ד' תעניות בין המצרים ת"ב - רחיצה בתשעת הימים | ענייני דיומא ד' תעניות בין המצרים ת"ב - רחיצה בתשעת הימים | ענייני דיומא

הרב מרודוש

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
508
תודות
1,265
נקודות
122
זה מתחלק לג' סוגי אנשים
א' יש הלכה שאסור לרחוץ, שכולם יקחו אטבי כביסה...
ב' יש כאן בן אדם לחברו, צריך למחוק את ההלכה הזאת מהשו"ע...
ג' יש כאן נושא מורכב וצריך לדעת לתמרן
בקיצור בנושא מורכב זה שנצמדים לצד מסוים ועוצמים עינים מהצד השני
לא הופך את בחירתך לפתרון!!
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
בקיצור בנושא מורכב זה שנצמדים לצד מסוים ועוצמים עינים מהצד השני
לא הופך את בחירתך לפתרון!!
בהלכה לא מחפשים 'פתרון' צריך פשוט לדעת מה ההלכה.
ואם אתה סבור שבין אדם לחבירו דוחה את הלכות תשעת הימים דוחה ואם לאו לאו.
בכל אופן עד כמה שידוע לי עיקר ההיתר הוא משום שאינו לשם הנאה ולא משום בין אדם לחבירו.
 
לכאורה איסור הרחיצה בתשעת הימים הוא הלכה שאיסורה מדרבנן.
ואינה שונה מהכלל הרגיל של גדול כבוד הבריות.
 
בחוג חזו"א מאוד מחמירים בענין זה, ובבני ברק לא מתרחצים כלל ואף בחום הנוראי שיש
מחמירים שם בהרבה דברים מעבר למה שנהגו בכלל הציבור. אבל מקובלנו שעיקר האיסור היא רחיצה של הנאה ותענוג ומה שרוחץ כדי להסיר לכלוך וריח רע אין בזה איסור.
 

קבצים מצורפים

מחמירים שם בהרבה דברים מעבר למה שנהגו בכלל הציבור. אבל מקובלנו שעיקר האיסור היא רחיצה של הנאה ותענוג ומה שרוחץ כדי להסיר לכלוך וריח רע אין בזה איסור.
מנין המקובלנו????
דבר זה תליא בפלוגתא רבוותא - אם כל האיסור הוא רק בחמין או גם בצונן, דצונן אינו נחשב תענוג, וחמין נחשב תענוג, ויש דהתירו לכתחילה לרחוץ בצונן, וכל מי שחולק ס"ל דגם במקום שאינו של תענוג אסור.
 
מנין המקובלנו????
דבר זה תליא בפלוגתא רבוותא - אם כל האיסור הוא רק בחמין או גם בצונן, דצונן אינו נחשב תענוג, וחמין נחשב תענוג, ויש דהתירו לכתחילה לרחוץ בצונן, וכל מי שחולק ס"ל דגם במקום שאינו של תענוג אסור.
רק אמרתי שהחומרא הזו שלא לרחוץ כלל וכלל גם לא לצורך הסרת לכלוך וריח רע לא פשתה בקרב כלל הציבור, ועינינו הרואות את התגובות כאן שנוטות להקל בדבר זה. ומה שמחמירים בקרב חוגי חזון איש הוא מחמת שנהגו כדעת החזון איש גם בדברים שלא פשטו.

ובעצם הדבר שלדעת האוסרין לרחוץ בצונן שאסור גם היכא שלא רוחץ אלא לשם הסרת לכלוך וריח רע יש לעיין אם הוא דבר פסוק וברור שאין להקל כלל בשום מצב או שיש איזה גבול של טינופת וסירחון שאין זה בגדר רחיצה האסורה כלל ומותר. כי בבני ברק קל להגיע למצב של טינופת וסירחון תוך הרבה פחות מתשעה ימים, ובכל מקום כפי הענין.

אולי מי שהוא מרגיש רע עד כדי שאינו יכול לישון בנקל לא יצא מכלל חולה שאין בו סכנה (שהותר לו לאכול בשר), ומותר גם לדעת האוסרין לרחוץ בצונן, כי הרבה יעידו שאחר כמה ימים ללא מקלחת השינה קשה, ולכל אחד בזה ראוי לו כפי הרגלו מימות השנה.
 
בהלכה לא מחפשים 'פתרון' צריך פשוט לדעת מה ההלכה.
ואם אתה סבור שבין אדם לחבירו דוחה את הלכות תשעת הימים דוחה ואם לאו לאו.
בכל אופן עד כמה שידוע לי עיקר ההיתר הוא משום שאינו לשם הנאה ולא משום בין אדם לחבירו.
דפח"ח, וכדברי ר' שלום שבדרון "יש כאלו שיש להם תרי"ג מצוות, ויש כאלו שיש להם תרי"ג בעיות".
 
כך או כך, אם מישהו יוכל לסדר את דעות גדולי הרבנים בעניין.
עד כמה שידוע לי, רוב הרבנים אינם מתירים להתרחץ באופן כללי היתר גורף (ביניהם: הגראי"ל שטינמן, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ, הגר"ש ואזנר, הגרמ"מ לובין, הגרי"א דינר, הגרמ"ש קליין, הגר"י אולמן, הג"ר נפתלי קופשיץ, ועוד רבים)
כל השאלה היא עד כמה להחמיר בזה במקרים מסויימים, שמרן הגרח"ק אחז שאין להתיר בשופו"א אף שהוא מזיע ביותר ויש ממנו ריח לא נעים (ורק במחלה של זיעה או בפצעים התירו) ורוב הפוסקים סברו להקל בזה באופנים מסויימים, כל רב והוראותיו הוא, אך עדיין איני מכיר רב שהתיר בזה היתר גורף.
 
עד כמה שידוע לי, רוב הרבנים אינם מתירים להתרחץ באופן כללי היתר גורף (ביניהם: הגראי"ל שטינמן, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ, הגר"ש ואזנר, הגרמ"מ לובין, הגרי"א דינר, הגרמ"ש קליין, הגר"י אולמן, הג"ר נפתלי קופשיץ, ועוד רבים)
לי ידוע על הגרמ"ש קליין ואולי אף חלק מהשמות שכתבת שמתירים באופן גורף
 

הודעות מומלצות

האם ישנם גדולי ישראל שנהגו כשעות קומרנא, או...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון