והחסידה וגו' (יד, יח). בגמרא (חולין סג.) אמר רב יהודה החסידה זו דיה לבנה למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה, ע"כ. בספר תורת ועובדות מבית רבותינו (פ' שמיני) מובא סיפור דלהלן: אחד מהענינים שעסק רבינו (מרן הדברי יואל מסאטמאר) זצ"ל במשך היום הי' לתכס עצה ותושיע למנהלי ולעסקני המוסדות הן מוסדות 'סאטמאר' והן שאר מוסדות והי' הרבה פעמים בשעה שבאו עסקני המוסדות מכמה מיני מוסדות לשאול עצה וכדומה מאת רבינו זי"ע והי' מכניס מקודם את העסקני המוסדות שאינם ממוסדות 'סאטמאר' והי' אומר רבינו לעיין בדברי רש"י שכתוב על עוף הטמא הנקרא 'חסידה' פירש"י חסידה שעושה חסד עם חברותיה ודייק רבינו כי דווקא עם חברותיה עושה חסד משא"כ עם שאר עופות, ולכן היא עוף טמא, ומזה נראה כי להיות יהודי כשר צריך לעשות חסד אפילו אם שאר בני אדם שאין לו שייכות עמהם, ע"כ (ובניצוצי התורה (פרלוב פ' שמיני) הביא זה משמו של הרבי ר' איציקל מווארקא זצ"ל, וכן משמיה דהחידושי הרי"ם זצ"ל).
והנה בפרק שירה איתא: חסידה אומרת דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, ע"כ. ולכאורה איזה שייכות יש בין פסוק זו, שדוקא החסידה משוררה, אך יובן עפ"י שאיתא שעל עוון שנאת חינם נחרבה הבית המקדש, וצדיקים זצ"ל גילו שע"י אהבת חינם יבנה בית המקדש, ובפרט ע"י מדת החסד, כידוע מהרה"ק ר' מאיר'ל מפרעמישלאן זצ"ל על הפסוק גמלים באים, שע"י בחינת גמילת חסדים יבוא משיח, וגם ידוע הפירוש על ובך חותמין, שבמדת אברהם אבינו חסד, יהיה החתימה וסיום הגלות, ולפי"ז יבואר השייכות, שהחסידה יש לה מידה רע זו, לעשות חסד רק עם חברותיה, וכמידת האיש שהיה לו אוהב קמצא, ולא עשה חסד רק עם האוהב ולא עם שונאו, והיא מעוררת אנו שנשוב אל לבינו לתקן עון זו, ודו"ק.
והנה בפרק שירה איתא: חסידה אומרת דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, ע"כ. ולכאורה איזה שייכות יש בין פסוק זו, שדוקא החסידה משוררה, אך יובן עפ"י שאיתא שעל עוון שנאת חינם נחרבה הבית המקדש, וצדיקים זצ"ל גילו שע"י אהבת חינם יבנה בית המקדש, ובפרט ע"י מדת החסד, כידוע מהרה"ק ר' מאיר'ל מפרעמישלאן זצ"ל על הפסוק גמלים באים, שע"י בחינת גמילת חסדים יבוא משיח, וגם ידוע הפירוש על ובך חותמין, שבמדת אברהם אבינו חסד, יהיה החתימה וסיום הגלות, ולפי"ז יבואר השייכות, שהחסידה יש לה מידה רע זו, לעשות חסד רק עם חברותיה, וכמידת האיש שהיה לו אוהב קמצא, ולא עשה חסד רק עם האוהב ולא עם שונאו, והיא מעוררת אנו שנשוב אל לבינו לתקן עון זו, ודו"ק.
