ד' תעניות בין המצרים ת"ב קינות על השביעי באוקטובר (1 צופה)

[מכנדבי]

אמר לי חבר שחרדים בני קהילה מסוימת חיברו קינות לתשעה באב על אירועי שמחת תורה תשפ"ד. האמנם כן יעשה?

לדעתי אף את"ל שיש לכך מקום, לא גרע מהשואה שבקהילות ליטא נהגו שלא לקונן עליה, וכך המנהג הנפוץ.

 

[אימתי]

אם יש משהו מיוחד בקינות שאני לא יודע ...
ושלא עושים קינות אלא על א. ב. וג.
זה משהו אחד
אבל אם שום ענין מיוחד בקינות וכו'
אז אדרבא טוב עושים אותם יהודים [ שמסתמא השערה שלי הסגנון שלהם מסכים להם לעשות דברים שלא מקובלים מה שאנחנו רובנו מנועים ...]
שמזכירים לעצמם צרות אותו הדור כלשון הרמבם
(א) יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מ) "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם" וְגוֹ':
ובלבד שיבינו שהחטא גרם ולא טעיות של פוליטקאים או אנשי צבא!!

 

[ימה של תורה]

לא גרע מהשואה שבקהילות ליטא נהגו שלא לקונן עליה, וכך המנהג הנפוץ.

לחץ כדי לכווץ...

כידוע נחלקו בזה גדולי א"י עם גדולי ארה"ב. ר' משה פיינשטיין לדוגמא סבר שראוי לחבר קינות על השואה לעומת הרב שך.

 

[נאמן]

מענין לראות איך יצא אם יש הנוסח כתוב אשמח אם יעלה

 

[אילת השחר]

כידוע נחלקו בזה גדולי א"י עם גדולי ארה"ב. ר' משה פיינשטיין לדוגמא סבר שראוי לחבר קינות על השואה לעומת הרב שך.

לחץ כדי לכווץ...

גם החזו"א באגרות התנגד לזה.

 

[אין עוד]

כידוע נחלקו בזה גדולי א"י עם גדולי ארה"ב. ר' משה פיינשטיין לדוגמא סבר שראוי לחבר קינות על השואה לעומת הרב שך.

לחץ כדי לכווץ...

מצ"ב קינות על השואה.

 

[אילת השחר]

אם יש משהו מיוחד בקינות שאני לא יודע ...
ושלא עושים קינות אלא על א. ב. וג.
זה משהו אחד
אבל אם שום ענין מיוחד בקינות וכו'
אז אדרבא טוב עושים אותם יהודים [ שמסתמא השערה שלי הסגנון שלהם מסכים להם לעשות דברים שלא מקובלים מה שאנחנו רובנו מנועים ...]
שמזכירים לעצמם צרות אותו הדור כלשון הרמבם
(א) יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מ) "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם" וְגוֹ':
ובלבד שיבינו שהחטא גרם ולא טעיות של פוליטקאים או אנשי צבא!!

לחץ כדי לכווץ...

השאלה המרכזית האם אותה קהילה שחבירה את הקינות לשביעי באוקטבר זה נובע מאכפתיות עמוקה לע"י, והידיעה כי יהודי למרות שאינו שומ"ת ומצוות עדיין הוא יהודי, כמובן לגבי ענינים מסוימים בלבד, או שזה נובע מרגשות שלילים כמו אהדה ואהבה וחיבור שאינם בגבולות המותרים ליהודים שמנוערים מעול תורה ומצוות,
זאת מלבד העובדה שבמרוצת הדורות הוכח כי דווקא אלו ששינו מכל מיני טעמים, ופעמים רבות מטעמים שנראים יותר מובנים, מצאו את עצמם מאוד רחוקים מדרך ישראל סבא,
הסבא מקונן על השביעי באוקטבר
והבן אומר הלל ביום העצמאות כי למה לא
והנכד כבר לובש מדים ירוקים .....
מזה בעיקר חששו רבותינו החזון איש והאבי עזרי שאסרו לומר קינות על השואה שחמורה פי (שש) מיליון, מהשביעי באוקטבר.

 

[ליטאי כבד]

יש תחושה שקשה מאד להתחבר לקינות הקיימות, כי רובם עניינם צרות הגלות הגשמיות והרדיפות, שזה כבר כמעט לא שייך אלינו - עובדה!
וחלק אחר מדבר על השפלת כבודם של ישראל שהיו ברום המעלה וכו', ואת זה איננו מכירים בכלל וקשה להרגיש צער מיוחד ע"ז.
עיקר הגלות שאנחנו נמצאים בה היא המצב הרוחני הנורא של כלל ישראל, מה שאינו מדובר בקינות.
על כן אם אפשר לעורר הרגש ע"י הקינות על השואה וכיו"ב הדבר ראוי מאד.