - מנחה הוא שלוחה" שלבסוף הכל יחזור לעבדך ליעקב.​

 

[געגועים]

במדרש שם: עם הארץ אחד אמר לר' הושעיה, אם אני אומר לך חידוש אחד טוב תאמר אותה בציבור משמי, אמר לו מה הוא, אמר לו כל אותן הדרונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבוא וכו', אמר לו חייך חידוש טוב אמרת ובשמך אני אומר אותו. עכ"ל.

לפי שאמרו האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, לכן אמר לו חידוש טוב אמרת ובשמך אני אומר אותו, כדי להביא גאולה לעולם, ובמהרה יחזירו למלך המשיח דרונות כמו החידוש שחידשת, כי "בשם אומרו" כולל גם עם הארץ.

והחידוש הנפלא הזה נתחדש דוקא ע"י עם הארץ, להורות שכשיבוא מלך המשיח יהיה לכולם מקום, בבחי' לבלתי ידח ממני נדח.

ויחזור דוקא למלך המשיח, לפי שאי' במדרש תלפיות (ענף דוד ובכ"מ) בשם גליא רזיא שדוד המלך היה צריך להיות אחיו תאומו של יעקב אבינו, ומחמת המקטרגים נתחלף דוד בעשו.

ולכן כל הדרונות ששלח יעקב לעשו מגיעים בעצם לדוד מלכינו משיחנו, ולכן יחזרו אליו.​

 

[געגועים]

כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל, במדרש רבה: את הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה.

אפשר לבאר בהקדים אמרם (איכ"ר פרשה ב' סי' ב') ותשלך אמת ארצה שבעת החורבן השליך הקב"ה דמות דיוקנו של יעקב אבינו החקוקה על כסאו, והטעם כדי שיהיה לעם ישראל לעזר בגלות, על דרך שהיה אצל יוסף הצדיק, דיוקנו של אביו נראתה לו בחלון (סוטה לו:), ופי' במהרש"א שרמזו לדמות דיוקנו של יעקב אבינו החקוקה תחת כסא הכבוד, וזהו "כי שרית עם אלקים" - אתה הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה, "ועם אנשים" - למטה, להיות להם לעזר, "ותוכל" אתה עוזר להם להיות יכולים, ואז יש להם יכולת להחזיק מעמד בגלות.

עוד אפשר "ועם אנשים" הם הצדיקים שבכל דור, שהם כיעקב אבינו, כדאי' במדרש (ב"ר פרשה נ"ו סי' ז' פרשה ע"ד סי' ג') אין דור שאין בו כיעקב.​

 

[געגועים]

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב - אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב וכו' כִּי חַנַּנִי אֱלֹקִים - וְכִי יֶשׁ לִי כֹל.

בדרך רמז, זה החילוק בין יעקב לעשו, יעקב זוכר בכל עת שכל דבר שיש לו חננו אלקים מתנת אלקים, ולכן יש לו כל, משא"כ עשו שאומר יֶשׁ לִי רָב ואינו זוכר שהכל מתנת אלקים, אומר לו הקב"ה אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ ותסתדר לבדך.​

 

[געגועים]

בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, במדרש במאה כבשים. יתכן הטעם, לפי ששם יהיה קבורת יוסף הצדיק, וכתיב נוהג כצאן יוסף.

 

[געגועים]

וַתֵּצֵא דִינָה, במדרש וענתה בי צדקתי ביום מחר, אמר לו הקב"ה אל תתהלל ביום מחר, למחר בתך דינה יוצאה.

אפשר שנרמז בדברי יעקב וענתה בי צדקתי, ע"פ מ"ש בליקוטי תורה מהאריז"ל בפסוק אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, שהאיש נמשל לשמים והאשה לארץ, והבן בחי' אמת והבת בחי' צדק, עיי"ש. וזהו וענתה בי צדקתי שדינה שהיא צדקתי, דהיינו בתי, תתענה ע"י שכם בגללי.​

 

[געגועים]

לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ, בפי' רבינו אפרים: שהיו קוראים שמי ישֵׁב אֹהָלִים ועתה יקראו שמי איש דמים.

אפשר לרמז לְהַבְאִישֵׁנִי אותיות ישֵׁב אֹהָלִין.

ואפשר להוסיף שעד עתה הייתי נקרא ישֵׁב אֹהָלִים ועתה יקראו אותי "יֹשֵׁב הָאָרֶץ" שאינו עוסק בתורה, וזהו "להבאישני ביושב הארץ".