צו קושיא: היאך יתכן 'חסרון כיס' דכהן (1 צופה)

[התורה]

בפרשתן (ו', ב'): "צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה וגו'"
ופרש"י:
אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס, ע"כ.
וצ"ב איזה 'חסרון כיס' יש לכהן שצריך לזרזו,
הלא עולת התמיד באה מתרומת הלשכה ?

 

[התורה]

הראוני זה עתה:

אין צו אלא לשון זירוז - מנחת אשר

"צו את אהרן אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס" (רש"י ו' ב'). וכבר נתקשו חכמי לב ונלאו למצוא פתח, הלא הכהנים הם שנצטוו בציווי זה, והם אשר זירזם הכתוב, אך חסרון הכיס, של מביאי הקרבנות הוא ולא של הכהנים, ומה ענין חסרון […]

minchasasher.com

 

[אברך מישיבת מיר]

הנה כבר הרמב"ן נתקשה בקושיא זו.

ובאור החיים הביא בזה כמה פרושים:

א' חסרון כיס היינו רבוי הצער וברא"ם מפורש יותר דהכוונה שצריך יקידת האש כל הלילה עם לבישת הבגדים והשפתן שהוא צער גדול

ב' שהיה צריך להקריב אבריו כל הלילה ובטל ע"י ממלאכתו. וכ"כ המהר"ל בגור אריה

ג' חסרון כיס דישראל והרמב"ן מיאן לפרש כך.

ד' חסרון כיס דכהן שאינו יכול להקריב קורבנות אחרים שיש לו בהם מתנות. וכ"כ בצידה לדרך.

ה' חסרון כיס היינו העצים הרבים שצריכים כדי לשרוף כל אברי העולה.

ו' שאינו יכול להקריב קורבנו קודם עולת התמיד (דהכא איירי בקרבן התמיד).

 

[התורה]

הנה כבר הרמב"ן נתקשה בקושיא זו.

ובאור החיים הביא בזה כמה פרושים:

א' חסרון כיס היינו רבוי הצער וברא"ם מפורש יותר דהכוונה שצריך יקידת האש כל הלילה עם לבישת הבגדים והשפתן שהוא צער גדול

ב' שהיה צריך להקריב אבריו כל הלילה ובטל ע"י ממלאכתו. וכ"כ המהר"ל בגור אריה

ג' חסרון כיס דישראל והרמב"ן מיאן לפרש כך.

ד' חסרון כיס דכהן שאינו יכול להקריב קורבנות אחרים שיש לו בהם מתנות. וכ"כ בצידה לדרך.

ה' חסרון כיס היינו העצים הרבים שצריכים כדי לשרוף כל אברי העולה.

ו' שאינו יכול להקריב קורבנו קודם עולת התמיד (דהכא איירי בקרבן התמיד).

לחץ כדי לכווץ...

כמו תמיד בקיאות מבהילה,
ישר כח.
אשמח לביאורים ויישובים נוספים

 

[אברך מישיבת מיר]

הראוני זה עתה:

אין צו אלא לשון זירוז - מנחת אשר

"צו את אהרן אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס" (רש"י ו' ב'). וכבר נתקשו חכמי לב ונלאו למצוא פתח, הלא הכהנים הם שנצטוו בציווי זה, והם אשר זירזם הכתוב, אך חסרון הכיס, של מביאי הקרבנות הוא ולא של הכהנים, ומה ענין חסרון […]

minchasasher.com

לחץ כדי לכווץ...

ז. הט"ז בדברי דוד כתב שיטעצלו מלהקריב כי בשאר הקרבנות יקריבו בזריזות שמא יקדימנו אחר (וכתב שזה נראה לו יותר מהפרושים שכתבו המפרשים)

ח. הרע"ב בעמר נקא כתב דהחסרון כיס הוא מפני תמידותו בכל יום (דאיירי הכא בקרבן תמיד)

ט. החזקוני פירש דאם לא עשה הענין כמשפט איכא חסרון כיס להביא אחר, והיינו כדין כהן המפגל בקדשים והר"ש משאנץ כתב על זה פירוש זה ואינו נראה.

ומוסיף הכלי יקר דכיון דיהא בצער על חסרון כיסו אף בקרבן השני לא יהא ליבו נתון כ"כ להקרבת הקרבן מחמת צערו ויעבור על הרהורי עבירה ולא יכפר על הרהורי עבירה שהעולה באה לכפר על הרהורי עבירה.

י. הכלי יקר מבאר דאזיל על כל הקורבנות ובא לומר שילמדו תורת הקרבנות בחינם ללא תמורה.

יא. עוד כתב הכלי יקר שיעבדו בעבודת הקרבנות ולא יאבדו דעתם מחמת היותם ענין ומחוסרים כסף.

יב. מה שכתב האור החיים חסרון כיס בעצים כ"כ הר"ש משאץ על התו"כ ועי' בהג' מברי"ד שהאריך האם חסרון כיס דעצים חשוב חסרון מועט או חסרון רב.

.

 

[התורה]

אולי י"ל, דקא אזיל אחסרון כיס דעור, כיון שאין הכהנים נהנים מן העולה אלא מעור העולה, והיא גם היא אינה נלקחת אלא לכהן המקריב אותה, משו"ה נקרא 'חסרון כיס', וי"ל

 

[התורה]

זאת תורת העולה עד כה:


על הקושיא בענין חסרון כיס בכהנים:

באור החיים הביא בזה כמה פרושים (ו' ראשונים):



א. חסרון כיס היינו רבוי הצער וברא"ם מפורש יותר דהכוונה שצריך יקידת האש כל הלילה עם לבישת הבגדים והשפתן שהוא צער גדול

ב. שהיה צריך להקריב אבריו כל הלילה ובטל ע"י ממלאכתו. וכ"כ המהר"ל בגור אריה

ג. חסרון כיס דישראל והרמב"ן מיאן לפרש כך.

ד. חסרון כיס דכהן שאינו יכול להקריב קורבנות אחרים שיש לו בהם מתנות. וכ"כ בצידה לדרך.

ה. חסרון כיס היינו העצים הרבים שצריכים כדי לשרוף כל אברי העולה.

ו. שאינו יכול להקריב קורבנו קודם עולת התמיד (דהכא איירי בקרבן התמיד).

ז. הט"ז בדברי דוד כתב שיטעצלו מלהקריב כי בשאר הקרבנות יקריבו בזריזות שמא יקדימנו אחר (וכתב שזה נראה לו יותר מהפרושים שכתבו המפרשים)

ח. הרע"ב בעמר נקא כתב דהחסרון כיס הוא מפני תמידותו בכל יום (דאיירי הכא בקרבן תמיד)

ט. החזקוני פירש דאם לא עשה הענין כמשפט איכא חסרון כיס להביא אחר, והיינו כדין כהן המפגל בקדשים והר"ש משאנץ כתב על זה פירוש זה ואינו נראה.

ומוסיף הכלי יקר דכיון דיהא בצער על חסרון כיסו אף בקרבן השני לא יהא ליבו נתון כ"כ להקרבת הקרבן מחמת צערו ויעבור על הרהורי עבירה ולא יכפר על הרהורי עבירה שהעולה באה לכפר על הרהורי עבירה.

י. הכלי יקר מבאר דאזיל על כל הקורבנות ובא לומר שילמדו תורת הקרבנות בחינם ללא תמורה.

יא. עוד כתב הכלי יקר שיעבדו בעבודת הקרבנות ולא יאבדו דעתם מחמת היותם ענין ומחוסרים כסף.

יב. מה שכתב האור החיים חסרון כיס בעצים כ"כ הר"ש משאץ על התו"כ ועי' בהג' מברי"ד שהאריך האם חסרון כיס דעצים חשוב חסרון מועט או חסרון רב.

יג. אולי י"ל, דקא אזיל אחסרון כיס דעור, כיון שאין הכהנים נהנים מן העולה אלא מעור העולה, והיא גם היא אינה נלקחת אלא לכהן המקריב אותה, משו"ה נקרא 'חסרון כיס', וי"ל.

יד. בספר "והגדת" מהגר"י גלינסקי זללה"ה ביאר, שהרי הכהנים אינם אוכלים מן העולה ואם כן הרי זה אצלם כחסרון כיס וצריך לזרז לזה, יעויין שם שהאריך בזה כיד ה' הטובה עליו,

טו. בשם האמרי אמת שגוף האדם שעובר עבירה יש כיסוי שפתיים לפה, אצבע לאוזן, עפעפיים לעיניים. אבל יש דבר אחד שאין לו כיסוי והוא הרהור הלב ועולה מכפרת על הרהור הלב שמחוסר בכיסוי וזהו החסרון כיס ושיזדרז הכהן לכפר ע"כ. וע"ז אמרו "וחסרון כיס קשה מכולם".