כללי ציפית לישועה זו מצוה דאורייתא! (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

צפית לישועה זו מצוה דאורייתא!
ישנה ידיעה נשגבה כי ענין הצפיה לישועה זוהי מצוה דאורייתא, וכך כותב הסמ"ק (מצוה א') - אמרו חכמים (שבת לא) ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו צפית לישועה. והיכן כתיב מצוה זו. אלא ש"מ בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים דכתיב אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגומר. ועל כרחין מאחר שהוא דיבורג), הכי קאמר, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלהיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב (דברים ל') ושב וקבצך מכל העמים וגומר.

 

[מחכה]

כותב הרמב״ם סוף הל' מלכים
כל שאינו ... מצפה לביאתו .. רשע בדאי ואפיקורס

 

[התורה]

צפית לישועה זו מצוה דאורייתא!
ישנה ידיעה נשגבה כי ענין הצפיה לישועה זוהי מצוה דאורייתא, וכך כותב הסמ"ק (מצוה א') - אמרו חכמים (שבת לא) ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו צפית לישועה. והיכן כתיב מצוה זו. אלא ש"מ בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים דכתיב אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגומר. ועל כרחין מאחר שהוא דיבורג), הכי קאמר, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלהיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב (דברים ל') ושב וקבצך מכל העמים וגומר.

לחץ כדי לכווץ...

מקובלנו מרבותינו ש'ציפייה' ענינה, להאמין שהישועה יכולה להגיע בכל עת ובכל שעה.

 

[אברך מישיבת מיר]

מקובלנו מרבותינו ש'ציפייה' ענינה, להאמין שהישועה יכולה להגיע בכל עת ובכל שעה.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה לא רק להאמין אלא צריך לחכות ולצפות כמי שמצפים לאורח או דבר יקר חשוב וכפי שאומרים בי"ג עקרים בכל יום אחכה לו.
וז"ל הגרי"ז (חדושי הגרי"ז החדשים סימן פ"ד) הרי שחיוב האמונה בביאת המשיח הוא לא רק שיאמין שיבא אי פעם אלא גם החיוב גם לחכות לביאתו והיינו להאמין שהנה ממש ביום הזה הוא בא אבל אם מאמין בביאתו ואומר בלבו אבל מי יודע מתי, חסר לו באמונתו והוא כופר. והיה מדגיש כי צריך לקיים כי לישעתך קוינו כל היום כפשוטו ממש למלאות את כל היום בציפיה לישועה.

 

[התורה]

לכאורה לא רק להאמין אלא צריך לחכות ולצפות כמי שמצפים לאורח או דבר יקר חשוב וכפי שאומרים בי"ג עקרים בכל יום אחכה לו.
וז"ל הגרי"ז (חדושי הגרי"ז החדשים סימן פ"ד) הרי שחיוב האמונה בביאת המשיח הוא לא רק שיאמין שיבא אי פעם אלא גם החיוב גם לחכות לביאתו והיינו להאמין שהנה ממש ביום הזה הוא בא אבל אם מאמין בביאתו ואומר בלבו אבל מי יודע מתי, חסר לו באמונתו והוא כופר. והיה מדגיש כי צריך לקיים כי לישעתך קוינו כל היום כפשוטו ממש למלאות את כל היום בציפיה לישועה.

לחץ כדי לכווץ...

בהקדמת הרמב"ם לפרק 'חלק' במסכת סנהדרין שם הוסיף הרמב"ם וכתב: "היסוד הי"ב – ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבוא ולא יחשוב שיתאחר, אם יתמהמה חכה לו… ומי שהסתפק בו או נתמעט אצלו מעלתו כפר בתורה".

 

[פנחס ע]

ויעוין במאמר ציפית לישועה מהח"ח.
כמובן.
(ברכות יחולו על המצטט קטעים קצרים וחזקים משם)