בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סימן קסח כתב: "דאף דבכל מצות עשה צריך כונה לשם שציונו הבורא ית"ש, מ"מ תשובה צריך לעשות בשביל שבעצמו יתחרט, דלא ייתכן שאם חטא נגד אביו שאח"כ יפייס לאביו ויאמר שאביו צוה לו לפייסו, והלא צריך לפייס ולהתחרט מעצמו. וזה הטעם שאין מברכין על מצות תשובה וכו'.
ובמאמר שהעליתי כאן אמש הבאתי דבריו, וביררנו יסוד גדול הנלמד מדבריו בגדר מצות תשובה, והסברנו לפי"ז כמה עניינים (אם מעניין מישהו...) - https://forum-otzar-hatorah.co.il/a...בה-בבית-הכסא-והאם-מצות-תשובה-צריכה-כונה.1378/
- הודעות
- 4,590
- תודות
- 16,611
- נקודות
- 895
תשובה נפלאה ביותר,
וכן נראה מדברי רבותינו הראשונים, הרבינו יונה כותב בעיקר היסוד הראשון של התשובה: "עניין החרטה, שיבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה'". הוא לא מזכיר שהחרטה צריכה להיות בגלל הציווי, אלא בגלל ההכרה ברוע המעשה. הדבר מסייע לבית יצחק – החרטה חייבת לנבוע מתוך האדם עצמו.
וכן מדוייק מלשון הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב' הלכה ב'), שמגדיר את התשובה: "ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם". הרמב"ם משמיט את המילים "לשם מצוות הבורא", משום שמהות התשובה היא המצב הקיומי החדש של האדם, ולא עצם הציות האקטואלי לציווי מוגדר.
אך יש להעיר בזה, שהרי בסופו של דבר, התורה בפרשתנו הגדירה את התשובה כציווי: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצוך היום". אם התורה בחרה להגדיר את התשובה כ"מצווה", הרי שיש לה דין מצווה לכל דבר, ואין סיבה שלא נברך "וציוונו" על מה שהתורה העידה עליו שהוא ציווי. ואף יעיד על כך לשון 'מצוה'.
וכן נראה מדברי רבותינו הראשונים, הרבינו יונה כותב בעיקר היסוד הראשון של התשובה: "עניין החרטה, שיבין לבבו כי רע ומר עזבו את ה'". הוא לא מזכיר שהחרטה צריכה להיות בגלל הציווי, אלא בגלל ההכרה ברוע המעשה. הדבר מסייע לבית יצחק – החרטה חייבת לנבוע מתוך האדם עצמו.
וכן מדוייק מלשון הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב' הלכה ב'), שמגדיר את התשובה: "ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם". הרמב"ם משמיט את המילים "לשם מצוות הבורא", משום שמהות התשובה היא המצב הקיומי החדש של האדם, ולא עצם הציות האקטואלי לציווי מוגדר.
אך יש להעיר בזה, שהרי בסופו של דבר, התורה בפרשתנו הגדירה את התשובה כציווי: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצוך היום". אם התורה בחרה להגדיר את התשובה כ"מצווה", הרי שיש לה דין מצווה לכל דבר, ואין סיבה שלא נברך "וציוונו" על מה שהתורה העידה עליו שהוא ציווי. ואף יעיד על כך לשון 'מצוה'.
ודאי שבסופו של דבר זה מצוה מן התורה - אבל קיומה של המצוה היא - השיבה אל ה' מתוך הבנה שלי שעלי לעשות כן!
התורה מצווה אותנו: "יבין לבבך כי רע ומר עזבו את ה'" (כדברי הרבינו יונה שהבאת) - ומתוך כך תעשה תשובה.
לכן המצוה צריכה להיעשות באופי שונה ממצוות שנעשות מתוך קיום החובה; בלא ברכה לפניה, ובלא "כונה לשם מצוה".
[ויש להביא דוגמא, ממצות ואהבת לרעך כמוך, שגם בזה נראה פשוט שכונת התורה שנאהב ונכבד את הזולת מעצמינו, ולא שנאהב אותו "לשם מצוה". רק לדמיין אדם שניגש לחבירו, ומלמל בפיו "לשם מצות ואהבת לרעך כמוך" - ואז מושיט לו כוס מים ואומר לו מילה טובה... אני הייתי מוותר על ה"אהבה" הזאת].
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,913
- נקודות
- 535
עוד יש לי להוסיף תשובה על השאלה על תשובה:
א. לפי דעת הרוקח (שסו) שמצוה ששייכת בגוי אי אפשר לברך עליה כי אי אפשר להגיד וציונו, א"כ הוא הדין הכא מכיון שתשובה שייכת בגוי אי אפשר לברך על זה.
ב. לפי דעת הבנימין זאב (קסט) שמצוה ששיכת בגוי אי אפשר להגיד קדשנו, א"כ הוא הדין הכא מכיון שתשובה שייכת בגוי אי אפשר לברך על זה.
ג. מכיון דהתשובה באה ע"י עבירה י"ל דאין מברכים כמו שכב מהר"י פלאט שאין מברכים על ד' מיתות בי"ד מכיון שבאו ע"י עבירה. שו"מ שכן כתב בשו"ת בית יצחק יו"ד (ח"ב סי' קס"ח ס"ק י"ב)
ד. עי' במנח"ח מצוה שסד א דהוכיח דאין הוידוי מעכב הכפרה וכ"כ בס' גליוני הש"ס בקיד' מט ע"ב ומיהו כ' המנח"ח דברמב"ם מוכח דוידוי מעכב התשובה, ומעתה אי נימא דאין הוידוי מעכב א"כ המצוה נעשי בלב, וכבר כתב הבית יוסף (או"ח תל"ב) לגבי ביטול חמץ שאין מברכים על מצוה הבאה בלב. שו"מ בפרדס יוסף (ויקרא טז, ל) שכתב כעין זה.
ה. הפרדס יוסף כתב בשם ספר ברכת אהרן (מאמר ש"ה) כתב כיון שאין המצוה כולה ביד העושה, ואי אפשר לה להגמר רק אם הקדוש ברוך הוא מקבל התשובה, ועל מצוה שאין קיומה כולה ביד העושה אין מברכין, וכמו שכתב המהר"י פלאט.
והקשה הפרדס יוסף אם יעשה תשובה בכל ליבו בטח יקבל ה' תשובתו וכמו שאומרים בתפילת ונתנה תוקף אם ישוב מיד תקבלו, אכן יש מן המפרשים שכתבו שכל מצוה שתלויה באחר אין מברכים ולא מחמת שבידו לבטלה.
ו. לדעת הרמב"ם (עי' מנחת חינוך שס"ד) דאין מ"ע של תשובה לא קשה מידע דודאי אין שייך לברך עליה.
א. לפי דעת הרוקח (שסו) שמצוה ששייכת בגוי אי אפשר לברך עליה כי אי אפשר להגיד וציונו, א"כ הוא הדין הכא מכיון שתשובה שייכת בגוי אי אפשר לברך על זה.
ב. לפי דעת הבנימין זאב (קסט) שמצוה ששיכת בגוי אי אפשר להגיד קדשנו, א"כ הוא הדין הכא מכיון שתשובה שייכת בגוי אי אפשר לברך על זה.
ג. מכיון דהתשובה באה ע"י עבירה י"ל דאין מברכים כמו שכב מהר"י פלאט שאין מברכים על ד' מיתות בי"ד מכיון שבאו ע"י עבירה. שו"מ שכן כתב בשו"ת בית יצחק יו"ד (ח"ב סי' קס"ח ס"ק י"ב)
ד. עי' במנח"ח מצוה שסד א דהוכיח דאין הוידוי מעכב הכפרה וכ"כ בס' גליוני הש"ס בקיד' מט ע"ב ומיהו כ' המנח"ח דברמב"ם מוכח דוידוי מעכב התשובה, ומעתה אי נימא דאין הוידוי מעכב א"כ המצוה נעשי בלב, וכבר כתב הבית יוסף (או"ח תל"ב) לגבי ביטול חמץ שאין מברכים על מצוה הבאה בלב. שו"מ בפרדס יוסף (ויקרא טז, ל) שכתב כעין זה.
ה. הפרדס יוסף כתב בשם ספר ברכת אהרן (מאמר ש"ה) כתב כיון שאין המצוה כולה ביד העושה, ואי אפשר לה להגמר רק אם הקדוש ברוך הוא מקבל התשובה, ועל מצוה שאין קיומה כולה ביד העושה אין מברכין, וכמו שכתב המהר"י פלאט.
והקשה הפרדס יוסף אם יעשה תשובה בכל ליבו בטח יקבל ה' תשובתו וכמו שאומרים בתפילת ונתנה תוקף אם ישוב מיד תקבלו, אכן יש מן המפרשים שכתבו שכל מצוה שתלויה באחר אין מברכים ולא מחמת שבידו לבטלה.
ו. לדעת הרמב"ם (עי' מנחת חינוך שס"ד) דאין מ"ע של תשובה לא קשה מידע דודאי אין שייך לברך עליה.
- הודעות
- 75
- תודות
- 375
- נקודות
- 56
מצווה שאין לה שיעור לא מברכים כמו סיפור יצא"מ
- הודעות
- 3
- תודות
- 16
- נקודות
- 5
עיקרו במחשבה ול"ש ברכה ע"ז. ויש להוסיף דתשובה היא לא משהו מוגדר שאדם מחליט וזה נהיה ויש הרבה מדרגות לתשובה, המצווה היא כללית לחזור בתשובה אבל תשובה היא לא איזה משהו שלוחצים על כפתור והוא קורה, זה תהליך, וזה דבר שהוא לא מוגדר.
- הודעות
- 685
- תודות
- 2,741
- נקודות
- 196
למה אין לו שיעור? הלא עד שיעיד עליו יודע תעלומות ואז נחשב שעשה תשובה
- הודעות
- 685
- תודות
- 2,741
- נקודות
- 196
כבר הקשו ממה שמברכין בהקרבת קרבן חטאת אע''ג דבא ע''י עבירה
- הודעות
- 75
- תודות
- 375
- נקודות
- 56
לשון הרמב"ם וכל המרבה הרי זה משובח
לכאורה ביוה"כ מודה הר"מ שיש מצוה לעשות תשובה, שכתב בפ"ב מתשובה ה"ז: "יוה"כ הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים". וא"כ אף להר"מ תיקשי למה אין מברכים על תשובה ביו"כ.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,913
- נקודות
- 535
ולדעת הרמב"ן דכל הקרבנות מצוה א', י"ל שתקנו ברכה על מצוה דקורבנות, ולא חלקו מה מגיע עם עבירה ומה אין מגיע עם עבירה.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,913
- נקודות
- 535
שמא זה חיוב מחמת שזה זמנו, אך אין עשה על זה, וכמו שחייב אדם לשוב קודם מיתתו כי זה זמנו, כי אם לא עכשיו אמתי, אך אין מצוה על זה.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,913
- נקודות
- 535
למדוהו רבותינו כי יש בזה מחלוקת דדעת הרבינו יונה דעיקר התשובה שיתייצב על דרך טוב, ואין צריכים להחמיר כדעת הרמב"ם.
וא"כ השיעור למטה הוא ברור.
- הודעות
- 75
- תודות
- 375
- נקודות
- 56
גם לפי רבנו יונה, מהות המצווה בלי שיעור וקצבה,
כלשונו לכל תשובה תמצא סליחה,
וגם אם כלפי שמיא יש איזה שיעור ברור, לכאו' בן אדם לא יוכל לדעת מתי נקרא "שיתיצב על דרך טוב"
כלשונו לכל תשובה תמצא סליחה,
וגם אם כלפי שמיא יש איזה שיעור ברור, לכאו' בן אדם לא יוכל לדעת מתי נקרא "שיתיצב על דרך טוב"
- הודעות
- 131
- תודות
- 726
- נקודות
- 141
לכאורה אין וודאות שהאדם באותו רגע באמת עשה תשובה, וא"כ לא ניתן לברך על דבר שהוא ספק.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תתאה גבר