בשנת תשכ"ז (1967) נשלחה משלחת ארכיאולוגים מאוניברסיטת ליידן שבהולנד לנהל חפירות מדעיות בתל עתיק בבקעת הירדן המזרחית, באתר המוכר כיום בשם 'דיר עלא' (בסמוך לתוואי נחל יבוק המקראי). המטרה המקורית הייתה לחקור את שכבות היישוב הקדומות באזור, והעבודות התנהלו כמסלולן.
אולם באחד הימים, הבחין אחד הפועלים המקומות בשברי טיח זעירים שנשרו מקיר מבנה קדום שחרב ברעש אדמה. על שברים אלו נראו בבירור אותיות עתיקות, שנכתבו בדיו שחורה ואדומה.
לקח לחוקרים כעשר שנים להרכיב כמו פאזל את ערימות שברי הגבס לטקסט קוהרנטי, ולפענח את הכתובת. זאת משום שהיא כתובה בשפה לא מוכרת הדומה לארמית, בכתב ארמי או עמוני.
הממצא שהתגלה לפניהם היה בלתי נתפס: כתובת עתיקה המספרת על "נבואה" של בלעם בן בעור:
להרחבה: כתובת בלעם: הוכחה מדעית לסיפור בלעם.
אולם באחד הימים, הבחין אחד הפועלים המקומות בשברי טיח זעירים שנשרו מקיר מבנה קדום שחרב ברעש אדמה. על שברים אלו נראו בבירור אותיות עתיקות, שנכתבו בדיו שחורה ואדומה.
לקח לחוקרים כעשר שנים להרכיב כמו פאזל את ערימות שברי הגבס לטקסט קוהרנטי, ולפענח את הכתובת. זאת משום שהיא כתובה בשפה לא מוכרת הדומה לארמית, בכתב ארמי או עמוני.
הממצא שהתגלה לפניהם היה בלתי נתפס: כתובת עתיקה המספרת על "נבואה" של בלעם בן בעור:
נ.ב. חלקים מהציטוט נשלמו/פוענחו ע"פ הערכות החוקרים ויש להתייחס אליהם בהתאם.
להרחבה: כתובת בלעם: הוכחה מדעית לסיפור בלעם.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה: