• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

ליבי בתורתך

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
219
תודות
731
נקודות
189
שלום וברכה לעמלי התורה
ברצוני להעלות הערה שמציקה לי שנים
לגבי המדרש שמובא בתחילת הנפש החיים שער ד' שדוד המלך ביקש שיחשב למי שעוסק בתהילים כאילו עוסק בתורה.
והנה זה תימה דהרי הכתובים הם לכאו' ממש חלק מהתורה השייך לומר שלא יקיימו מצווה?
וביתר ביאור אם כונתו לגבי עצם הלימוד אז לכאו' ודאי שיקבל מצווה ואם לגבי העמל מה שייך.
היה נראה לי לבאר שבאמת כוונתו לגבי העמל התורה שעניינו לההמית עצמו עליה דהיינו לבטל עצמותו ולהתחבר לנותן התורה.
וזה מה שביקש דוד שהחיבור ע"י השירות ותשבחותיהיה נחשב כמו החיבור ע"י העמל בתורה וע"ז כתב דלא מצינו מה שענו אותו.
הדברים בדויים מליבי אמנם אשמח למי שיש לו תשובה אמיתי בדבר או כל תוספת ומקור
 
חז"ל החליטו איזה ספר ייחשב מכתבי הקודש ואיזה לא, קח לדוגמא את ספר בן סירא שהוא דומה בסגנון שלו למשלי, ראיתי בשם הירושלמי שהבעיה של בן סירא היא משום הוספת ספר על כתבי הקודש והיינו שזה לא התקבל לכתבי הקודש, וא"כ ניתן לומר שבקשתו של דוד היתה שספרו יכלל בכתבי הקודש.
 
חז"ל החליטו איזה ספר ייחשב מכתבי הקודש ואיזה לא, קח לדוגמא את ספר בן סירא שהוא דומה בסגנון שלו למשלי, ראיתי בשם הירושלמי שהבעיה של בן סירא היא משום הוספת ספר על כתבי הקודש והיינו שזה לא התקבל לכתבי הקודש, וא"כ ניתן לומר שבקשתו של דוד היתה שספרו יכלל בכתבי הקודש.
סנהדרין דף ק
רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים וכו': תנא בספרי מינים רב יוסף אמר בספר בן סירא נמי אסור למיקרי.

וגם בירושלמי זה נחשב לספר חיצוני.
 
ציטוט משיירי הקרבן ירושלמי ד"נ ע"א "ונראה שספר בן סירא חיברו מקצתם לספרי תנ"ך שגם בו ענינים ופסוקים כמשלי שלמה ואינו דומה לו אלא כקוף בפני אדם שזה נאמר ברוח הקדש וזה נאמר מדעתו ולכך נקראים ספרים חיצונים שאנו אין לנו אלא עשרים וארבע ספרי הקדש וחלילה לחבר אליהם אפי' פסוק אחד חוץ מהם ולכך אין לו חלק לעה"ב שיש בזה בזיון לכתבי הקדש אבל ספרי המירם שהכל מודים שאין בהן קדושה אין איסור בקריאתם אלא משום איבוד הזמן ולפעמים נמצא קצת צורה בקריאתן לעניני העולם או לתשובת החלוקים לכך מותר לקרותן כאיגרת אבל לא בקביעות"
 
עברת פעם על פירושו של אדוננו הגר"א על משלי? מה ההשוואה בין משלי לספר בן סירא?
ההשוואה היא ברובד הפשוט, שניהם ספרי עצות לחיים, וייתכן שבגלל שאין שם תוכן פנימי חז"ל לא הכניסו לכתבי הקודש, עוד יתכן שאם זה היה נכנס לכתבי הקודש הגר"א היה מוצא בזה כבר תוכן פנימי
 
תוס' עירובין סה. "בצר אל יורה - פירש בקונטרס בדקתי אחר מקרא זה ואינו בכל הכתובים ושמא בספר בן סירא הוא ומצינו בכמה מקומות שמביא הש"ס מקראות הכתובים בספר בן סירא כדאשכחן בהחובל (ב"ק צב:) כל עוף למינהו ישכון ובן אדם לדומה לו וכן סלסלה ותרוממך ובנדיבים תושיבך ואמרינן בירושלמי דברכות שהוא כתוב בספר בן סירא"
 
חז"ל החליטו איזה ספר ייחשב מכתבי הקודש ואיזה לא, קח לדוגמא את ספר בן סירא שהוא דומה בסגנון שלו למשלי, ראיתי בשם הירושלמי שהבעיה של בן סירא היא משום הוספת ספר על כתבי הקודש והיינו שזה לא התקבל לכתבי הקודש, וא"כ ניתן לומר שבקשתו של דוד היתה שספרו יכלל בכתבי הקודש.
נכון אבל תהילים כן נכנס
 
לענ"ד הרי ביאר זאת הנפש החיים עצמו:
"שהרי אמרו רז"ל במדרש שבקש דוד המלך ע"ה מלפניו יתברך שהעוסק בתהלים יחשב אצלו ית' כאלו היה עוסק בנגעים ואהלות; הרי שהעסק בהלכות הש"ס בעיון ויגיעה הוא ענין יותר נעלה ואהוב לפניו ית' מאמירת תהלים"

הנפש החיים מדבר על לשמה, ומבאר שעניין לשמה הוא לימוד לשם התורה ולא לשם דביקות.
בנגעים ואהלות הלימוד הוא לשם התורה, הבנתה וידיעתה.
אך מי מאיתנו לומד תהילים לשמה?? דוד המלך ביקש שיהא אמירת תהילים לשם בקשה כעסק בתורה לשמה.
חז"ל החליטו איזה ספר ייחשב מכתבי הקודש ואיזה לא, קח לדוגמא את ספר בן סירא שהוא דומה בסגנון שלו למשלי, ראיתי בשם הירושלמי שהבעיה של בן סירא היא משום הוספת ספר על כתבי הקודש והיינו שזה לא התקבל לכתבי הקודש, וא"כ ניתן לומר שבקשתו של דוד היתה שספרו יכלל בכתבי הקודש.
נכון אבל תהילים כן נכנס
נפש החיים שם:
וגם מי יודע אם הסכים הקב"ה ע"י בזה, כי לא מצינו בדבריהם ז"ל מה תשובה השיבו הוא ית' על שאלתו.
 
כפי הידוע לי [שמועה שמעתי] זו מחלוקת בין הנפש החיים לבעש"ט
כמדומני שהספר "יסוד העבודה" חובר כדי להשיב על טענת הנפש החיים
אחר בקשת המחילה,
הנפש החיים והחסידות נחלקו בעיקר ביאור עניין לשמה.
אולי קיימת דחייה לראיית הנפש החיים מדוד המלך, אבל לקשר את כל העניין לאשכול הזה הוא ממש טעות.

כאן דנים בשאלה נקודתית בדרכו של הנפש החיים.
אם כתוב על השאלה הזו ספציפית בספר 'יסוד העבודה' כדאי להביא את הציטוט המדויק, ולא להרחיב את האשכול למחלוקת עניין לשמה.
 
אחר בקשת המחילה,
הנפש החיים והחסידות נחלקו בעיקר ביאור עניין לשמה.
אולי קיימת דחייה לראיית הנפש החיים מדוד המלך, אבל לקשר את כל העניין לאשכול הזה הוא ממש טעות.

כאן דנים בשאלה נקודתית בדרכו של הנפש החיים.
אם כתוב על השאלה הזו ספציפית בספר 'יסוד העבודה' כדאי להביא את הציטוט המדויק, ולא להרחיב את האשכול למחלוקת עניין לשמה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון