• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

נראה לפשוט

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
802
תודות
2,327
נקודות
306
ראיתי מי שהק' קושייא נחמדה ומשמחת.
דהנה כתבו התוס' עירובין פ ע"ב שכתותי מכתת שיעוריה אינו עושה שלא יהיה כלום, אלא שיהיה הרבה "פירורים קטנים" דהיינו שאין חשיבות של יחידה שמחבר בין כל גרגיר וגרגיר ולכן את השיעור, [והאריך בזה הגר"ח בספרו בכ"מ וכידוע],
ומעתה ילה"ק לפי האחרו' שס"ל שיש חצי שיעור במצוות, א"כ למה לא לנענע אתרוג של אשירה ועיה"נ משום כתותי מכתת שיעוריה, והא מ"מ יש פה חצי שיעור ולמה שלא ננענע בשביל הח"ש הזה.
ויל"ד בכמה.
או של"ש בזה "חזי לאצטרופי" [ותלי' בפלו' הראשו' האם זה סימן או סיבה ואכ"מ]
או של"ח שמחזיק את ה"אתרוג", אלא מלא חתיכות אתרוג קטנות
או שזה חשוב פחות מח"ש וצ"ב,
 
אם כל חתיכה חשיבא כבנ"ע, א"כ כל חתיכה הוי חתיכת אתרוג שנחסרה משאר האתרוג, דהא כל אתרוג ל"ח נחסר משום דהוי חתיכה אחת צשלא נחסרה והכא הוי הרבה חתיכות וכ"א חסרה את שאר החתיכות.
 
לכאורה הנך ראשונים שהכשירו ביבש בדיעבד למי שאין לו ואפילו לברך (תוס) סברו שיש "פלגא דמצווה" וכך משמע בלשון הפסקי הרי"ד ובכ"א באשירה כתבו לא כך וכנראה שהסברא בזה היא שבכתותי מיכתת אין אפילו פלגא דמצווה וכמו דפשיטא שבן אדם שיטיל ציצית רק בכנף אחד או שיטול רק לולב או רק אתרוג לא יקיים אפילו חצי שיעור ורק ביבש משמע בדברי הרי"ד דהוי מעלה נוספת
 
דהנה כתבו התוס' עירובין פ ע"ב שכתותי מכתת שיעוריה אינו עושה שלא יהיה כלום, אלא שיהיה הרבה "פירורים קטנים" דהיינו שאין חשיבות של יחידה שמחבר בין כל גרגיר וגרגיר ולכן את השיעור, [והאריך בזה הגר"ח בספרו בכ"מ וכידוע],
בפשטות אין כוונת התוס' דיש הרבה פירורים קטנים, אלא שחסר צירוף בדבר ועל כן אין שמו עליו כלל, שהלא גם אותו פירור קטן בעי לצירוף על מנת שיתקיים בו שם 'פירור'
 
ראיתי מי שהק' קושייא נחמדה ומשמחת.
דהנה כתבו התוס' עירובין פ ע"ב שכתותי מכתת שיעוריה אינו עושה שלא יהיה כלום, אלא שיהיה הרבה "פירורים קטנים" דהיינו שאין חשיבות של יחידה שמחבר בין כל גרגיר וגרגיר ולכן את השיעור, [והאריך בזה הגר"ח בספרו בכ"מ וכידוע],
ומעתה ילה"ק לפי האחרו' שס"ל שיש חצי שיעור במצוות, א"כ למה לא לנענע אתרוג של אשירה ועיה"נ משום כתותי מכתת שיעוריה, והא מ"מ יש פה חצי שיעור ולמה שלא ננענע בשביל הח"ש הזה.
ויל"ד בכמה.
או של"ש בזה "חזי לאצטרופי" [ותלי' בפלו' הראשו' האם זה סימן או סיבה ואכ"מ]
או של"ח שמחזיק את ה"אתרוג", אלא מלא חתיכות אתרוג קטנות
או שזה חשוב פחות מח"ש וצ"ב,
האם לדעת האחרונים שיש חצי שיעור במצוה, אם יש לו לולב [ששיעור ארבעה טפחים] בגודל שתי טפחים, או אם יש לו אתרוג פחות מכביצה יש מצווה לקחתו? ברור שלא.
אין זה ענין לחצי שיעור במצוה כגון מצה פחות מכזית וכיו"ב.
 
קושיא דומה על ר' חנינא שהיה אוכל את האתרוג שלו בחוה"מ וממשיך לצאת בו י"ח בשאר ימים
וזכורני ששאלו שם האחרונים מה הדין אם היה חותך ומשאיר כשיעור ל 10 פרוסות האם יכולים לצאת י"ח כמה אנשים באתרוג אחד
והתשובה ברור שלא!!! והשאלה היא רק למה לא
 
אין העניין רק שיעורים של משך זמן דאז נאמר דע"כ הוא בכלל המצווה דאי לאו הכי מתי יאסר או דע"כ הוא חלק מהמצווה דאין בהמשך האכילה תוספת והכשר למעשה שנעשה כבר אך בשיעורים של צורת המצווה מה"ת וגם אין בכך טעם דבמה הוא חצי שיעור
 
כבר כתב התרוה"ד סי' נ"ב הובא ברמ"א סי' תרמ"ט שהחותך אתרוג חתיכה לא אתרוג מקרי אלא חתיכת אתרוג. ואין כאן חצי שיעור כלל.
 
אדם מקיים מצוה בחצי פרשיה של תפילין? ודוק מינה. ועיין מאירי עירובין יד: לגבי אתרוג ולחי בכתותי מיכתת והדברים פשוטים.
 
לא כתוב לא לנענע אלא 'לא יצא ידי חובתו' ולכאו' יהא תלוי בחקירת השבו''י אם אמרינן בכלל ח''ש במצוות [עי' שע''ת תפב]
ואולי באמת יהא עניין

אמנם הקרוב יותר לומר שאין ענין כלל כי אין לזה שם אתרוג כלל אלא פתיתי אתרוג, בשונה ממצה למשל שהיא מצה לכל דבר אלא שחסר לה כזית על זה אמרו ח''ש במצוות
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓