- הודעות
- 4,791
- תודות
- 17,503
- נקודות
- 895
לא יודע עד כמה נדיר,ואעפ"כ נדיר למצוא כאלו המוכנים 'לבזבז' זמן על הבנת דברים שאינם באים לשימוש או שלא צריך לדעת אותם במבחני הכולל וההוראה.
אני מכיר כמה בענייני טהרות קדשים ושאר מילי שאינם נוהגים בזה"ז
לא יודע עד כמה נדיר,ואעפ"כ נדיר למצוא כאלו המוכנים 'לבזבז' זמן על הבנת דברים שאינם באים לשימוש או שלא צריך לדעת אותם במבחני הכולל וההוראה.
לומדים בכולל קדשים או טהרות, כמו שיש לקארלין.לא יודע עד כמה נדיר,
אני מכיר כמה בענייני טהרות קדשים ושאר מילי שאינם נוהגים בזה"ז
אני חושב שהאברכים שלומדים בכוללים האלו, יכלו גם ללמוד בכוללים אחרים...לומדים בכולל קדשים או טהרות, כמו שיש לקארלין.
אני שואל כמה יש שמשקיעים מרצונם ושאיפתם על עניינים אלו ודומיהן?
אבל מה המטרה שלהם? תורה לשמה?אני חושב שהאברכים שלומדים בכוללים האלו, יכלו גם ללמוד בכוללים אחרים...
ה'תופעה' אמנם קיימת, אבל פחות אמיתי ממה שהיה פעם.
וכוונתי לכך שהיום כמעט ואינו בנמצא אברך שמתייגע על דברים שלא יהיה לו מזה 'תכלע'ס', כמו הוראה או שיעור וכדו',
משא"כ בדורות עברו, כשראית מישהו מתעמק ומעיין במשהו, זה יכל להיות גם מהרי"ט אלגאזי על 'חלה' או 'סתם' להבין פי' א' הראשונים בגמ', אפי' פי שפירכו.
פעם היה יותר המושג של ללמוד תורה לשמה, לשם ה'תכלית', בלי 'תכלע'ס'.
ההיפך הגמור..וכוונתי לכך שהיום כמעט ואינו בנמצא אברך שמתייגע על דברים שלא יהיה לו מזה 'תכלע'ס', כמו הוראה או שיעור וכדו',
משא"כ בדורות עברו, כשראית מישהו מתעמק ומעיין במשהו, זה יכל להיות גם מהרי"ט אלגאזי על 'חלה' או 'סתם' להבין פי' א' הראשונים בגמ', אפי' פי שפירכו.
פעם היה יותר המושג של ללמוד תורה לשמה, לשם ה'תכלית', בלי 'תכלע'ס'.
שוב, אני לא מדבר על הידיעות.ההיפך הגמור..
פעם בקושי היה אפשר למצוא ת"ח שבקיאין בקדשים זרעים וטהרות כאחד..
כיום אכשר דרא וכמות הלומדים סוגיות שאינם למעשה גדול ועצום שלא היה כדוגמתו מימות חזקיהו המלך..
היינו הך.
הרבה יותר מפעם..וכהוכחה לדברי טענתי שלא תמצאו אנשים המשקיעים ימים שלמים כדי להבין 'סתם' קטע ברי"ף וכדו'.
השמטת (אולי בכוונה) מה שהוספתי בסוגריים -
וד"ל.
והוא מתרץ לה -
אני מדבר על להתעמק בסוגיא מבלי להראות חכמתו לעין כל.
אה אתה מהאלה שכל מה שהיה פעם היה וורוד ונוצץ ומה שהיום הכל אפור וחשוך וגרוע..והוא מתרץ לה -
אני מדבר על להתעמק בסוגיא מבלי להראות חכמתו לעין כל.
צודק במאה אחוז, יש לי מה לכתוב על היסטוריה משוכתבת, אולי בהזדמנות.אה אתה מהאלה שכל מה שהיה פעם היה וורוד ונוצץ ומה שהיום הכל אפור וחשוך וגרוע..
ב"ה שחיים רק כמה עשרות שנים בשביל שנוכל לחלום ולדמיין עד אין סוף..
מכיוון שאינך חי מאות שנים הוויכוח שלנו ללא סימוכין וללא תימוכין..
[סיפורי הביוגרפיה החרדים המשוכתבים אינם ראיה לכלום ממש..
והרבה מהסיפורים שם באות מאותה הנחה של מר... ולא בהכרח נצמדים למה שראו עיניהם..]
מניין לך שזה מה שהיה??
אתה חושב שהמטרה של אברכים יר"ש שעוסקים בסוגיה זה "להראות חכמתו לעין כל"? ח"ו!!!! אתה לא מתבייש לחשוד כך ישראל קדושים ולהוציא עליהם ש"ר.
כמה כוללים לטהרות קדשים זרעים יש? נגיד 30 (אני מניח שיותר...). נגיד שזה יוצא מינימום 3000 אברכים. כמה מהם אנחנו מכירים כידענים עצומים שפקיע שמייהו בעולם התורה? לא הרבה. כלומר, אף אחד לא לומד שם כדי לנסות להשוויץ בזה אח"כ...והוא מתרץ לה -
אני מדבר על להתעמק בסוגיא מבלי להראות חכמתו לעין כל.
במטותא ממך תסביר דברי הר"ן, 'שגורין בפיך' מבלי לכוין להנאה?עיי' למשל ר"ן נדרים סב. ד"ה קשרם, שכתב וז"ל : "קשרם על אצבעותיך - כלומר לא תכוין להנאתך אלא כדי שיהיו שגורין בפיך"
פעם לא אהבו להשוויץ על ידענות או הברקות. נקודה.מניין לך שזה מה שהיה??
היו אז יחידים טהורים כמו היום..
שאר הכלל נגוע בכל מיני נגיעות וכל דור ונגיעותיו..
פעם לא אהבו להשוויץ על ידענות או הברקות??
זכיתי פעם אחת להבחן אצלו על מסכת, אין מה להוסיף, השליטה המוחלטת כקורא מתוך הכתב ממש.אני הכרתי את האדמו"ר מדז'יקוב לפני כ-20 שנה, עוד הרבה לפני שנעשה לאדמו"ר, וכל בני בית המדרש ידעו שאפשר לדבר איתו בכל מקום בש"ס, ואכן הוא היה ה"משיב" של כל בית המדרש על כל שלושת כולליו שהיו אברכים מופלגים ועסקו כל אחד בסוגיותיו הוא.
לדבריך הוא היה אז בערך בן 33.
מי שרוצה רבינו האדמו"ר מדזיקוב כותב מאמר שבועי, דברים ממש נפלאים (כ8 - 9) עמודים, יש אפשרות לקבל במייל (רק חלק מהמאמר נדפס בעלון "עשר עטרות").זכיתי פעם אחת להבחן אצלו על מסכת, אין מה להוסיף, השליטה המוחלטת כקורא מתוך הכתב ממש.