וכעת נזכרתי דהגר"ח בטעמא דקרא בסוף הספר, הקשה כן, למה הפייט דימה למנחה על מחבת ולא למנחה על מרחשת, ותיר' דמחבת מכפר על לשון הרע, אך מרחשת מכפר על הרהור הלב כדאיתא במנחות סג א, ואיתא בשבת קיח א כל המשמר שבת כהלכתו מוחלין לו כל עוונותיו אפילו חוטא כדור אנוש, א"כ שבת מכפר אף על מעשה לכך מדמה למנחה על מחבת דווקא ע"ש. ועדיין צ"ב.