ראש השנה ראש השנה-יום הדין או יום ההמלכה? (3 צופים)

[בד קודש]

ישנו קושי ידוע בביאור ענין 'המלך', מהי הגדרתה המדוייקת של 'מלך'? כי יחס המלך והעם אינו כיחס של אדון ועבדים, העם אינו בגדר עבד למלך, א"כ מהי כן הגדרת ויחס המלך אל עמו?
הרב הירש מבאר כי 'מלך' הוא מלשון 'נמלך' אדם נמלך בדעתו פירושו שהוא מחליט כפי דעתו של היום, אף מלך ענינו שהעם נמלך בו, המלך הוא הראש של העם, העם כביכול 'מלביש' על עצמו את ראשו של המלך במקום ראשו הפרטי, ומעתה ראשו הוא ראש המלך בכל צעד הוא פועל לפי ראשו ודעתו של המלך, וכמבואר במשנה באבות בטל רצונך מפני רצונו.
[הוא משווה את 'מלכות' ל'מליקה' - כ' וק' אותיות מאותו מוצא - מליקה הינה הורדת הראש מהגוף כמו 'ומלק את ראשו', כך גם המלכת מלך הינה סילוק הראש מפני ראשו של המלך]

לחץ כדי לכווץ...

אלו מילים גבוהות, אך אינם למעשה כלל.
וכי מה חילוק יש בין עבד לעם במעשיות?
העבד מחוייב לשמוע ולקיים ציווי אדונו והעם מחויב לשמוע ולקיים ציווי מלכו.
האם יש הבדל מעשי בין יחסי אדון-עבד ליחסי מלך-עם?

נראה להוסיף על כך, כי מלך הוא מלשון 'מוליך' המלך מוליך את העם, העם צועד בעקבותיו ועל פיו.

לחץ כדי לכווץ...

גם עבד כן.

ועל פי זה מבואר ענין המלכות כי העם אינם עבדים למלך אלא המלך והעם נעשים כגוף אחד, העם הם הגוף המלך הוא הראש כמובן שהגוף מתנהל על פי הראש.

לחץ כדי לכווץ...

דהיינו?

ידועים דברי הגר"א שמלכות חלוקה מממשלה מלכות היא מרצון ממשלה היא בכח. כל ענינו של המלכות הוא 'קבלת עול מלכות' העם נשאר ברשות עצמו אך מקבל על עצמו ראש חדש, דעת חדשה, הנהגה חדשה.

לחץ כדי לכווץ...

מה זה שייך?
גם אם מלכות זה בדיוק עבדות,
אין מלך בלא עם. וצריך לקבל את העבדות כדי שהמלך יהיה מלך.

 

[יעקב ירושלמי]

לגבי המ שנתבאר והאריכו כאן בקשר בין הדין למלכות. מן הראוי לציין כי בתפילת י"ח תקנו חז"ל הנוסח 'מלך אוהב צדקה ומשפט', מה שלא נאמר בכל שאר הברכות, כגון 'מלך חונן הדעת' או כיו"ב. וכאן ניכר מאד העניין שהמשפט נובע מהנהגת המלכות.

 

[הרב מרודוש]

מלך במשפט יעמיד ארץ
וכתב הראבי"ה טעם למה לא מזכירים מלכות בשמו"ע
משום שתפילה רחמי נינהו ומלכות היינו משפט
ובתפילה אנחנו מבקשים שלא ע"פ דין
ולפ"ז נראה דזהו חודש אלול היינו לבקש שלא כדין קודם המשפט ודו"ק
יעו"ש ברכות מ: