ה"כל בו" וה"אורחות חיים" כתבו לקרוא שמו"ת של פרשה זו בליל שמחת תורה, ואילו המגן אברהם כתב בשם האריז"ל שיקראנה בהושענא רבא, והוסיף הברכי יוסף: "ומכל מקום אם קראה ביום שמיני עצרת- לא הפסיד". והפרי מגדים כתב ש"העולם נוהגים לקרותו בליל הושענא רבה, ומכל מקום נראה יותר טוב בערב שמחת תורה" (ביום, ולא בלילה- שב"ג). וידוע שהמשנה ברורה כתב פעם אחת (בסי' תרס"ט) שיקראנה בליל שמחת תורה, ואילו בסימן רפ"ה כתב שיקראנה ביום הושענא רבה (או, בחוץ לארץ, בשמיני עצרת). ובקונטרסי "הלכה כרבי אליעזר" הבאתי שמרן הגרא"מ שך זצ"ל הקפיד מאד לגמור את ה"שניים מקרא" של "וזאת הברכה" בערב שמחת תורה. הנידון בנושא זה סובב סביב השאלה ממתי נחשב שפרשת "וזאת הברכה" "הגיעה ובאה". האם מסיום קריאת פרשת מועד חג הסוכות או מיום שמחת תורה (וראו בספר שלמי תודה בעניין). רבי שמואל ברוך גנוט.
הכף החיים כתב שכל עוד שהציבור לא גמרו לקרוא את פרשת "וזאת הברכה", ניתן עדיין לקרוא "שניים מקרא". אך לאחר שהציבור התחילו כבר לקרוא את פרשת "בראשית" בשמחת תורה, עבר לו זמן קריאת "וזאת הברכה".