לשון הב"י בשם אבודרהם "כתב ה"ר דוד אבודרהם, כתוב במחזור ויטרי: המתפלל עם הציבור מבעוד יום, מונה עמהם בלא ברכה, מימר אמר: אם אזכור בלילה בביתי, אחזור ואברך כדין, ונמצא שלא בירכתי לבטלה; ואם אשכח, הרי מניתי ימים ושבועות למצוה. אבל כתב הרמב"ם (פ"ז מהל' תו"מ הכ"ה): אם מנה ולא בירך יצא, וכן עיקר. ולפיכך צריך ליזהר מי ששואל אותו חבירו: כמה ימי הספירה? שיאמר לו: אתמול היו כך וכך, שאם אומר לו: היום כך וכך, נמצא שכבר מנה, ואינו יכול לחזור ולמנות בברכה. ודווקא כשהגיע זמן הספירה, דהיינו בין השמשות; אבל אם שאל אותו מבעוד יום ואמר לו: כמה יהיה לנו מהספירה זה הלילה? יכול לומר לו: כך וכך הם ואין בזה חשש עכ"ל"
דבריו אינם מובנים
א. מנין שהמחז"ו סובר שאם מנה בלא ברכה לא יצא
ב. אדרבא ודאי שלמחז"ו יצא שהרי מתנה שאם לא יספור בלילה יוצא בספירה שספר עם הציבור אף שלא בירך
נראה שהט"ז שת ליבו לזה אבל לא ברור מה הוא עונה
דבריו אינם מובנים
א. מנין שהמחז"ו סובר שאם מנה בלא ברכה לא יצא
ב. אדרבא ודאי שלמחז"ו יצא שהרי מתנה שאם לא יספור בלילה יוצא בספירה שספר עם הציבור אף שלא בירך
נראה שהט"ז שת ליבו לזה אבל לא ברור מה הוא עונה