שיר שירו של אבא שהוציאה הרבנית טוקר על אבי המילים נכתבו ביתד לפני שנים ובחתונה של אחד מנכדיה הרב הלל פלאי הוציא את המילים בניגון ויש מילים בשיר ''ותוס מקשה מאי נפק''מ על המימרה של רבי חינינא''' ואין כזה תוס' בש''ס אז הוא החליף לתוס' מקשא ומתרץ ושאל וכן ''א''ל אביי לרבנן'' לא כתוב בש''ס אז שינה את זה למילים אחרות איני זוכר כעת
כן נהגו כל הצדיקים שהגיהו בנוסחאות של צדיקים שקדמו להם.
אכן האדמו"ר הנ"ל, אמר איזה התבטאות, מה שיענה להרה"ק ר' אהרן מקרלין זי"ע כשישאלו למה שינה הניגון שלו.
בבית הראשון
ירוץ עבדך כמו איל, ישתחוה מול הדרך. כי יערב לו ידידותיך מנופת צוף וכל טעם בבית השלישי
כי זה כמה נכסוף נכסף לראות בתפארת עוזך. אנא קלי מחמד לבי חושה נא ואל תתעלם בבית הרביעי
מהר אהוב כי בא מועד וחנני כימי עולם.
בבית הראשון
ירוץ עבדך כמו איל, ישתחוה מול הדרך. כי יערב לו ידידותיך מנופת צוף וכל טעם בבית השלישי
כי זה כמה נכסוף נכסף לראות בתפארת עוזך. אנא קלי מחמד לבי חושה נא ואל תתעלם בבית הרביעי
מהר אהוב כי בא מועד וחנני כימי עולם.
לא הובאה כאן הגירסה במלואה:
'משבית מלאכה בו, סופו לשארית'.
קראתי בקונ' 'טעם זקנים' מהרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, שמורו הגאון הקדוש רבי אברהם בן רבי נחמן זצ"ל הוא ששינה את הנוסח,
ונימק: שאין כותבים פיוט בדרך עונש.