ג. הפנים מאירות (ח"ב סי' י') מכח קושיא זו מוציא הלכה למעשה וז"ל: מפני קושיא זו נראה לומר דשני לארץ קמא דהיינו שעורה שוה לזית שהוא ראשון לארץ בתרא ואין לאחר מעלה יותר מחבירו דאם זית ראשון לארץ בתרא מ"מ יש לשעורה מעלה שנכתבה בארץ קמא וה"ה בגפן ודבש דשניהם שוים ולא עדיף אחד מחבירו ועל איזה שירצה יברך, ע"כ.
ד. החת"ס הביא לבאר בזבה על פי הדרש א. על פי מה שפירש רש"י (בראשית ח' י"א, והוא מהגמ' סנהדרין ק"ח ע"ב) כי היונה אמרה יהי' מזונותי מרורים כזית מידו של הקדוש ברוך הוא ולא מתוקים כדבש ע"י בשר ודם, נמצא הלוי שאין לו חלק ונחלה, ומצוה על ישראל לשמחו על שלחנו ברגלים, או יששכר המתפרנס מזבולון, אפילו יהיו מזונותיו תמרים ודבש הרי הם מרורים כזית, כיון שהם על ידי בשר ודם, אך כל כך חביבה התורה על לומדיה, מתוקים מדבש ונופת צופים, שאפילו יהיו מזונותם זית ממש, מכל מקום הם בעיניהם כדבש, כדי שיהיו פנוים לעסוק בתורה, והיינו ארץ זית שמן ודבש, שהזית הוא דבש בעיני אותן אנשים, שהי' בטבע הדבש הזה להם כיון שהיא על ידי בשר ודם מר כזית, ונהפוך הוא שאפילו הזית האמיתי שהוא מרור בעצמותו מתוק להם כדבש.
ד. עוד ביאר דבא חהורות שהיו ב' כיבושים לארץ ישראל א' יהושע שהתחיל את הכיבוד מעיר התמרים ולעתיד לבא כתיב ועמדו רגליו הר הזתים, וזה ארץ שתעבש ב' פעמים א' במקום זתים וב' במקום תמרים.
ה. בפשטות החילוק כי אלו השנים היינו הזתים והתמרים איירי במה שיצא מהם משא"כ שאר המינים איירי בקרא בהם עצמם.
ובפרדס יוסף החדש הביא בזה מאי דאיתא בקובץ כרם שלמה (שנה ז קו' ט עמ' מ"ג) מביא מהג"ר דוד אופנהיים ז"ל דרוש נחמד בפסוק כאן ותו"ד. דדברים אלו שנזכרו אחרי ארץ בתרא, הרי עצם הפירות אינם כ"כ טובים לתורה והיוצא מהם - המוזכר כאן בפסוק טוב מאוד, דהנה זית משכח לימוד של ע' שנה כדאי' בגמ' (הוריות י"ג ב) אך השמן מחזיר הלימוד וכדאי' בגמ' (שם). גם בגמ' (פסחים פ"ח א) משמע שתמרים מפריעים ללימוד התורה. אך דבש אדרבה - מרמז לתורה ולכן נקטה התורה בב' סוגים אלו את היוצא מהם ולא את הפרי גופו, כדי לרמז על התורה וכנ"ל עכת"ד
ו. הרש"ר הירש ביאר דארץ זית שמן היינו דבר א' כי ארץ ישראל היא המולדת העיקרית של עץ הזית, ומשם הוא הועבר ליון ולארצות אחרות. נמצא שזו היא מעלתה היתרה של הארץ.
ז. המשך חכמה מבאר דאלו שני דברים "זית שמן ודבש" לא היו במצרים, לכן כתב קרא "ארץ" בפני עצמו. דלכן הראשון לארץ
ח. ר' יעקב קמינצקי כתב בספרו אמת ליעקב שהחילוק כי זית ותמר מדברים על פרי עצמו היינו שמן ודבש משא"כ שאר מינים איירי על הגידולי הקרקע, והיינו דגפן זה האילן, וכן תאנה ורמון זה האילן.
ט. בפרדס יוסף החדש הביא בשם כ"ק אדמו"ר בעל הפני מנחם זצ"ל אמר בזה, שהמרגלים הביאו רק גפן תאנה ורמון, ולא הביאו זית, שמן ודבש, ולא קלקלו בפירות אלו, ולכן כתיב לפני זה תיבת ארץ בנפרד עכ"ד.
