ד' תעניות בין המצרים ת"ב מה הענין שהקינות (וכן הסליחות, הקרובצים, היוצרות, וכו') יהיו לפי סדר הא' ב'?

[למה זה תשאל לשמי?]

מה הענין שהקינות (וכן הסליחות, הקרובצים, היוצרות, וסליחה אם שכחתי משהו....) יהיו לפי סדר הא' ב'?
היש מבין בדבר?

 

[יראת ה' היא חכמה]

מה הענין שהקינות (וכן הסליחות, הקרובצים, היוצרות, וסליחה אם שכחתי משהו....) יהיו לפי סדר הא' ב'?
היש מבין בדבר?

לחץ כדי לכווץ...

ו"אשרי יושבי ביתך"
ו"א-ל ברוך גדול דעה וכו' "
וע"ז הדרך רבות,

גם מעניין לדעת מדוע?

 

[למה זה תשאל לשמי?]

ו"אשרי יושבי ביתך"
ו"א-ל ברוך גדול דעה וכו' "
וע"ז הדרך רבות,

גם מעניין לדעת מדוע?

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ.
אולי תקיים בך את הפסוק יראת ה' היא אוצרו' ותפתח לנו ממידיעותיך בענין?

 

[אין עוד]

"א"ר מפני מה לקו באלף בית [שבאיכה] מפי שעברו על התורה שניתנה באלף בית" (סנהדרין קד, א).

 

[אין עוד]

הנ"ל מיירי במגילת איכה שכתבו ירמיהו ע"י ה'.
אבל לקינות לא מצאתי טעם.

 

[יראת ה' היא חכמה]

אה"נ.
אולי תקיים בך את הפסוק יראת ה' היא אוצרו' ותפתח לנו ממידיעותיך בענין?

לחץ כדי לכווץ...

עצם עניין הא' ב', לכאו' הוא מעמיד את העניין של סדר וצורת הדברים, והיינו שהכל הוא בתכנון מדויק ובנוי כמהלך אחיד וברור, - אין צייר כאלוקינו.

בקינות לכאו' ברור הדבר, שכידוע שאין ענינו של החורבן לבכות על העבר, אלא אבלות הינה התחברות עם ביהמ"ק בצורה של "אין" והוא הצורה היחידה לביאת משיח ולגאולה השלימה,
והיינו שרק ע"י האבלות ניתן להגיע לבנין ביהמ"ק, וכשם שאמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, לא נאמר יזכה ויראה, וכן בוודאי שאי"ז כביכול פרס למי שהתאבל על ירושלים שיזכה לגאולה, אלא ביאור העניין שכיוון שהאבלות על ירושלים היא הנותנת לשמחתה, ורק עי"ז תהא השמחה - לכך ברור הדבר שמי שהתאבל יזכה ומי שלא התאבל אינו שייך בשמחת ירושלים כיוון שמחוסר הוא את שלב האבלות בסולם הגאולה, ומי שהתאבל אינו יזכה אלא זוכה בעצם אבלותו שמעמיד עצמו בדרך הגאולה השלימה אכי"ר.
וכדומה לזה העניין, ידועה איגרתו של בעל הפחד יצחק, שמעמיד את עניין שבע יפול צדיק וקם, וכתב שם שלא כדעת הטיפשים שהנפילה איננה סיבה לאי המשך העלייה, אלא אדרבה דווקא הנפילה נותנת העלייה, והיא חלק ממסול הנפילה שיפול ואז יקום, והוא מחוייב משלבי העלייה, דבלא הנפילה אף לא יקום ולא יוכל להתעלות.
הדברים עמוקים וברורים.

לע"ע איני יודע לבאר מדוע סדר הא' ב' שייך גם לסליחות ויוצרות וכדו', אבל אדרבה בוודאי שהוא ע"ז הדרך, וצריך לידע ביתר בירור ובחקירת עומק העמדת הדברים על תילם ומכונם.

 

[יראת ה' היא חכמה]

בהמשך למה שנכתב,

"נהפך לאבל מחולינו"

שמעתי ממו"ר הגרמ"ש זצ"ל, שנהפך תמיד ענינו הוא שהדבר עצמו נהפך, וזהו דבר הצ"ת רב שלכאו' ענין האבלות והשמחה חלוקים זמ"ז,
וע"כ ביאור הדברים הוא: שהקשר עם הקב"ה ע"י ביהמ"ק שזהו מקום השראת השכינה בעוה"ז, וברור שביהמ"ק אינו בית פיזי מעצים ואבנים, וכמו"כ ברור שמקום השראת השכינה אינו דבר מסוים וכדו', אלא הוא מהות של השראת שכינה בעוה"ז,
וכשהיה קיים הבית, הקשר שלנו עם הבית והיינו להקב"ה - היה ע"י שמחה ומחול שהייתה בנו ועי"ז הייתה השראת שכינה, ועתה שבעוונתינו חרב הבית, הקשר שלנו עם ביהמ"ק הוא ע"י שנתחבר אליו בצורה של אבלות, וזהו גופא קשר וקיום וכפי שנתבאר גם בנין.
וזהו מה שנאמר "נהפך לאבל מחולינו" שלכאו' היה צריך להיאמר "מחולינו נהפך לאבל", אך למש"נ ניחא - שאין המחול נהפך לאבל, אלא הקשר והקיום שלנו עם ביהמ"ק נהפך מצורה של מחול לצורה של אבל, אך שניהם שווים לגבי הקשר, והיינו שבאים לבטא ולהעמיד קשר וחיבור עם ביהמ"ק שזה הקשר שלנו עם הקב"ה.
ולשימת לב המעיינים, משנכנס אב ממעטין בשמחה ומשנכנס אדר מרבין בשמחה, וזהו דבר והיפוכו,
וכידוע שגם עצב וגם שמחה באים ממקום עמוק בנפש האדם - המבטא ומעמיד חיבור עם דבר.

זהו תורף הדברים, והמשך למה שנכתב קודם לכן, שאין האבלות צער גרידא על דברים שאירעו בעבר, אלא דווקא המשך הקשר והקיום שלנו עם ביהמ"ק, והוא כחלק מתוכנית אלוקית מתוכננת הבנוייה על תילה קומה אחר קומה.

 

[חפץ בחיים]

מה הענין שהקינות (וכן הסליחות, הקרובצים, היוצרות, וסליחה אם שכחתי משהו....) יהיו לפי סדר הא' ב'?
היש מבין בדבר?

לחץ כדי לכווץ...

א' ב' הוא סדר מסודר
ויש עניין להעמיד כל שבח או תפילה או אבלות באופן מסודר שיש לו תחילה אמצע וסוף.
ברור שהדברים אמורים כלפי מי שבאמת כותב משהו מסודר ולא בלגן אחד שלם שרק ראשי התיבות מסודרים..
(להבנתי על דרך זה יש מהראשונים שחיברו לפי ר"ת של שמם משום שסדרו של הפיוט הוא מתוך מציאותם שלהם כפי האופן שהם התחברו לאותו עניין ולכן סדר הפיוט הוא לפי כעניינם שלהם, ודוק)

 

[אברהם]

יש הלצה שאומרים שטוב שסידרו את ה'אשמנו' לפי סדר הא"ב, אחרת לעולם לא היינו מסיימים... ככה יש גבול, איפה להתחיל ואיפה לסיים...