• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
לא ענייני ולא מגיב למה שכתבתי.
איני יודע מה הינך רוצה לומר,
דבר אחד אני יודע - על פועל בניין אי אפשר לומר מתמיד.
והרא"ש קורא לו צורבא מרבנן.

זה כל מה שאמרתי, לא מדובר על התמדה, אלא על שקיעות בלימוד גם בלי התמדה.

ואגב, לא אני אמרתי את זה.
זה היה מרגלא בפומיה דמו"ר הגרי"ג, ומובא עשרות פעמים בשיחותיו ובגליונות דרכי החיזוק.
 
כידוע פעם היו תחי"ם וגדולי התנאים והאמוראים ואף היו בדורות הראשונים והאחרונים עובדים לפרנסתם, והאריך בזה הרמב"ם.
אז מה כן היה המדד מי הוא מתמיד ומי לא?
מי שבעת שאינו עובד הולך ללמוד!
מה לא מובן וברור?
ואם תוכל להביא בפנינו את דברי הגריג"א הללו נשמח טובא כבר חשבתי שזה ג"כ מכבשונו של מרן הבד קודש שליט"א
 
כידוע פעם היו תחי"ם וגדולי התנאים והאמוראים ואף היו בדורות הראשונים והאחרונים עובדים לפרנסתם, והאריך בזה הרמב"ם.
אז מה כן היה המדד מי הוא מתמיד ומי לא?
מי שבעת שאינו עובד הולך ללמוד!
מה לא מובן וברור?
ואם תוכל להביא בפנינו את דברי הגריג"א הללו נשמח טובא כבר חשבתי שזה ג"כ מכבשונו של מרן הבד קודש שליט"א
אכן, הם לא היו מתמידים אלא שקועים בלימוד ללא התמדה.

שים לב למה שאתה אומר - התמדה זה תמידי.
אדם שחצי מהיום עובר עליו לא בלימוד, הוא לא מתמיד בלימודו אלא קובע עיתיו לתורה.
אבל הוא כן יכול להיות שקוע בלימוד.
ההגדרות הללו לא חופפות.
 
ואם תוכל להביא בפנינו את דברי הגריג"א הללו נשמח טובא כבר חשבתי שזה ג"כ מכבשונו של מרן ה@בד קודש שליט"א
לא מוצא זאת כרגע ברשת...
זה נמצא בשיעוריו על בבא בתרא דף ז' על הסוגיא ד"רבנן לא בעיא נטירותא".
שם מביא יותר את הנקודה שמי שיש לו זמנים פנויים שבהם לא לומד, למרות שרוב היום הוא לומד - לא נקרא רבנן.
 
אכן, הם לא היו מתמידים אלא שקועים בלימוד ללא התמדה.

שים לב למה שאתה אומר - התמדה זה תמידי.
אדם שחצי מהיום עובר עליו לא בלימוד, הוא לא מתמיד בלימודו אלא קובע עיתיו לתורה.
אבל הוא כן יכול להיות שקוע בלימוד.
ההגדרות הללו לא חופפות.
אכתי אין הכרח,
שכן בזמנם לעבוד ובשאר הזמן היה נקרא להיות מתמיד,
וא"כ יתכן שהמעלה המדוברת היתה מתמיד.
 
אכתי אין הכרח,
שכן בזמנם לעבוד ובשאר הזמן היה נקרא להיות מתמיד,
וא"כ יתכן שהמעלה המדוברת היתה מתמיד.
אם ה'מתמיד אצלם לא היה ה'מתמיד שלך, הרי שזו לא אותה מעלה...
וזה בדיוק מה שאמרתי ב
אבל זה לא מתמיד של ימינו, כך שזה לא נוגע למה שאמרת.

בימינו, מתמיד היינו בחור שמגיע לסדר בדקות הראשונות ולא יוצא לפני שעת הסיום הרשמית, לפעמים נשאר עוד, בנוסף, גם בין הסדרים מנוצל אצלו ללימוד נושאים נוספים וכדו'.
אבל לפי הרא"ש, לא זה שקיעות בלימוד, אלא אפי' אם יגיע בעשר לסדר א' כי הוא קם לתפילה רק בתשע, ובסדר ג' הוא יצא מוקדם כי הוא עייף, עדיין, אם זמנו הפנוי הוא לומד - הוא שקוע בלימוד.
ואתה טענת שזה לא ענייני....
 
ומה זה "עמל התורה" "יגיעת התורה"???
כל בחור נתקל במהלך הסדר במשהו שצריך להוסיף בו ביאור.
אם זה מימרא בגמ' עצמה, או תי' בתוס' או בקושית הרשב"א או ביסודות האחרונים.

הרגעים הללו בהם הוא קורא את המילים ומחפש להבין מה הסברא או השאלה או התשובה או האימרה,
זהו בדיוק עמל התורה.
יגיעה ועמל הם מילים נרדפות.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון