סוכות, שמח"ת ושמ"ע שהחיינו - סוכות חנוכה (1 צופה)

[נדיב לב]

כתב הרמ"א בהל' סוכה (תרמא) שמי שלא אכל בלילה הראשון בסוכה אע"פ שבירך שהחיינו בלילה הראשון מ"מ כשיאכל אח"כ בסוכה יברך שוב שהחיינו עיי"ש.
ויל"ע ממש"כ בשו"ע (סימן תרעו ס"ב) מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה, וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו, כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים, ובליל ראשון מברך גם שהחיינו, ואם אח"כ בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו. ולכאו' קשה מדוע לא יברך שהחיינו ביום השני על קיום המצווה וככל מצווה הבאה מזמן לזמן.

ובפשטות יש לחלק שיו"ט וקיום מצוות סוכה כל אחד מהם ראוי לברכת שהחיינו, משא"כ בחנוכה שגם מצוות ההדלקה היא משום פרסום הנס. אמנם כ"ז לצד שברכת הראיה (אדם שאין לו נ"ח) נתקנה במקום הדלקה, אמנם לצד דהוי ברכה על הזמן ותיקנו שיברך בשעה שרואה נ"ח (דהא אין מברך על עצם הנרות כמבו' בשו"ע שם) הדק"ל.