תשובה - לאו הניתק לעשה (1 צופה)

[במה אברך]

ידועה קושיא מפורסמת בעניין התשובה דהנה על כל לאו אשר יחטא האדם ישנו מצוות עשה של תשובה, א"כ נמצא דכל הלאווין שבתורה הוי כלאו הניתק לעשה ואמאי מי שעובר על לא תעשה לוקה הרי קיי"ל במכות יד: ופירש"י שם וז"ל דבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו שנתק הכתוב את העשה להיות ענשו של לאו ותיקונו לומר לא תעשה כך ואם עשית עשה זאת והפטר עכ"ל. וא"כ צריך להבין דהרי אין לך תיקון גדול מהתשובה

 

[אבא מרי בר פפא]

אולי צ"ל שכיון שלפי"ז אין מושג של לאו שאינו ניתק לעשה חייב להייות שזה גופא חידוש התורה של לאו הניתק לעשה כל דבר שהוא ניתק לעשה חוץ ממצות התשובה אין לוקים עליו, כמו היסוד הידוע לגבי גט דאין בו "מפיהם ולא מפי כתבם" דזה גופא חידוש התורה וצ"ב

 

[א. ל.]

יש ציווים שהם לא בעיקר החפצא של העבירה וכמו שברור שאף שבכל לאו יש עשה של יראה וכנודע מרבינו יונה מ"מ עשה דוחה לאו ולא אמרינן דהוה עשה נגד ל"ת ועשה ואפשר לבאר בכמה אופנים אך הביאור הפשוט הוא שיראה היא לקיים רצון הבורא ולא לא לעבור על כלאים וי"ל שה"ה בתשובה הוא לא מתקן את מציאות הכלאים וכמו שהאריך המס"י אלא הוא נחשב כלא עובר על ציווי הבורא שציווה לא לעבור על כלאים.
ובעיקרון בכך יש ליישב את קושיית הטו"א המפורסמת בשיטת הרשב"א לגבי בל תגרע שבכל ביטול עשה איכא נמי לאו של בל תגרע די"ל שבל תגרע היינו לגרוע מציווי הבורא.

 

[ליטאי כבד]

בפשוטו י"ל שלאו הניתק לעשה זהו רק שהעשה בא ביחוד על לאו זה, משא"כ תשובה שהיא מצוה כללית והיא לא על לאו ספציפי וגם לא רק על לאוין בכלל לא נחשב ניתק לעשה.

 

[קהילת יעקב]

ראה ב'מאמר בענין תשובה' - המופיע בהקדמה לכרך ג' (גיטין ונדרים) בברכ"ש דברים בזה: