"רב ושמואל.. חד אמר - וחד אמר", למה לא יודעים? | בית המדרש – דיונים תורניים "רב ושמואל.. חד אמר - וחד אמר", למה לא יודעים? | בית המדרש – דיונים תורניים

אור העיון

משתמש חדש
gem
הודעות
13
תודות
41
נקודות
2
נשאלתי אתמול
מדוע מוזכר הרבה פעמים בש"ס
"חד אמר - וחד אמר"
איך שכחו מי אמר כל שיטה ועוד כל כך הרבה פעמים
הרי גם בזמנינו יש ב"ה הרבה ת"ח שלא תתפוס אותם בטעות כזאת בכל הש"ס,
אז מה קרה בזמנם?

יש לי השערה מענינת
רק אשמח לשמוע תחילה את דעתכם בענין.
 
נשאלתי אתמול
מדוע מוזכר הרבה פעמים בש"ס
"חד אמר - וחד אמר"
איך שכחו מי אמר כל שיטה ועוד כל כך הרבה פעמים
הרי גם בזמנינו יש ב"ה הרבה ת"ח שלא תתפוס אותם בטעות כזאת בכל הש"ס,
אז מה קרה בזמנם?

יש לי השערה מענינת
רק אשמח לשמוע תחילה את דעתכם בענין.
זה הערה מעניינת,
שהרי נפגשים בזה הרבה בש"ס,
כדוגמת ברכות מה., מגילה כז., ב"ק כט:
ועוד רבות, כמובן,
והפלא הגדול שלבסוף הגמרא מנסה [לפחות במקורות להם הבאתי] לברר מי אמר מה,
ומסיימת 'תסתיים וכו'.
 
יש השערה מענינת דהמביא בתחילה הנושא למתיבתא רצה שידונו בזה דיון הלכתי נקי בלי נטיית שוחד לשם חשוב.
(אם אמרו לצורך ההלכה יתלה עצמו באילן גדול כש"כ שלא לתלות).
 
נערך לאחרונה:
והפלא הגדול שלבסוף הגמרא מנסה [לפחות במקורות להם הבאתי] לברר מי אמר מה,
ומסיימת 'תסתיים וכו'.
לא הבנתי למה זה פלא ולמה זה הפלא הגדול
הלא זה דבר בסיסי ופשוט שרוצים לברר.
 
יש השערה מענינת דהמביא בתחילה הנושא למתיבתא רצה שידונו בזה דיון הלכתי נקי בלי נטיית שוחד לשם חשוב.
(אם אמרו לצורך ההלכה יתלה עצמו באילן גדול כש"כ שלא לתלות).
מי בעל ההשערה ?
 
יש השערה מענינת דהמביא בתחילה הנושא למתיבתא רצה שידונו בזה דיון הלכתי נקי בלי נטיית שוחד לשם חשוב.
(אם אמרו לצורך ההלכה יתלה עצמו באילן גדול כש"כ שלא לתלות).
וזה מתיישב עם כך שלבסוף ביררו והעמידו מי זה,
רק דיש לעיין האם זה באמת שייך.
 
כמה רבוותא סוברים דכל מקום בש"ס דמצינו שני שמות בעלי מימרא וחד אמר וחד אמר אזי שם הראשון הוא חד אמר הראשון ושם השני חד אמר השני.
ועד"ז נמצא שלא ממש השמיט, רק לא דיבר מבורר, ונראית כוונה בדיבור כזה, ע"ד האומר נניח לצד כל השמות ונדון בגופו של ענין.

העתקה מספר אסף המזכיר ערך חד אמר - חד אמר וחד אמר כל מקום שנמצא כן בש"ס סתמא דמילתא האמורא המוזכר בראשונה הוא בעל המימרא הראשונה כן מתבאר מדברי הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם פ"ו מהלכות מע"ש ונטע רבעי סוף ה"ג והובא בפתח הדביר ח"ג דף קע"ג ע"א וכ"כ הרב נחמד למראה ח"ב דף ר"א ע"ג ובן יהוידע עירובין דף נ"ג ע"א והביא כל זה בשו"ת יביע אומר ח"ב א"ח סוס"י ג ועיין בזכרי כהונה למוהרח"ך מערכת החי"ת אות מ"א ומערכת המ"ם אות ל"ד ובאור תורה שנה ד סי' ק"נ ושנה ט"ז עמוד רפז רפח ושו"ר להרה"ג ר' ראובן מרגליות זצ"ל בס' שם עולם עמוד כב וכג דשדי נרגא בכללו של הרדב"ז מכמה דוכתי ע"ש.​
 
כמה רבוותא סוברים דכל מקום בש"ס דמצינו שני שמות בעלי מימרא וחד אמר וחד אמר אזי שם הראשון הוא חד אמר הראשון ושם השני חד אמר השני.
ועד"ז נמצא שלא ממש השמיט, רק לא דיבר מבורר, ונראית כוונה בדיבור כזה, ע"ד האומר נניח לצד כל השמות ונדון בגופו של ענין.

העתקה מספר אסף המזכיר ערך חד אמר - חד אמר וחד אמר כל מקום שנמצא כן בש"ס סתמא דמילתא האמורא המוזכר בראשונה הוא בעל המימרא הראשונה כן מתבאר מדברי הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם פ"ו מהלכות מע"ש ונטע רבעי סוף ה"ג והובא בפתח הדביר ח"ג דף קע"ג ע"א וכ"כ הרב נחמד למראה ח"ב דף ר"א ע"ג ובן יהוידע עירובין דף נ"ג ע"א והביא כל זה בשו"ת יביע אומר ח"ב א"ח סוס"י ג ועיין בזכרי כהונה למוהרח"ך מערכת החי"ת אות מ"א ומערכת המ"ם אות ל"ד ובאור תורה שנה ד סי' ק"נ ושנה ט"ז עמוד רפז רפח ושו"ר להרה"ג ר' ראובן מרגליות זצ"ל בס' שם עולם עמוד כב וכג דשדי נרגא בכללו של הרדב"ז מכמה דוכתי ע"ש.​
זה תרתע דסתרי,
אם כך קיבלו בידם,
אז חשיב כאילו אמרו.
ואם כן תו היה לו לדבר בנוסח תקין.
 
ייש"כ לכולם
ההשערה שלי היא
שהתלמידים שמעו את רב ושמואל מתווכחים בנושא זה
וכל אחד אומר הפוך מהשני
אלא שלגודל עומק דבריהם
הסתפקו התלמידים כמו איזה צד התכוון כל אחד להכריע
לדוגמא אחד הביא ראיה מאיזה משנה - אז לפעמים אפשר להוציא משם ראיה לכל אחד מהשיטות......


[נ"ב: יל"ע גם במה שמצינו שכביכול לא היו בקיאים בקראי כולל בעשרת הדברות אם נאמר בהם טוב....]
 
בפשיטות הוא משום שבזמנם עוד לא נכתבו דברי רב ושמואל והיו עוברים במסורת מדור לדור, עד דורם שלר בינא ור' אשי, ובדור ההוא כבר נשתכחו השיטות.
סנהדרין כו ב - רועה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעי הכרזה וחד אמר לא בעי הכרזה

ועוד מקומות
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

האם מזגן בשבת זה מכלל עונג שבת ושייך בלוו עלי...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה